תמיד אהבתי פירסינג ומאז ומעולם רציתי לעשות אבל לא היה לי אומץ
לפני שבוע וחצי הלכתי לידידה שלי והיא הביאה לשם את חברה שלה שהיה לה עגיל בגבה ובאף
התחלנו לדבר על הנושא הזה וניהיה לי חשק לעשות גם.. חשק לעשות משו שתמיד רציתי
והיה בזה גם קצת היבט מרדני, רע במקצת..
יום שני הלכתי לטאטו שבנתניה עם שני חברים.. אחד שעושה באותו יום קעקוע שני וחבר שכבר היה לו עגיל בלשון ויש לו עכשיו באף ובאוזן.
הסתכלנו התלבטנו והחלטתי בסוף על איזה עגיל שרציתי לעשות, הלכנו לעשות סיבוב לאכול (כי אמרו לי שאולי יהיה לי קצת קשה לאכול אחר כך) ואחרי שסיימנו חזרתי בחזרה לטאטו כדי לעשות את הפירסינג..
נכנסתי לחדר בצד, הוא סימן לי את הנקודה עם עט או טוש (קצת ממתחת לשפה כדי לעשות חישוק)
תפס לי את השפתיים עם מן מלקחיים כזה לקח משהו חד והכניס לי אותו מבחוץ כלפי פנים..
קצת כאב.. היו קצת דמעות של כאב אבל לא בכי והנה הסיפור הסתיים יש לי עגיל בשפה.
אני יוצא החוצה לראי מסתכל עליו בוחן אותו מסדר אותו ומתיישב..
קצת מדוכא קצת בבעסה לא בטוח כל כך בעצמי לא הכי מקבל את העגיל הזה.
החברים אומרים שזה שמתאים לי אבל בכל זאת אני לא מרגיש שיפור במצב רוח, חזרנו לבית של חבר שלי כי קצת גרתי רחוק מהבית והחלטתי להשאר אצלו.. הלכנו לבקר בשכונה אצל כמה חברים וכולם אומרים יפה לך, מתאים לך, וכל מיני שטויות כאלה אבל אני עדיין מרגיש מדוכא ומבואס.
יום למחרת הגיע הביצפר, אני מרגיש עייף, רע, מדוכא ומבואס..
חברים וידידים שלי במהלך היום נגשים אלי נותנים מחמאות והכל אבל עדיין הרגשתי רע עם עצמי.
כאילו העגיל הזה אולי התאים לי מבחינת יופי אבל לא מבחינת האופי.. כאילו הוא לקח או סימל משהו שאני לא.
אחרי הביצפר הגעתי הבייתה מבואס לחלוטין והלכתי לישון.. קמתי ופעם ראשונה ההורים שלי גם רואים את העגיל, הם לא הכי מרוצים והכל אבל מה אפשר לעשות..
עבר כמה זמן התיישבתי ליד המחשב דיברתי קצת עם ידידה שלי והחלטתי להוציא אותו..
אולי זה היה תרוץ לכך שאני לא רוצה אותו אבל פשוט רציתי ואמרתי לעצמי אני רק רוצה לראות איך זה בלי העגיל
לאט לאט סובבתי אותו והנה הוא יצא.. הייתה לי נקודה קצת אדומה, הרגשתי שכל העוול שלי, הנטל, הדיכאון יורד יחד איתו..
ניסיתי להחזיר אותו (אחרי הכל עלה לי 120 שקל) ולא הצלחתי.. באתי לצאת מהחדר ללכת מהר למראה, קיבלתי מכה ואיבדתי אותו..
אולי זה גם סימן בכל אופן אני עוד קצת מדוכא ממקודם אבל חזרתי להרגיש שלם עם עצמי
אני לא חושב שאני מכיר (חוץ מאת עצמי ) בן אדם יותר שמח ואופטימי ממני ועברו עלי 24 של דיכאון, לא כאב, לא אי נוחות, לא העובדה שלא היה יפה לי, פשוט לא התאים לי.
עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב
תודה שקראתם עד לכאן

שקראתי את זה- והעלת בי גיחוך (לא, אני לא באמת מדברת ככה).

וסתם היתחשק לי לכתוב, ..

יאללה, המשכתי לקרוא דברים אחרים.

ואם בא לך-תשאיר פרטים על המקום, כי אני רוצה לעשות עגיל ..חלום ילדות!

ביי..

אני גאה בך שעשית משהו כנגד כולם, גם עשית אותו כנגד כולם וגם הורדת אותו כנגד כולם, זה הכי טוב ללכת עם הלב, מזל טוב.

ובאמת יכול להיות שככה זה יותר טוב כשאתה מרגיש שלם עם עצמך.

"אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך."

גם לי היה את האטרף של העגילים אבל רק אחד נשאר.. הראשון בגבה..
ממש טוב שאתה יודע עכשיו ולא יושב ומתחרט על זה שלא עשית..

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אז זו היית בעיה, אני עכשיו עובד על הבא בתור...

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.