13-08-2006, 22:15
|
|
|
חבר מתאריך: 30.09.05
הודעות: 1,181
|
|
יפה, אבל כל האשכול הוא לא על מה שהבחור שאל...
בגדול אין לי מה להגיד לך. אני חושב שההורים והדאגה שלהם היא מעל לכל. ו3 שנים של וואסח עם סיכה של 4 ס"מ לא שווים את התמוטטות העצבים של האמא ותרופות ההרגעה של האבא.
חוץ מזה יש גישה לזה ויש גישה. למשל, במקרה שאבא שלך שירת בקרבי ואמא שלך שירתה גם, אני מניח שהדאגה תיהיה מועטה יותר כיוון שהם "עברו את זה" ויודעים מה עובר החייל הפשוט ומה משימותיו, ובגלל שהם היו באותה הקלחת הם פחות ידאגו מה"לא נודע". בשונה מזה יש הורים שידאגו יותר, למשל עולי ברה"מ שלא עשו צבא, ושולחים את ילדיהם לגולני מבלי להבין מה הולך שם ואיך זה עובד. הם ידאגו יותר. תוסיפו לזה את ההבדל בין המצב הנפשי של הורה להורה אחר, את הרגישות, הפחדים והטראומות ותקבלו נוסחה שונה מאדם לאדם.
לכן אני מציע לגשת אל העניין בדיוק כמו שניגשים אל עניין הכושר כאן בפורום- שזה בלעדי ושונה מאדם לאדם. שב עם עצמך ותחשוב איך ההורים שלך יגיבו, הרי אתה מכיר אותם טוב מאיתנו. אם תגיע למסקנה שזה שווה את זה, לך על החלום שלך (סיירת או ניירת זה לא רלוונטי, ו30 תגובות היו כאן על כלום).
|