30-07-2006, 12:59
|
|
|
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 1,234
|
|
מסכים לגמרי. יש הבדל בין לעשות עבודה מתוך אמונה ובין לעשות אותה לשם פרסום, אבל...
קודם כל- תשמור על עצמך, תזהר, ותחזור בריא ושלם.
לענין- מצד אחד אני מאמין שרוב הלוחמים לא עושים את העבודה שלהם על מנת לקבל צל"ש, כותרת בעיתון או פרסום. הם עושים אותה קודם כל בגלל חינוך טוב ואחר כך בגלל ערכים אחרים כמו רעות, אחוות לוחמים וכו', בטח לא צריך להרחיב על זה.
מצד שני יש משהו מתסכל בלעבוד קשה בחול העזתי (שהוא שוחק ומחורבן לא פחות מהבוץ הלבנוני), ולא לקבל שום התייחסות או הכרה תקשורתית. אני יכול להבין איך לוחמים חוזרים מפעילות ארוכה, שחוזרת על עצמה, תוך כדי לחימה אמיתית וקשה- ומתבאסים כשאין לכך התייחסות. זה לא אומר שהם יפסיקו, זה לא אומר שהם ילחמו פחות טוב, זה רק אומר שהם צריכים טפיחה על השכם, אנושי, לא?
ובקשר לויכוח העקר על "למי יש יותר גדול, לגולני או לאחרים", אני יכול לומר שזה מאוד ילדותי. לא הייתי רוצה כטנקיסט לצאת למארב בלי כמה חי"רי בירי שיכסו לי את הטוסיק ואת הטווחים הקרובים. מצד שני לא חסירות סצינות שחי"רניקים נתקעים בקרב, ואז קוראים לטנק שיתקע איזה כמה פגזים, וזה סוגר את העבודה.
העבודה היא משולבת. גולני לא יכולים לנצח בלי ארטילריה, טנקים ושות', וכנ"ל ההיפך.
כל אחד תורם תרומה צנועה להצלחת המשימה. גם האפסנאי והטבח.
גם מירי רקב. טוב, נסחפתי.
|