אחרי 4,000 טילים - במערכת הביטחון יחלו לבחון מערכות הגנה

"הארץ" בוחן בסדרת כתבות את ההיסטוריה הטכנולוגית והתקציבית של המאמצים לפתח מערכת נגד טילים ורקטות ואת קבלת ההחלטות בנושא. בכתבה הבאה: תותח הלייזר נגד קטיושות

מאת יוסי מלמן

איומי הטילים והמענה הישראלי
איומי הטילים והרקטות על ישראל

שר הביטחון, עמיר פרץ, סבור כי סוגיית הקטיושות והטילים היא בעלת חשיבות
אסטרטגית שחייבים "להעמיד לה פתרון יעיל בהקדם האפשרי". בכך מתנתק פרץ מגישתם של קודמיו לתפקיד ומעצב דוקטרינת ביטחון חדשה. מלשכת השר נמסר ל"הארץ" כי בכוונתו לקיים דיון בנושא בימים הקרובים.

אך גם לולא נחרצותו של השר, הערכת בכירים במערכת הביטחון היא כי אחד הלקחים המידיים מהמלחמה יהיה זירוז מיזמים להגנת העורף מפני ירי תלול מסלול - טילים לסוגיהם כולל קטיושות וקסאמים. יש מומחים שטוענים, כי ישראל יכולה היתה כבר לפני כמה שנים להציב לפחות מערכת הגנה אחת ולבדוק את יכולתה בזמן אמת, מול ירי הקסאמים על הנגב וכעת במלחמה בלבנון. לטענת אותם מומחים, הדבר נמנע רק עקב שיקולים לא ענייניים וקוצר ראות מצד מנהלים ומדענים של מערכת הביטחון, שאינם מאמינים בפתרון הטכנולוגי המוצע.

זה כעשור נעשות פעולות שונות, כולל בדיקות היתכנות, מחקרים וניסויים, שנועדו לבדוק אם רצוי, אם אפשר ובאיזה מחיר, לבנות מערכות נשק להשמדת טילים ורקטות. מיזם אחד שהבשיל כבר לפריסת כמה סוללות מבצעיות הוא טיל החץ, שמיועד ליירט טילים בליסטיים ארוכי טווח. מיזם אחר, שהופסק באחרונה ועומד עתה במוקד השיח על רקע ירי אלפי הקטיושות במלחמת לבנון, הוא הנאוטילוס - תותח לייזר נגד קטיושות. פיתוחו, שנעשה בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, הופסק חודשים אחדים לפני המלחמה בלבנון, בשל החלטת צבא ארצות הברית לבטל את תקצובו. המכ"ם של מערכת הנאוטיליוס, מתוצרת מפעל אלתא, נפרש להגנת גבול הצפון והשתלב במערך ההתראה שהפעיל את צופרי האזעקה מפני הקטיושות והטילים.

יש עוד כמה מיזמים של מערכת הביטחון, הבוחנים חלופות נוספות להגנת העורף ובהם גם פיתוח טיל נגד קטיושות וטיל נגד טילים לטווח בינוני. אבל בין המומחים שוררת מחלוקת אם אכן יש פתרון טכנולוגי לרעיון השמדת טילים בינוניים וקצרי טווח בעת מעופם והאם מחירו של הפתרון סביר. רבים בתחום זה, אינם משוכנעים כלל שהדבר כדאי.

"כחוקר אני סבור, כי כל הרעיון לפיתוח אמצעים ליירוט קטיושות או קסאמים הוא מיותר. קטיושה זה בעצם פגז. ואף אחד לא מדבר על צורך לפתח אמצעים ליירוט פגזים", מדגיש יפתח שפיר, חוקר במרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, ובעברו קצין בלהק מודיעין של חיל האוויר (למד"ן). "בטכנולוגיה הקיימת קשה להתמודד עם עשרות אלפי קטיושות או קסאמים או פגזים. אין לזה סוף וזה לא כדאי מבחינה כלכלית".

דעה דומה משמיע הד"ר יצחק בן ישראל, ראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב ועד לפני ארבע שנים ראש מפא"ת (מנהלת פתוח אמצעי לחימה ותשתיות). מפא"ת היא יחידה משותפת למשרד הביטחון ולצה"ל שבודקת את ההיתכנות הטכנולוגית של מערכות נשק ובהתאם לכך מקצה משאבים ותקציבים ובוחרת את התעשייה הביטחונית שתפתח אותה. "נשק הגנתי נגד רקטות", ציין ד"ר בן ישראל, "טוב לאירועים של טרור, לחמש רקטות כאן עשרים רקטות שם. לא כשיורים עליך אלפי רקטות".

לעומתם סבור הד"ר עודד עמיחי, מדען לשעבר ברפא"ל, כי "הלייזר מסוגל ליירט פגזי ארטילריה, רקטות כמו קסאם, קטיושה וטילים לטווח קצר ובינוני (כמו פאג'ר ואפילו סקאד)". הד"ר עמיחי, הרואה עצמו "אבי הלייזר הישראלי" קובע בפסקנות, כי "נשק הלייזר נותן הגנה מוחלטת מתקיפת טילים ורקטות והופך אותם לחסרי תועלת, בדומה לרובה שהפך את הקשת והחץ לחסרי שימוש".

הנחרצות שלו מקוממת עליו לא מעטים במערכת הביטחון. החשדנות כלפיו מתחזקת משום שהוא קשור לחברה האמריקנית, TRW (כיום נורתרופ גרומן), שמנסה למכור לישראל את מערכת "סקיי גארד", המבוססת על הנאוטילוס. נורתרוף גרומן מיוצגת בישראל בידי חברת דלתא ציוד הנדסי ואיש הקשר שלה הוא יוסי ארזי, טייס לשעבר בחיל האוויר. נציגי החברה ביקרו לפני כמה חודשים בישראל ונפגשו עם שר הביטחון פרץ. בראש המשלחת עמד סגן נשיא החברה מייק מקווי והישראלים לשעבר הפרופסור יוסי (ג'ו) שוורץ, מנהל המיזם והשתדלן שלו פרופסור משה רובינשטיין. נראה כי בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרד הביטחון, הצליחו לשכנע את פרץ באשר ליעילותו של תותח הלייזר, על אף שלמעשה עדיין לא נבנה אבטיפוס.

לעומת הד"ר עמיחי, רוב המומחים מעריכים שגם אם מערכת נאוטילוס היתה מבצעית, היא לא היתה מונעת את הירי הרציף של קטיושות, לעומק של עד 40 ק"מ לשטח ישראל. "גם אם היה לנו במלחמה בלבנון את הנאוטילוס", הדגיש מקור בכיר במשרד הביטחון "התושבים היו ממשיכים לשבת במקלטים ולכל היותר היינו משמידים רק חלק מהקטיושות". אבל עתה ברור גם לבכירי משרד הביטחון כי הלחץ הציבורי והפוליטי על רקע עמדת השר פרץ, יגרום להאצת התהליכים, מתוך מטרה לפתח בהקדם מערכת, שניתן יהיה להכניסה לכשירות מבצעית.

זה לא ייעשה משום שבמערכת הביטחון השתכנעו לפתע בקסם הטכנולוגי של הפתרונות המוצעים, אלא משום ההיבטים הפוליטיים והנזקים הפסיכולוגיים שגרם ירי הטילים לעורף. "מה שמכריע את כף המאזניים", אומר עוזי עילם, שהיה לפני עשור ראש מפא"ת ואשר בתקופתו הוחל במיזם הנאוטילוס, "זה לא הנזק שנגרם לרכוש והפגיעה בנפש, אלה קטנים יחסית, אלא אפקט הטרור של שיגור קטיושות וקסאמים. מדובר בנשק שהשפעתו היא פסיכולוגית על האוכלוסייה. הוא מפחיד, מעורר אימה, מטריד ופוגע באיכות החיים".

לעטוף את כל ישראל במערכת נגד טילים פירושו להקים לפחות שלוש שכבות של מערכות הגנה. האחת שקיימת כבר, של החץ ומערכת המכ"ם הנלווית לו (אורן ירוק) נגד הסכנות של טילים ארוכי טווח (מעל שלוש מאות ק"מ) דוגמת השיאהב והסקאד לסוגיהם, שיש לסוריה ולאיראן. מערכת הגנה אחרת שנמצאת בשלבים של בדיקת היתכנות ברפא"ל בשיתוף עם חברת רייתאון היא טיל נגד טילים בינוניים. אלה הם הטילים לטווחים של 40 עד 200 ק"מ שיש בידי החיזבאללה וסוריה. המערכת השלישית שהשתלטה על השיח הציבורי בעקבות המלחמה בלבנון היא זו שצריכה לתת מענה, אם אכן ניתן לעשות זאת, לירי של קסאמים וקטיושות. הפתרון המסתמן כרגע, אף שאינו היחיד הוא תותח הלייזר.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/754365.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

הצעד הכי טיפשי אחרי כזאת מלחמה יהיה-לא לקנות את המערכת, מלחמה כזאת הוכיחה עד כמה היא חשובה ויכולה להועיל, קשה לדמיין כמה שדה הקרב היה משתנה.

קראת בכלל את המאמר ?

! This is Sparta

כן.

אז לא הבנת.

אין בנמצא כרגע מערכת שיכולה להתמודד עם ירי של מאות רקטות, ובכל מקרה המערכת לא היתה משפיעה על שדה הקרב כיוון שהרקטות נורות על העורף ולא בשדה הקרב.

! This is Sparta