אוקיי אז האשכול הקודם מביא אותי לכמה שאלות

1.בנאדם לא ישראלי שמחזיק ברשותו מידע מסווג שקשור לכוחות הביטחון בישראל רשאי לפרסם זאת באינטרנט?? (חוקי הצנזורה בישראל לא חלים עליו כפי שנאמר פה מקודם)

2.במידה וכן מתפרסם מידע כזה באינטרנט באיזה אתר שאפשרי להגיע אליו...
יש יחידה בצה"ל שזה התפקיד שלה ?או מישהו שהתפקיד שלו זה לחפש דברים מסווגים שמתפרסמים עלינו?
שמעתי שהייתה יחידת מודיעין שעסקה באינטרנט ונסגרה אולי זה קשור איכשהו?

1. אם לך היו תמונות של הכור האירני לא הייתה מפרסם אותם?

2. אני לא בטוח אבל אני מאמין שאם השרת נמצא בארץ אז אפשר לפחות להוריד את התמונות או המידע. אם השרת נמצא בחו"ל, אין דרך חוקית לטפל בבעיה אבל אני מאמין שיש מספיק האקרים ישראלים שעובדים על הנושא.... בקשר ליחידה ספציפית אני לא יודע אם קיימת אחת.

"אם אלוהים היה רוצה שנשתמש בחץ וקשת הוא לא היה ממציא את הנשק האוטומטי" - קלי באנדי

של גד ברזילי וקארין ברזילי נהון. בין היתר הם מביאים את סיפורו של מייק אלדר וספרו דקר, שלמרות שהוטלה עליו ועל הדיונים הקושרים בו צנזורה, קטעים ממנו הופיע באינטרנט במקומות שונים

http://www.isoc.org.il/magazine/magazine5_9.html

המאמר עצמו רק משתמש במקרה של אלדר כדי להצביע על כך שבעוד שהצנזורה המדינתית די קורסת באינטרנט, דווקא קבוצות וקהילות מפעילות צנזורה פנימית למטרות שונות - לאפשר המשך דיון מבלי שהקהילה המקוונת תתפרק, למנוע חריגה מגבולות המקובלים על חברי קהילה כדי שפרטים בתוכה לא ייפגעו.

אחת הדוגמאות הטובות לכך היא בפלטפורמה בה אנחנו משתמשים. כמעט באופן יומי מפעילים פה צנזורה, גם כדי לא לעבור על הוראות ב"ש, אבל גם כדי לשמר דיונים ממוקדים בנושאים שלשמם הוקם הפורום ולא לגלוש לפוליטיקה שעלולה להביא לפיצוץ בין חברים בפורום או למנוע התנהגות שאינה הולמת בין החברים בפורום.

אזרח ישראלי החי בחו"ל כמוני וכותב על נושאים ביטחוניים אינו חייב להעביר צנזורה אך הוא מתבקש לעשות זאת.
זאת מנסיוני האישי - במידה ולא יעשה זאת הוא עלול לעמוד בפני משפט ברגע הראשון שבו יכנס לארץ ולחקירה של השב"כ. ראו הוזהרתם

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

Signature Is For Lamers. There's no Signature

כאשר התחלתי לכתוב את סידרת ספרי על מטוסי ח"א יצרתי קשר עם בטחון שדה וזו היתה תשובתם אלי.
לכן לפני הוצאה לאור של ספר אני שולח לצנזורה.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

כדי לעקוף את זה, הומצאה שיטת "העולם הזה" על ידי אורי אבנרי.

כשאורי אבנרי רצה לפרסם בצהובונו דבר-מה שהצנזורה לא הייתה מאשרת לו, הוא נהג להדליף את המידע לעיתון זר, ואחר כך לצטט את העיתון הזר בנושא, בליווי המוטו המוכר והאהוב "לפי פרסומים זרים".

אני דווקא מכיר את השיטה בשם אחר ועיתונאי אחר.
עיתונאי שעבד במקביל בעיתון זר וגם בעיתון ישראלי היה שולח את החומר לעיתון שלו בחו"ל ובזכות פערי השעות היה יכול להסתמך על מקורות זרים, על עצמו, כפי שפירסם בעיתון זר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il