 |
07-08-2006, 10:06
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,801
|
|
|
מילואימניקים: המשימות לא ברורות, הציוד מיושן (הארץ)
חייל מחטיבת כרמלי: החיילים הפשוטים לא ממש יודעים מה המשימה; אתה בעיקר עסוק בלהגן על עצמך
חיילי מילואים נערכים לכניסה ללבנון סמוך למירון, ביום שישי
תצלום: דודו בכר
לאחר שלושה ימים של לחימה רצופה בדרום לבנון, חזר אתמול (ראשון) בבוקר כוח של חיילי מילואים, מחטיבת החי"ר כרמלי, לשטח ישראל. לדברי א', איש מילואים צעיר שעשה את שירותו הסדיר בחטיבת גולני באינתיפאדה השנייה, "במשך יומיים, בקושי התקדמנו. החיילים הפשוטים לא ממש יודעים מה המשימה. אתה בעיקר עסוק בלהגן על עצמך. היו המון סיטואציות שהיינו צריכים להחליף את מיקום הכוח, בגלל שהיינו מאוימים מדי. יכול להיות שבכל הכפר היו בסך הכל איש חיזבאללה או שניים, אבל הם מרתקים אליהם כוח עצום".
משיחה עם אנשי הכוח, עולה תמונה של לחימה מורכבת תחת איום כבד, כשהלוחמים מן המניין יודעים מעט מאוד על המשימה. במקביל, נשמעות בימים האחרונים תלונות כמעט בכל יחידות המילואים על מחסור בציוד חירום.
החיילים מחטיבתו של א' פעלו בכפרים קילה ובני אל-אוואד בגזרה המרכזית. א' סיפר, כי מה שראה בשטחים לא הזכיר את הימים האחרונים בלבנון. "תפסנו כמה בתים בכפר, וכל הזמן ירו עלינו פצצות מרגמה", סיפר א'. "זה לא דומה לשטחים. בשעות היום, אתה לא רואה נפש חיה. בקושי רואים משהו גם בלילה. יש כנראה אנשים שמעבירים לחיזבאללה מידע על מיקום הכוחות שלנו, והם יורים פצמ"רים. זה נופל סביבך וזה מפחיד". כמו אנשי מילואים אחרים, גם א' וחבריו מתלוננים על מחסור חמור באמצעי לחימה הולמים. "להרבה חיילים חסרים רובי אם-16 קצרים. חסרים אמצעי קשר, אפילו חוסמי עורקים".
קסדה משנת 1981
על ההתמודדות עם המחסור באמצעי לחימה, מוסיף חנן (שם בדוי), לוחם ביחידת מילואים מובחרת אחרת. לפי חנן, לוחמים שחזרו מפעילות מבצעית בלבנון נאלצו להשאיל את כלי נשק האישיים שלהם ללוחמים שהחליפו אותם. גילי, בן 32, הוא חייל מילואים ביחידת חי"ר מובחרת נוספת שאמורה להיות מצוידת באמצעי הלחימה המשוכללים ביותר. לפני שבוע, כשחיילי היחידה הוקפצו ללבנון, התברר שרבים מאמצעי הלחימה נעלמו ממחסני החירום. "אנחנו אמורים לצאת לקרב מול לוחמים שהתאמנו במשך שש שנים", אמר, "ואמצעי הלחימה שלנו הם היתרון היחיד שיש לנו עליהם. כל השנים כשעשיתי מילואים היה לנו את מיטב הציוד, אבל דווקא עכשיו הציוד נעלם".
בחטיבת המילואים אלכסנדרוני, המבצעת את עיקר הלחימה בגזרה המערבית בלבנון, הופתעו לגלות פריטי ציוד מימי מלחמת לבנון הראשונה. "הקסדה שלי יוצרה ב-1981", סיפר אליהו גל בן 22, "היא יותר מבוגרת ממני בשלוש שנים". קצין התחזוקה של היחידה, אלי אלטמן אומר, כי באופן טבעי נלקח הציוד החדיש ביותר לטובת הלוחמים הסדירים, אך לדבריו, "אפשר היה לוודא שהציוד במחסנים יהיה שמיש".
פחות תעסוקה מבצעית
תא"ל אריאל היימן, לשעבר קצין מילואים ראשי, מוטרד משאלת כושר הלחימה של החיילים. אין זה סוד שמערך הלוחמים במילואים בצה"ל היה בין הנפגעים העיקריים מקיצוצי השנים האחרונים. "הכי קל זה לקצץ שעות אימונים", אומר היימן. "מה שברור זה שמערך המילואים לא התאמן מספיק", אומר היימן, "עד כמה הפגיעה הזאת היתה קריטית, אפשר לדעת רק תוך כדי הלחימה".על רקע הקיצוצים, הובילו היימן ואחרים רפורמה בשירות המילואים שבמסגרתה הוחלט לפטור את החיילים מתעסוקה מבצעית ולהקדיש את ימי המילואים לאימונים. היימן טוען, כי המלחמה הנוכחית מוכיחה עד כמה צדק.
בניגוד לחיילי הסדיר, חיילי המילואים אינם נדרשים לשמור על כושר גופני בשגרה. לפני שנכנסו ללבנון, התאמנו לוחמי אלכסנדרוני שלושה ימים. בפרק הזמן הקצר הזה היו חיילי המילואים אמורים להכשיר את גופם להליכות ארוכות בשטח תלול, סבוך וסלעי כשעל גבם ציוד שמשקלו עולה לעתים על 40 קילוגרמים. סגן מפקד גדוד המילואים רס"ן זיו רוזלמן טוען, כי ניסיונם הקרבי העדיף של חיילי המילואים והעובדה שהם - בניגוד לסדירים - נלחמו בעבר בלבנון, מפצה על נחיתותם בכושר גופני. "אין ספק שהחיילים הסדירים יותר חזקים, אבל אנחנו כמו הפר הזקן. עובדים לאט ובטוח, ולא מסתכנים".
מקור
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
