01-01-2005, 11:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
|
קטסטרופה עולמית. 15 הדקות של ההיסטריים - החג של התקשורת.
המון סיפורים מותחים הציף הגל הזה בישראל, רובם עם סוף טוב, ופה ושם אפילו אסון מחריד שצנח על משפחה מלאת תקווה.
אין בליבי על הורים שילדיהם עדיין בטריפ האחרון וטרם יצרו קשר, הם יתמודדו עם זה לפי אישיותם הכללית. הראציונלים יחשבו חישובים ויפגינו חשש מאופק, ההיסטריים ישתוללו מדאגה ויקרינו אותה על כל סביבותיהם.
כבר נדונו כאן טרוניותיהם של הטיילים ושל משפחותיהם על המאמצים הכבירים שנקטו אנשי משרד החוץ, "תלונות חוצפניות" כמו שקרא להן אודי סגל ורבים מהכותבים כאן יסכימו.
כאשר הורים שילדיהם - למיטב ידיעותיהם - טיילו באיזורים שלא ידוע בהם על נפגעים או נזק, מציפים את המרכזייה של משרד החוץ בטלפונים חוזרים ונשנים, זה מפריע ממש לצוות העמוס ולנזקקים האמיתיים, אבל מגיע מהצד האמוציונאלי הבלתי מתפשר של אותם הורים, ולכן לא על המטרד הזה אני רוצה לדבר.
הבעיה המציקה לי הפעם היא הטיפול הצהוב, נטול ההגיון, של התקשורת בנושא.
ביומן השבוע של ערוץ 2 בחרו ללוות את משפחת לב מהרצליה, שבנם יניב - שימו לב - שוהה בגואה.
(מפה המראה את מיקומה של גואה - למי שלא מכיר: http://www.mapsofindia.com/maps/goa/goalocation.htm)
גואה, אלפי קילומטרים מהאיזורים הנגועים, הרחק צפונה בצד ה"מוגן" של הודו. אחרי יום הצליח כתב ערוץ 2 ליצור קשר עם איזה טייל אחר שאפילו (נניח) זיהה את התמונה של הנעדר, ולצוות הצילום היתה הזדמנות לתעד את ההיסטריה מגיעה לקתרזיס - ודועכת במהירות - לאחר שהבן יקיר טרח להתקשר.
סיבת ההיסטריה של משפחת לב היתה די ברורה: שילוב של הסיכוי שהתכשיט יתעורר מהרייב ויסע דרומה - ואישיות היסטרית במיוחד מצד אם המשפחה. עד כאן הכל בסדר, מי שרוצה לאבד שינה מסיבות לא רלוונטיות - שיהיה לו לבריאות. אפילו בפניותיהם למשרד החוץ הראו בני המשפחה הזאת גישה עדינה יותר מהישראלי המתלונן.
אבל, למה לעזאזל בחרו הכתבים החרוצים והעורכים המשכילים של ערוץ 2 להציג לנו את הפסודו-דרמה הזאת?! זו כמובן רק דוגמא, כמוה ראינו עשרות בשבוע האחרון.
ואולי זה רק משל קולע למה שעושה התקשורת גם בימים כתיקונם. מנפחת דרמות אנושיות, מנווטת בעזרת טועי דרך - והכל לשם מילוי הדקות המוקצבות לכתבה או למגזין. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
