25-07-2006, 12:44
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
|
הכול מתחיל ונגמר עם השאלה למי שייכת הארץ הזו
שאר הדברים זה עוד ועוד. אבל זהו העיקר.
אנחנו טוענים שהם רוצחים ילדים ונשים, הנה גם אנחנו מתקיפים יעדים למרות שיש שם אזרחים.
ומנגד הם טוענים שהכול התחיל עם שבויים חיילים ולא אזרחים.
לסיום הכול יתרכז רק בנקודה אחת: למי שייכת הארץ הזו.
הנה מה שכתבתי באחת התגובות:
אחינו בני ישראל הנטורי קרטה הם דוגמה וסמל איך שלום אמיתי זה בהישג יד כל הוויתורים וכל הנדיבות לערבים מראים איך כל וויתור מביא ליותר ויותר טרור ומרחיק את השלום עוד יותר. השמאל טוען שעוד לא וויתרנו מספיק, לעומתו הימין טוען שכבר רואים לאן זה מוביל. השמאל טוען שצריכים אמונה בערבים, שאסור לחשוד בכשרים. לעומתו הימין טוען שצריכים להיות מציאותיים. והוויכוח אינו נגמר.
אבל, למה לא לקוות להכי טוב, לשלום אמיתי שיביא תועלת גם ליהודים וגם לערבים.
הנה החזון שבא בשורות הבאות:
יבוא יום והערבים יגיעו לידי מסקנה המתבקשת שמספיק להם את עשרות המדינות שיש להם, עם שטחים יותר מפי מאה מכל מדינת היהודים. זה לא מה שחסר להם עוד חלקיקים ממדינת היהודים, העם שזו ארצו היחידה ועבר את הגלות הכי קשה בהיסטוריה, העם הכי שוחר שלום. בואו נוותר להם מכל הלב ואפילו יערכו ביניהם תחרות מי מהם יציע ליהודים עוד שטחים גם מה שהיהודים לא חלמו אפילו עליהם.
הרי גם כיום ישנם כבר יהודים שמאלנים שבשמאלנים שמוכנים לוותר ממש על כל התביעות של הערבים, ומוכנים גם לזכות השיבה. הגדילו לעשות אחינו בני ישראל הנטורי קרטה שמוכנים אפילו להמשיך להיות בגולה, רק לוותר לבני דודיהם הערבים.
למה אנחנו כל כך בטוחים שהערבים אינם מסוגלים לגלות את אותה נדיבות כמו אחינו בני ישראל השמאלנים או כמו אחינו בני ישראל הנטורי קרטה.
כשלא חושבים על אופציה כזאת של שלום, אנחנו סוגרים מראש את האפשרות הזאת.
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
