19-08-2006, 20:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 19.03.06
הודעות: 261
|
|
|
תראה , זה אמביוולנטי
מצד אחד, כל סיפורי הקרבות והדברים המדהימים שחלק מהיחידות שלנו עשו מעלות את המוטיבציה ברמות מטורפות....באיזה שהוא שלב של המלחמה רציתי ללכת לבקו''ם ולא להתפנות עד שמגייסים אותי עכשיו חחחח
אבל מצד שני, שאתה רואה שאשכרה החיילים שנתנו את החיים שלהם למדינה הם סה''כ כמו החיילים הפשוטים בשחמט, אלא שלא אכפת להקריב בשביל לשמור על החיילים החזקים (הפוליטקה) ושמלחמה כזאת שנהרגו מאות חיילים ועוד מאות אזרחים נעשתה כביכול בשביל להשיג מטרות ולמרות שאף אחת מהמטרות האלו לא הושגה עדיין הפוליטקאים הרגישו שמספיק להם . מה שבעייני מראה כאילו אותם הרוגים נהרגו לשווא. תראו את הסיפורים של חיילי המילואים, שהיו צריכים להכנס לבתים ריקים של לבנונים ולאכול את האוכל שלהם ולסבול מחוסר ציוד ובעיות לוגיסטיות אחרת...זה עושה חשק לתרום?
אבל זה לא שינה את העמדה שלי בקשר לקרבי. אני אהיה קרבי בשביל לשמור על אותם משפחות שכולות שהילדים שלהם הקריבו את החיים שלהם בשביל שאני ואתם נוכל לחיות פה
_____________________________________
"מלחמות החיים לא דורשות את האדם החזק עם כתפיו הנוקשות, אך תמיד ינצח בכל אותו אדם החושב כי יכול"
|
ראשי
צ'אט
.
מצב כלאיים
