http://www.keshet-tv.com/ProgramVid...11&MediaID=5613

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

טקטיקה שעל פי הסרטון מפעילה ומרתקת מטוסי קרב אסטרטגיים 3 שעות רצוף מעל שטח לבנון, בשביל לתקוף בסוף משגר קטיושה בודד מן האויר. וחוזרים עם מרבית החימוש בחזרה. (כנראה שרק לאמריקאים מותר לרוקן מטוסי B52 מעל כפרים)

גם מבחינת תועלת השגת מטרות המלחמה, על כל גיחה של מטוס כזה על העלויות השימוש שלו, היה אפשר לאפשר למחלקה אורגנית של חי"ר ושיריון להשמיד את המשגר, לתפוס את השטח כדי שלא ירו ממנו כעבור מספר שעות וכן לתת את האפשרות לכוחות נוספים להשתלט על עוד שטחים כך שבתוך ימים ספורים היו מכסים 95% מהשטחים הפתוחים מהם נורים הרקטות.

מראה ש"דבקות במשימה" ו"טוהר הנשק" הם עדיין מושגים בעלי משמעות.

אני מניח שאילו היו מטילים פצצות על כלום היה איזה מקרוני טוען שבמחיר עלות הפצצות כבר אפשר היה לעשות משהו אחר...

(לצערי לא הצלחתי לראות את הסרט עקב שגיאה בדף)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אינני בא בטענות לטייסים ולכל אותם כוחות שנשלחים ומבצעים משימתם נאמנה, אלא לדרג הפיקוד החושב אשר בחר לשים את כל כובד משקלו של צה"ל על חיל האויר מול צבא גרילה של כמה אלפי לוחמים/טרוריסטים הפועלים בגיבוי ממשלה בת ערובה, אזרחים מסכנים משני הצדדים, ובחסות משטרים תומכים.


טוב אולי למעשה אני צריך להפנות את מרבית הטענות שלי לצד הפוליטי של מקבלי ההחלטות במלחמה. אם כי יש בסרטון המחשה של כך ולכן ראיתי צורך לציין זאת.

חלף כמעט חודש ויש לנו כ-60 חיילים הרוגים.

בשל"ג היו 300 חיילים הרוגים בשבוע הראשון.

אני מעדיף שיטוח מטרות אווירי על פני מהלך קרקעי שגובה הרבה יותר חיי אדם.

אף אחד לא חשב שח"א יגמור את החיזבאללה - ח"א דואג בנתייםצ שנתוני הפתיחה של כוחות הקרקע יהיו טובים יותר.

להבדיל מהפרשנים שמפרשים את המלחמה על סמך רכילות ומידע חלקי ומגמתי - אני סבור שבצה"ל ישנם עוד מספיק אנשים שיודעים את תפקידם לא פחות טוב מהקשקשנים שעדיין לא הפנימו את ההבדלים בין טיל לרקיטה.

כצופה נלהב של ערוץ 10 - אני חייב לציין לטובה את אנשי הערוץ ודיווחיהם, אבל בה בעת חייב להגיד שעמנואל רוזן בהחלט מעצבן אותי בפימפום הכישלון והדה-מורליזציה שהוא דוחף. במקרים רבים אפילו אני מסוגל להרים גבה מול המידע שהוא מוסר ומכך שחלק מהטקסט שהוא מעביר - גובל בתעמולה כנגד הצבא והמבצע. במילים פשוטות - הוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו בקו שהוא מוביל.

ביקורת היא לגיטימית, ואכן לא ניתן להתעלם מדבריו של אלון בן-דוד, שלשם שינוי - מדווח (הוא תמיד עושה זאת) ומבקר במקומות הראויים. מאידך עמנואל רוזן - עוסק בעיקר בסגירת חשבונות ברמה רדודה במיוחד, וחבל - שהרי הוא כבר הוכיח יכולת עיתונאית מרשימה יותר.

מקרוני יקר - חכה מעט לחמש אחרי המלחמה. בשעה שש כבר ישדרו סיכומים ופרשנות ואולי גם תקום ועדת חקירה - ואז נשמע את כל מה שעדיין לא שמענו - והתמונה תהיה ברורה הרבה יותר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia כצופה נלהב של ערוץ 10 - אני חייב לציין לטובה את אנשי הערוץ ודיווחיהם, אבל בה בעת חייב להגיד שעמנואל רוזן בהחלט מעצבן אותי בפימפום הכישלון והדה-מורליזציה שהוא דוחף. במקרים רבים אפילו אני מסוגל להרים גבה מול המידע שהוא מוסר ומכך שחלק מהטקסט שהוא מעביר - גובל בתעמולה כנגד הצבא והמבצע. במילים פשוטות - הוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו בקו שהוא מוביל. .

צודק לחלוטין! אפילו התקשרתי למרכזיית ערוץ 10 בשבוע שעבר להתלונן על סוגייה זו בדיוק.

ובלי קשר - אין ספק שרמת הסיקור של ערוץ 10 עולה משמעותית על זו של ערוץ 2 ( ערוץ 1 בכלל לא באותה הליגה. מיותר להתייחס אליו)

158 . מתחילים לראות את הסוף .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia כצופה נלהב של ערוץ 10 - אני חייב לציין לטובה את אנשי הערוץ ודיווחיהם, אבל בה בעת חייב להגיד שעמנואל רוזן בהחלט מעצבן אותי בפימפום הכישלון והדה-מורליזציה שהוא דוחף. במקרים רבים אפילו אני מסוגל להרים גבה מול המידע שהוא מוסר ומכך שחלק מהטקסט שהוא מעביר - גובל בתעמולה כנגד הצבא והמבצע. במילים פשוטות - הוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו בקו שהוא מוביל. .

אם חסן מיודעינו יצא מהמלחמה הזאת עם הכינוי "אבו אל מבעד", הרי שלעימנואל רוזן מתאים הכינוי "אבו אל עוד יומיים נשארו לצה"ל לפעול".

.

שכחנו שגם מלחמה צריך לדעת לנהל

האסטרטגיה התקציבית של המערכה בלבנון מעלה שאלות. למשל, האם נבחרו המטרות הראויות לפצצות היקרות של חיל האוויר בתחילת המלחמה?

07:14 | 08.8.2006 מירב ארלוזורוב

נפוליאון אמנם כבר חיווה את דעתו על התכונות הנדרשות מגנרלים כשאמר "אל תביאו לי גנרלים חכמים, תביאו לי גנרלים עם מזל" - אבל גם הוא לא באמת התכוון לכך. על המזל, הוא ידע, אי אפשר לשלוט. לעומת זאת, על החוכמה ועל יכולת הניהול האסטרטגית של שדה הקרב אפשר גם אפשר.


גנרלים ייעלבו אם נקרא להם מנהלים. הם אוהבים לשפוט את עצמם במונחים אסטרטגיים - האם הם אסטרטגים דגולים או לא. אבל האמת היא שאסטרטגיה היא מלה נרדפת לניהול בשדה הקרב. האסטרטג הדגול בוחן מהם המטרות והיעדים שלו ומהן החלופות העומדות לרשותו להשגתם, ולאחר מכן מקצה את הכוחות (המשאבים) העומדים לרשותו בצורה המיטבית לשם כך. זאת, על רגל אחת, גם תמצית תורת הניהול.

המערכה הנמשכת בלבנון מעוררת לא מעט שאלות ניהוליות. אפשר וצריך היה לפתוח אפילו בשאלות הניהוליות הבסיסיות של המלחמה עצמה: האם נקבעו בכלל מטרות למלחמה? (החזרת שני החיילים החטופים? חיסול החיזבאללה? שמירת כוח ההרתעה של ישראל מול סוריה ואיראן? הגעה להסכם שלום עם לבנון?) - ואם נקבעו מטרות שכאלה, האם נבחנו החלופות המיטביות להשגתן? הבחירה בחלופה של שימוש בחיל האוויר בלבד בתחילת המלחמה, בהתאם לתפישה שלפיה די בכוח אווירי כדי לחסל טרור, מעוררת לא מעט תהיות - ככל הידוע אין שום תקדים היסטורי שעליו ניתן היה לבסס תפישה שכזו.

אבל לא רק האטסטרגיה הצבאית מעוררת שאלות ניהוליות. גם האסטרטגיה התקציבית של המערכה בלבנון מעלה שאלות - בינתיים, ללא פתרונות. השימוש בחיל האוויר, למשל, כרוך בעלות תקציבית עצומה. בשעת מלחמה אמנם לא סופרים את הכסף, ובכל זאת - מי שבוחר להשתמש בכלי הנשק המתוחכמים והיקרים ביותר שיש, מן הראוי כי יוודא שהוא משתמש בכלי הנשק האלה רק על מטרות המצדיקות זאת. האם נבחרו המטרות הראויות לפצצות היקרות של חיל האוויר בתחילת המלחמה? העובדה שלמרות ההפצצות הכבדות יכולת שיגור הרקטות של החיזבאללה לא נפגעה, מעוררת ספק בכך. צה"ל יצטרך לדון בספק הזה עם שוך הקרבות.

יש עוד מחיר לשימוש היקר בחיל האוויר: מט"ח סיוע. הפצצות היקרות של חיל האוויר נרכשות כולן בארה"ב על חשבון כספי הסיוע האמריקאי, הניתן בדולרים. דולרים, להבדיל משקלים, הם מוצר הנמצא במחסור. מדינת ישראל אינה יכולה להדפיס דולרים, ולכן גם ישנה תקרה להיקף ההוצאה הדולרית שלה - תקרת הסיוע. השימוש הכבד בנשק אווירי עלול לאיים על התקרה הזאת, אם לא איים עליה כבר בפועל. זה אומר שמדינת ישראל תלויה עתה בטוב לבה של ארה"ב - האם היא תבחר להשלים את מלאי הפצצות על חשבונה, או שישראל תצטרך להסתפק בסכום המוגבל של תקרת הסיוע שנותרה כדי להשלים את מלאי הפצצות שלה. בניהול אסטרטגי של מלחמה, גם נקודה זו צריכה להילקח בחשבון.

אם נכונים הפרסומים הזרים, בינתיים אין מקום לדאגה, לאחר שהאמריקנים כבר שלחו נשק לישראל. זה מחדד שוב את השאלות של ניהול המלחמה. ככל הזכור, הפעם האחרונה שבה הגיעו משלוחי נשק אמריקני לישראל היו ברכבת האווירית המפורסמת ששיגרה ארה"ב במלחמת יום הכיפורים. אז זה נבע ממצוקה קשה שאילצה את הצבא להשתמש בכל מלאי הנשק העומד לרשותו. במערכה הלבנונית הפעם אין ולא היתה סיבה למצוקה צבאית. למעשה, המעשה הנבון היה היערכות של הצבא לקראת תרחישים צבאיים פחות נוחים - כמו אפשרות להידרדרות מול סוריה - ושמירה על מלאי הנשק שלו בהתאם. יש מקום לתהות אם ניהול המלאי שירת את המטרה הזאת.

ויש עוד שאלה. אחרונה, אמנם, אבל מציקה במיוחד. שאלה שצריכה להיות מופנית לגוף הממונה על הצבא ועל ניהול הצבא - משרד הביטחון. אם במשרד הבטחון הפנימו את חשיבותו של ניהול, במיוחד במערכות צבאיות גדולות ומורכבות, הכיצד החליפו את מנכ"ל המשרד באמצע המלחמה?


http://www.themarker.com/tmc/articl...3=market&layer4=

סירטון מעולה תודה

וגם על המכונאים לא מראים כמעט כלום,חוץ מהרגליים של החמש.שאלות דביליות של כתבים:"כמה פצצות הרכבת?".ןאחרי שהחמש עונה "הרבה מאוד" יש דממה מביכה-אין לכתב מה להכניס ו"להציל" את המצב.
רוב הכתבות שראיתי מראיינים בעיקר טייסים,שממש אין להם הרבה מה להגיד,סתם טוחנים את אותם המשפטים/רעיונות שוב ושוב:"אתה רגיש?" "אתה מצטער?" ושאר הזבלונים.
בקיצור-בכל הערוצים רמת סיקור מקצועי שואפת לאפס,כמו הסיקור של שאר הארועים

אחרי הפצצת המשגר..
"אתה חושב שהיו שם אנשים?"
-"לא יודע, מקווה שהיו"
חחחח קרע אותי!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כאשר הוא התראיין לעובדה. אני לא זוכר בדיוק את הפרטים,אבל זה היה בערך ככה:
אילנה דיין:"כשאתה משחרר את הפצצה,על אותו יעד,מה אתה מרגיש? איזשהיא חרטה? האם זה פגע במישהו מלבד מחבלים?
דן חלוץ:"אני מרגיש ויברציה קלה בכנף"

זה הרג אותי. מאז אני מחזיק מדן חלוץ,הוא לא כמו שאר אנשי הצבא הפוליטקאים.

"ברק מול גדרות ומול תיל,
ברק המבשר רעמים,
ברק המאיר את הליל
באור אחוות לוחמים."

לתגובה הזאת לעומת התגובה של הטייס הצעיר ,אני מקווה שזה רק בגלל שזאת הגיחה הראשונה שלו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי scott לתגובה הזאת לעומת התגובה של הטייס הצעיר ,אני מקווה שזה רק בגלל שזאת הגיחה הראשונה שלו.

זה היה נווט ומאוד מנוסה