25-08-2006, 04:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.03
הודעות: 2,604
|
|
קחו בחשבון באמת שהדבר היחיד שאנשים רוצים לעשות זה ללכת לחובש. ללכת לחובש מבחינתך ומבחינת איך שאתה נתפס בעיני הסגל, זה לצאת פוסי (דוגרי עכשיו). אז נכון שבתחילת הגיבוש אומרים שכל מי שצריך ללכת לחובש, שילך, ותוך כדי הגיבוש יש מסדרים ששואלים בהם מי צריך חובש, אבל בסופו של דבר אם אתה הולך, אתה מאבד קרדיט בעיני המ"כ שלך (כאילו הלכת לנוח), וגם אתה מפסיד פעילות ובכך מאבד הזדמנויות להוכיח את עצמך.
אחרי המסע למשל כשחזרתי מיובש , מסוחרר עם בחילה (אחרי שהקאתי באמצע המסע), בקושי עומד על הרגליים, ניגשתי למ"מ ושאלתי אם אפשר לגשת לחובש. הוא שאל אותי "אתה בטוח?" זה גורם לך לשנוא את עצמך שאתה מרגיש לא טוב, כאילו אתה עושה את זה בשביל לנוח אחר כך.
מה גם שלמרות המסדרי שתיה, לא תמיד יש זמן לשתות. במהלך המסע עצרנו פעם אחת לשתות, עד אז הגוף כבר איבד כמויות מטורפות של נוזלים (למרות שזה היה בשעות הבוקר המוקדמות), ואין מצב לשתות באמצע המסע, כי אי אפשר לעצור, ואתה לא יכול להתחיל להוציא מימיה ולפתוח אותה בזמן שאתה הולך\רץ, ועוד צריך להחזיק את הנשק צמוד לגוף שלא ידפוק אותך. (מה גם שאצלי ואצל אחרים היה חגור דפוק, אז בכלל לא היה ידיים פנויות). אז אתה מתחמם במסע, ואז לאמשנה כבר כמה אתה תשתה, הגוף כבר לא סופג את המים ("הקשב המפקד, אפשר ללכת להקיא?").
_____________________________________
______________כל אישה אוהבת את אנשי הרמפה היורדת. ______________
|