לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 28-12-2004, 19:45
  adamr adamr אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.11.04
הודעות: 799
שלח הודעה דרך ICQ אל adamr שלח הודעה דרך MSN אל adamr
סיפור הפירסינג שלי

תמיד אהבתי פירסינג ומאז ומעולם רציתי לעשות אבל לא היה לי אומץ
לפני שבוע וחצי הלכתי לידידה שלי והיא הביאה לשם את חברה שלה שהיה לה עגיל בגבה ובאף
התחלנו לדבר על הנושא הזה וניהיה לי חשק לעשות גם.. חשק לעשות משו שתמיד רציתי
והיה בזה גם קצת היבט מרדני, רע במקצת..
יום שני הלכתי לטאטו שבנתניה עם שני חברים.. אחד שעושה באותו יום קעקוע שני וחבר שכבר היה לו עגיל בלשון ויש לו עכשיו באף ובאוזן.
הסתכלנו התלבטנו והחלטתי בסוף על איזה עגיל שרציתי לעשות, הלכנו לעשות סיבוב לאכול (כי אמרו לי שאולי יהיה לי קצת קשה לאכול אחר כך) ואחרי שסיימנו חזרתי בחזרה לטאטו כדי לעשות את הפירסינג..
נכנסתי לחדר בצד, הוא סימן לי את הנקודה עם עט או טוש (קצת ממתחת לשפה כדי לעשות חישוק)
תפס לי את השפתיים עם מן מלקחיים כזה לקח משהו חד והכניס לי אותו מבחוץ כלפי פנים..
קצת כאב.. היו קצת דמעות של כאב אבל לא בכי והנה הסיפור הסתיים יש לי עגיל בשפה.
אני יוצא החוצה לראי מסתכל עליו בוחן אותו מסדר אותו ומתיישב..
קצת מדוכא קצת בבעסה לא בטוח כל כך בעצמי לא הכי מקבל את העגיל הזה.
החברים אומרים שזה שמתאים לי אבל בכל זאת אני לא מרגיש שיפור במצב רוח, חזרנו לבית של חבר שלי כי קצת גרתי רחוק מהבית והחלטתי להשאר אצלו.. הלכנו לבקר בשכונה אצל כמה חברים וכולם אומרים יפה לך, מתאים לך, וכל מיני שטויות כאלה אבל אני עדיין מרגיש מדוכא ומבואס.
יום למחרת הגיע הביצפר, אני מרגיש עייף, רע, מדוכא ומבואס..
חברים וידידים שלי במהלך היום נגשים אלי נותנים מחמאות והכל אבל עדיין הרגשתי רע עם עצמי.
כאילו העגיל הזה אולי התאים לי מבחינת יופי אבל לא מבחינת האופי.. כאילו הוא לקח או סימל משהו שאני לא.
אחרי הביצפר הגעתי הבייתה מבואס לחלוטין והלכתי לישון.. קמתי ופעם ראשונה ההורים שלי גם רואים את העגיל, הם לא הכי מרוצים והכל אבל מה אפשר לעשות..
עבר כמה זמן התיישבתי ליד המחשב דיברתי קצת עם ידידה שלי והחלטתי להוציא אותו..
אולי זה היה תרוץ לכך שאני לא רוצה אותו אבל פשוט רציתי ואמרתי לעצמי אני רק רוצה לראות איך זה בלי העגיל
לאט לאט סובבתי אותו והנה הוא יצא.. הייתה לי נקודה קצת אדומה, הרגשתי שכל העוול שלי, הנטל, הדיכאון יורד יחד איתו..
ניסיתי להחזיר אותו (אחרי הכל עלה לי 120 שקל) ולא הצלחתי.. באתי לצאת מהחדר ללכת מהר למראה, קיבלתי מכה ואיבדתי אותו..
אולי זה גם סימן בכל אופן אני עוד קצת מדוכא ממקודם אבל חזרתי להרגיש שלם עם עצמי
אני לא חושב שאני מכיר (חוץ מאת עצמי ) בן אדם יותר שמח ואופטימי ממני ועברו עלי 24 של דיכאון, לא כאב, לא אי נוחות, לא העובדה שלא היה יפה לי, פשוט לא התאים לי.
עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב
תודה שקראתם עד לכאן
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 04:26

הדף נוצר ב 0.20 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2021 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר