29-07-2006, 05:15
|
|
|
חבר מתאריך: 09.05.05
הודעות: 104
|
|
כלבים,טילים וצפירות
שלום שאלה לי אליכם/ן.
הסיפור מתחיל ככה, מאז תחילת הצפירות ביתי הקטנה די איבדה את הצפון.
כל צפירה מיללת ובוכה וחייב לתת לה יחס ולהרגיע אותה ורצוי להכניס אותה לתוך הבית.
שבוע הזה אחרי שנפל לי טיל בעיר ליד הבית (ואתמול עוד טיל) והיא ברחה החוצה (לרחוב) מרוב פחד.
(אימי השאירה את השער פתוח,למזלי יצאתי החוצה וקראתי לה אליי בקול חזק מאוד (לנסות לאפס אותה זמנית וזה הצליח) הרבה פעמיים והיא באה ולא זזה ממני כמה דקות)
רציתי לברוח מאיזור מגורי למכרז ורציתי לקחת את ביתי הקטנה איתי.
אך אבי החליט, שהוא לא רוצה, שהיא תלך איתי וזה בסדר היא כלב ולא ילד. (לפי המילים שלו)
אז בקיצור ברחתי לכמה ימים והיום חזרתי, בתחילה היא כאילו בסדר, אבל הברק של העיניים שלה נעלם.
עכשיו אני דואג,אני ביום א או ב עוזב שוב (מרבית הסיכויים) וביתי הקטנה איבדה את שימחת החיים שלה ועדיין יש צפירות וטילים. :-(
ניסיתי ככה:
א,לשחק איתה לא עזר.
ב,להריץ אותה לא עזר.
מה שכן עזר זה לחבק אותה,ללטף בעדינות ולדבר אליה בגובה העיניים, אבל רואים אחרי זה שהזנב שלה יורד אחרי זה והיא עצובה ואין ברק בעיניים שלה, אחרי שאני עוזב אותה.
חייב לציין, שאני לא פה היא בחוץ לבד ואין מי שיתן לה יחס או יחבק אותה שהיא בוכה.
נכון אפשר להגיד איך אני עוזב אותה וחלק ממכם/ן יגיד זאת,אבל רציתי לקחת אותה איתי למרכז אבי לא רוצה לתת לה ללכת ואני לא רוצה להיות פה שיש טילים,אבל עם זאת אני דואג לילדה הקטנה שלי.
בקיצור השאלה שלי היא, איך ניתן להחזיר לה את הברק בעיניים ואהבה שהייתה לה?
כאילו הטילים והצפירות וזה שאני לא איתה והחוסר יחס השפיעו אליה והיא הפכה נפגעת הלם.
למשהו/י יש נסיון עם העניין או פתרון?
(ולא שאני ישאר באיזור המגורים שלי,זה לא בא בחשבון)
|