"ואני,האמת,באופן אישי,מאמין שנחזור.לא יהיה שם מלון על ההר,תהיה מפקדה של החיזבאללה לכבוש.מה,לא נחזור?לא יהיה שוב פיגוע במשגב עם?,ופיגוע מעלות סיבוב שני,לא יהיה?לא תהיה קריית שמונה תחת מטחים?,לא ישחטו אותנו על הדרך?זו דעתי,שהכול יחזור,ואם שקט שם,בינתיים,זה רק בגלל שהמחבלים מתעצמים וצוברים אמל"ח.סבלנות לא חסרה להם,זאת טקטיקה שכזו,אנחנו עוד נאכל אותה.יחטפו לנו חייל,יקטפו איזה ג'יפ על הגדר הטובה,ישגרו פצמ"רים על יישוב,לאט לאט,ישחררו רסן.כשזה יגיע כל מי שחושב שלהק מטוסי קרב מסוגל לעשות את העבודה מהאוויר,עוד יגלה שאין תחליף לחי"רניקים.נצעד שם אנחנו,נטהר,מבית לבית נעבור,אבן אבן נהפוך.כי בינתיים הפסדנו,במלחמה ההיא.הפסדנו עם סימן קריאה אין ספק..."

מתוך "אם יש גן עדן"-רון לשם 2005 (הועתק מחתימתו של "humbug")

הקטע המודגש מוקדש להצלחת כוחות החי"ר בפרט שמסכנים את חייהם בשטח האוייב ולהצלחת כל שאר חיילי זרועות צה"ל האחרות המסכנים חייהם בהגנה עלינו האזרחים בעורף. היו חזקים!

אני אישית קראתי את הספר לפני כ- 3 חודשים כשעוד לא חשבתי בחלומות הכי פרועים שלי שנחזור למצב הזה בלבנון. והנה אנחנו עומדים שוב במצב הזה...

נקודה למחשבה...