לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 11-08-2006, 10:30
  itamor itamor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.06.06
הודעות: 28
צבא העם כבר לא קיים- רון לשם

צבא העם כבר לא קיים/ רון לשם- "מעריב" 11/8/06

את מי אנחנו שולחים למות למעננו? צבא ש30%- מהמתגייסים ליחידות השדה בו באים מתחת לקו העוני. צבא שחום, צבא של פריפריה. צבא כתום מדמם, טעון, בני המכינות הקדם צבאיות. הפצע נסתר, אבל נוכח שם כל הזמן, וחודר עמוק. צבא לא מכאן, דובר שפות אם אחרות, רוסי, אתיופי, בודד. ושרידי קיבוצים גם, שהולכים ומתמעטים. אלה הנופלים, אלה הנלחמים. המון צפון, המון דרום, ולא, תל-אביב לא שם.



כתמיד, מסוכן להכליל. יש חריגים הרי, אלפים שיוצאים מן הכלל, בטח בין המבוגרים יותר, חיילי המילואים, שאריות של ישראל הראשונה. גם בין גילאי 18 יש חריגים. אבל רבים ככל שיהיו, מרחפות מעליהם המציאות והסטטיסטיקה, והן חדות, צלולות ובוטות: צבא העם כבר לא קיים.

הניהול עמוס התקלות והכשלים של המלחמה הזו יזכה כנראה להיחקר בוועדות. המודיעין ששכב במגירה, ההכנות שלא נעשו, אפילו הציוד והאוכל שחסרו ללוחמים, ובטח הטיפול בעורף, במקלטים, במשק. כאלה הן מלחמות. אבל חשבון הנפש הפנימי, על הזהות, על התנערות האליטות, על בגידתן, על חוסר רגישותן, יישאר כנראה פתוח.

את מלחמת לבנון השנייה מוביל ראש ממשלה שאמר בכנות לידידו, דניאל אברמס, אל מול חומות העיר העתיקה, שלא היה מוכן להקריב למענן את חיי ילדיו. ועל כיבוש בנת-ג'בל, בסיבוב הרביעי, בתנועה קרקעית, בהקזת דם שלא פוסקת? ראש הממשלה אינו האזרח היחיד שחש כך בבטן, אבל הוא האזרח שמניע את הכוחות, ובורר את מאזן המחיר והקורבנות אל מול המטרות.


73 חללי אסון המסוקים, בפברואר ,1997 האירו את הסתמיות הבלתי נתפסת מעל המלחמה הנשכחת שהתנהלה לאורך כל שנות ה90- הרחק מעבר לגבול, בבוץ. מעטים יצאו בחסות התובנה הזו אל הצמתים, להפגין, לנסות לשנות. רבים אחרים, מבין מובילי הציבוריות, המשק, התרבות, בחרו בפתרון הנוח יותר: הם הוציאו, בהדרגה, את ילדיהם מהחזית.

חלק מהילדים החזיק בתפקידים רגישים, קשים, חשובים מעין כמותם, במודיעין, ביחידות טכנולוגיה ומחשוב. אבל חלק אחר, המתרחב ומתפשט והולך, השתמט. בשם האידיאולוגיה, הפסיכולוגיה, לפעמים בשם השאפתנות והקריירה, הם פשוט נשארו בבית. או בחו"ל.

העניים נותרו בג'ונגל, לעשות את העבודה, וגם הדתיים, ונשכחו. זו הפכה למלחמה של שבט אחד, עם דגל כתום שחור לבן. אולי של שלושה-ארבעה שבטים, שמאוחדים סביב הכמיהה לכור ההיתוך, לכרטיס כניסה לחברה, לליבה, לבועה. ושל עוד כמה פראיירים.

אפילו בקיבוצים, סמל ההקרבה הקרבית, שסופגים מחיר כבד במלחמה הנוכחית, כבר ממש לא מובן מאליו להתגייס בגיל
.18 אולי בתואנה פוליטית, אולי אופוטורניסטית, זה מתפשט בהדרגה. זו כבר לא היתה המלחמה של מנהלי המדינה, של האליטה.

האליטה חותמת על צווי
,8 וטסה לבקר את ילדיה באמריקה. היא מבקשת שלא נספור את המתים, כי זה זמן להפגין חוסן, לא להתבכיין. גם לא להתבכיין על אמא שנותרה עם שני ילדיה הנכים, החולים בניוון שרירים, לבד במקלט בקריית-שמונה. היא נשלחה לשם, עכשיו שתפגין חוסן. זה תפקידה במערך הציוני.

תל-אביב, כמו כל בירה תרבותית, מפיקה רעיונות שסופם להגיע אל הפריפריה. מה שיוצא ממנה חוצה במהרה את גבולות רמת-השרון, ומגיע בסופו של עשור אל יישובי הספר, לכל מקום. זהו הטבע האנושי: לשרוד, לגונן על ילדיו. לא טבעו של האזור הגיאוגרפי הזה, כנראה, להעדיף לחיות, אבל טבענו שלנו, שלא יותיר לנו, אולי, את האפשרות לשרוד.

אם זו מלחמת אין ברירה, היא חייבת להיות מלחמת הבנים של כולם, מלחמת האליטות, הפריפריה, ישראל הראשונה וזו החדשה. אם זו מלחמת ברירה, או שהתנהלותה כושלת, או שההיסוס בה גובה חיי אדם, או שחיי האדם נועדו לשרת מטרות דיפלומטיות, הסברתיות, היא נראית מהצד כמנווטת בחוסר רגישות, וקורבנותיה כסמל הפער והאטימות ההולכים ומעמיקים, וצצים בכל פינות חיינו כאן.

אסור להכליל, אבל חשוב להאיר. רשימת הנופלים הארוכה, שחצתה את קו ה
100- השבוע, תציב בפנינו ראי, ובזרקור חד תסנוור אותנו עם מה שהיינו אמורים לראות מזמן. מה נעשה איתה בבוקר שאחרי?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 11-08-2006, 10:46
  makaveli_il makaveli_il אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.12.04
הודעות: 922
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי itamor שמתחילה ב "צבא העם כבר לא קיים- רון לשם"

אני לא מסכים באופן נחרץ כל כך, ולא נראה לי שכשרון לשם ישב לכתוב את זה ספר המתגייסים היה לידו והוא ראה בדיוק את האחוזים של כל מגזר\עיר\וכו'..אני לא ארחיב על זה אבל אני חושב שהיה אפשרי לחסוך חיי אדם במלחמה הזו, ואני לא הראשון ובטח שלא האחרון שאומר את זה, אבל מישהו חושב שאנחנו אולי לא מוסריים מספיק. למסור את נפש החיילים שלנו רק כדי שאזרחים שידעו שהם צריכים לברוח כי בדירה לידם שוכנים מחבלים יזכו לחיות? את טובי הסנים של הארץ הזו? אני לא מסכים עם זה. ועכשיו עם הנסיגה הצפויה, מה לעזאזל יהיה עכשיו? היתה לי תחושת בטן שמישהו יקבל רגליים קרות שם בממשלה כשיהיה צריך לחצות את קו הסיום.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 11-08-2006, 11:13
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי itamor שמתחילה ב "צבא העם כבר לא קיים- רון לשם"

עם זאת, נכונה האימרה, שצבא העם לא קיים - כאשר עשרות אלפים בודדים מחזיקים בנטל הכבד של עשרות ימי מילואים בשנה. זה לא צבא עם.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 11-08-2006, 11:23
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי makaveli_il שמתחילה ב "אז מה שאתה אומר בעצם זה שכל..."

כל מי שלא רוצה לעשות מילואים - לא עושה. כך הצבא התכווץ ממאות אלפים לעשרות אלפים בודדים. אלא שגם הם לא מקבלים את הציוד והאימון הנחוצים. אין צבא עם. יש מספר עשרות אלפים של מתנדבים שבאים למרות הצבא ולמרות הקשיים וההתעלמות לה הם זוכים מצד המערכת האזרחית.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 11-08-2006, 11:28
  makaveli_il makaveli_il אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.12.04
הודעות: 922
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "כל מי שלא רוצה לעשות מילואים..."

עכשיו, פה ישנה איזושהי התנגשות בין הדברים שלך למציאות (לפחות לגבי צו 8 - ההיענות היתה עצומה, לפי התקשורת, נקווה שלפחות פה היא דוברת אמת). אני מסכים שבמהלך השנה זו באמת בעיה, והצבא ו\או המדינה לא דואגים למילואימניקים שבאים ומשרתים, אבל לזה כבר אין לי תשובה. ככה זה כשיש לך ראש ממשלה שהולך למלחמה, סופג עשרות הרוגים, ומחליט על נסיגה כשבעצם לא הושג שום יעד, כי "הוחלט ללכת על האופציה המדינית", וכמובן ש"אם זה לא ילך, ישראל תוריד את הכפפות"...ברור שהיא תוריד, כמו תמיד. בושה.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 11-08-2006, 11:34
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי makaveli_il שמתחילה ב "עכשיו, פה ישנה איזושהי..."

לחלוטין אין סתירה. גויסו מספר עשרות אלפים בודדים. אותם אלה שתמיד מגוייסים. אנשים אלה מתייצבים בהרכב מלא פעם אחר פעם... והאחרים? האחרים כבר מזמן לא בעסק.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 11-08-2006, 12:07
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
זה עצוב כשאחרים נהרגים
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי makaveli_il שמתחילה ב "לא ידעתי שזה עד כדי כך עצוב."

בקווים רגילים זה משום מה לא עצוב כל כך...

אני מכיר חייל אחד (הוא לא נגרע דווקא וזה בגלל שהוא אפילו לא משתדל לגרור סימפטיה כך שמזמנים אותו פעם אחרי פעם) שניהל עם המ"פ משא ומתן מתיש יום אחרי יום על "הסכמתו" להופיע לקו שהחזיקה הפלוגה ליד עזה.... ברוב חוצפתו הוא "נכנע" והופיע ליום האחרון! אחרי מטווח זריז ומאולתר הוא הגיע למשמרת היחידה שלו כחייל שלישי בעמדה די מסוכנת שבה הייתי, 8 שעות אחרי ששני מחבלים ירו עלינו בזמן החלפה. במשך 8 שעות הוא ישב על הרצפה ויבב על כמה שהצבא מניאק וחסר רגישות. לא ראיתי אפילו חייל אחד שהעיר לו על זה, גם לא אני (היו כמה סיורים שחברו לעמדה ועוד חיילים שמעו אותו).

כשהתחלתי לעשות מילואים עוד זכורים לי סיפורים על גדודים שההתייצבות בהם היתה בכלל בסימן שאלה עד יום הגיוס ולא פעם קצינים, ואפילו סמג"ד, נאלצו למלא תפקידים של חפ"שים מחוסר ברירה. אני חושב שצה"ל פשוט נפטר מהגדודים האלה.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 11-08-2006, 14:28
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי itamor שמתחילה ב "צבא העם כבר לא קיים- רון לשם"

קל מאוד לנגח את תל-אביב, אבל אני לא זוכר שמישהו ניגח את ישובי הצפון כשבתל-אביב התפוצצו האוטובוסים.

קל מאוד לנגח את הברייה המכונה "תל-אביבי אסקפיסט" עד ששמים לב שחלק נכבד מהאוכלוסייה הצעירה של העיר הזו מורכבת מיוצאי פריפריה שהגיעו לחפש את מזלם לאחר השחרור מהצבא.

קל מאוד להאשים את "ילדי העשירים שמנסים להסתדר עם ג'וב", אבל אני זוכר גם הרבה צעירים מהפריפריה שעשו הכל כדי להתחמק מיחידות קרביות (נו, אז חלק עברו לגור בתל-אביב אחרי שהשתחררו) או מגיוס בכלל (נו, טוב, אז חלק נסעו לתל-אביב לחפש עבודה).

קל לומר שצעירי הקיבוצים מתגייסים פחות, אבל ברוב הקיבוצים שאני ראיתי לא היו כל כך הרבה צעירים (נו, המון זוגות צעירים עזבו את הקיבוץ ועברו לתל-אביב, ונשארים רק הזקנים).

אבל הצבא הוא עדיין "צבא העם" בכך שהוא נתפס ככרטיס כניסה לרכבת הישראליות למי שמרגיש שעדיין אין לו מקום שמור בקרון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 11-08-2006, 17:01
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
נכון ועצוב
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי itamor שמתחילה ב "צבא העם כבר לא קיים- רון לשם"

אחד האלמנטים המגוחכים במצב הוא שהניתוק אצל האינטלקטואלים הישראלים (במיוחד משמאל) כה גדול, שהם מוסיפים לדבר על החברה הישראלית המליטריסטית שחייבת להשתנות...על מרכזיות היתר של הצבא בחברה הישראלית, על הכוחונות הנגזרת מכך וכו' וכו'. כלומר, בישראל מעדיפים לחיות בשנות השמונים עם אשליה של עוצמת הצבא (מימין) ושל "שיכרון כח" (משמאל).
צה"ל הוא צבא גדול וחזק על הנייר. צבא המילואים ברובו איננו מאומן כלל, מצויד ברמה בלתי מספקת ושורותיו מדולדלות בהרבה מהמצבה הרשמית. הגדוד שלי היה משמורות הטבע-יחידה איכותית שרוב לוחמיה משרתים בנאמנות. אלא מה? שמתי לב אחרי מספר שנים שרבים מהלוחמים והקצינים שהיו איתי בסדיר (מדובר ביחידה סדירה מיוחדת שממשיכה גם במילואים) ובשנות המילואים הראשונות פשוט כבר אינם מגיעים יותר. מצבת הכח נשמרה תקינה פחות או יותר בזכות הצטרפותם של מילואמיניקים אידיאליסטים ששירתו בסדיר ביחידות אחרות (לעיתים כלל לא כלוחמים) והגיעו עקב היכרות אישית עם המ"פ או רצון לתרום.
אותו קומץ חיילי המילואים הוא גם הקומץ שמחזיק את משטרת ישראל (למי שלא יודע-רוב ה"שוטרים" שאתם רואים ברחוב הם מתנדבי ה"מתמיד") ומסגרות אחרות שמונעות את התפרקות החברה הישראלית. הרוב הישראלי לא רק "טרמפיסט" אלא אף מנוכר על גבול העוינות למי שכן משרת בצבא או מתנדב בכלל. קשה להאמין, אך מצאתי עצמי נאלץ חצי להתנצל בפני משפחה ומקום העבודה על יציאה למילואים ולהסתיר את התנדבותי במשטרה. בהרצאה באוניברסיטה בנושא סרט מסוים, פעילת שמאל קיצונית שהובאה כמומחית ל"קוויריות" בחרה לומר כי "חיילי צה"ל, כאשר הם לא עסוקים בפשעי מלחמה בעזה...." ואיש בקהל לא טרח להעיר לה או להביע זעם.
אין "צבא עם". יש צבא המורכב מקומץ אידיאליסטים (שנתח הדתיים הלאומיים גובר והולך בקירבם" ודלת העם. מי שחושב שאין כאן סכנה להפיכה צבאית אי שם בעתיד שוגה באשליות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:04

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר