כפתח דבר, אחרוג מן המנהג השכיח במחוזותינו לפתוח בהכרזה מרעישה ולסגת ממנה בזהירות כשנוצר הצורך לגשת לפרטים, ואסייג את דבריי טרם שנאמרו.
אינני מומחה למערכות נשק או להיסטוריה צבאית, ופרט לתחום הרפואה אינני מכיר לפרטים את תורות הלחימה של צה"ל. הינני רק אזרח מודאג, שרוצה להעלות לדיון נושא מטריד, והוא-
האם צה"ל עומד בעקרונות הלחימה עליהם התחנכו דורות לוחמיו ומפקדיו, ואם לאו- האם מותר בעליל לצבא לשנות עקרונות שנולדו לא מתוך חשיבה צבאית אלא מתוך חזונם המדיני של מקימי המדינה?

מתוך אתר צה"ל:

עיקרי תורת הלחימה המובילים את בניין הכח :
<LI dir=rtl>ישראל אינה יכולה להפסיד שום מלחמה/מערכה - ניתן להתווכח שנים איך מגדירים הפסד, וגם אחרי שנחליט על הגדרה ניתן יהי להתווכח האם תוצאות המלחמה האחרונה עומדות או לא עומדות בקנה אחד עם ההגדרה. אך דבר אחד נראה די ברור לי, אישית- ישראל פתחה המלחמה האחרונה, במטרה להגשים יעדים מסויימים, שעודם מעורפלים לי. אם היעד העיקרי היה הבאת כוח רב-לאומי לאזור, אזי שהוא הושג. אך אם היעד היה ליצור תנאים בהם יפורק ארגון החיזבאללה- נדמה לי שנכשלנו. החיזבאללה, לעומת זאת, מטרתו הייתה לסכל את השגתנו את יעדנו- משמע לשרוד כארגון לוחם- ובכן, הוא שרד. <LI dir=rtl>אסטרטגיה הגנתית- קשה לי לחלוק על מימוש עקרון זה. <LI dir=rtl>ניסיון למנוע מלחמה בדרכים מגוונות- התחפרות עם הראש בחול אינה מניעת מלחמה. החולשה שהפגנו במשך שש שנים, גם אם מטרתה המוצהרת הייתה למנוע עימות, הובילה בסופו של דבר לעימות קשה- דבר שהיה ברור לכל כי יקרה. בכך, נדמה לי שנכשלנו. <LI dir=rtl>מניעת הידרדרות- מעת שהחיזבאללה סיפק לנו "קאזוס בלי", עם ההתקפה בגבול ב-12.7, כנראה שלא הייתה ברירה אלא לשגר מתקפה. אולם בכך שלא נמנעה ההתקפה, ומדומני כי ניתן היה למנוע אותה, לא נמנעה גם ההתדרדרות.<LI dir=rtl>השגת הכרעה וגמר לחימה בלו''ז קצר - אין צורך לפרט. <LI dir=rtl>לחימה בבט''ש גרילה וטרור- לא ברור לי איך זה עיקר תורת לחימה, נשמע לי כמו משימה. מישהו יכול להאיר את עיניי?<LI dir=rtl>יחס אבדות נמוך מאד- נדמה לי שנכשלנו לייצר כזה בעימות האחרון. עם זאת, קשה להגיד, משום שאף-אחד אינו יודע את מספר האבידות האמיתי של חיזבאללה.

אחזור ואומר- כל אלו נולדו מתוך חזון מדיני, ולכן האמירה שזו מערכה שונה מבחינה צבאית לא צריכה, לשיטתי, להשפיע.
כמדומני, התפיסה העיקרית של צה"ל למימוש הדוקטרינה היא "ניידות וכוח אש". ובכן, במערכה האחרונה הופגן שימוש בכוח אש רב, ובניין הכוח ממשיך לשים דגש על כוח אש (מטוסים, טנקי מערכה, חמ"מ), אולם לא מומשה ניידותו של צה"ל. אותו צבא שיכל לשלוח לכל התכתשות עם אוייביו כוח עדיף למרות נחיתות מספרית משמעותית בסה"כ, ולאגף שתי ארמיות בתוך ימים, נכשל לאגף כוח קטן ממנו בהרבה.

עוד מתוך אתר צה"ל-

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

עיקרי תורת הלחימה המובילים את בניין הכח - הרמה המבצעית :

אסטרטגיה הגנתית, טקטיקה התקפתית

להגנה :

<LI dir=rtl>מערכת התרעה משוכללת - האם ידענו לחזות את כוונותיו ההתקפיות של חיזבאללה?<LI dir=rtl>צבא יבשה סדיר קטן וכח מילואים גדול - צבא היבשה הסדיר אינו קטן כבעבר, וצבא המילואים עודנו עיקר הכוח- אולם לוקה קשות באימון ובציוד. <LI dir=rtl>זרוע אויר וים מבוססות על סדיר - אין מה להוסיף<LI dir=rtl>מערכת ימ''חים ומערכות תנועה ותובלה - אין מה להגיד, אכן קיימות כאלה. אולי אם היה נאמר "מערכת ימ''חים ומערכות תנועה ותובלה מוצלחות ומבצעיות" הן אכן היו כאלה.

להתקפה :

<LI dir=rtl>תיאום בין-זרועי ובין-חילי <LI dir=rtl>העברת הקרב לשטח אויב במהירות - הקרב מעולם לא עבר לשטח האוייב- במשך כל ימי להחימה הותקף העורף קשות, גם אם הקרב הקרקעי התרחש בלבנון.
<LI dir=rtl>השגת יעדי המלחמה במהירות - אין מה להוסיף על מה שבר נאמר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

תשמע חבר ....
אני לא חושב שיש כללים במלחמת גרילה/טרור
מלחמה אם ארגונים כאלה זה לא מלחמה נגד מדינה לכן מאד קשה לממש את כל התנאים
שכתובים בתורת הלחימה של צה''ל
מלחמה נגד אוטונומיה היא הרבה יותר נוחה מבחינה אסטרטגית
אתה יכול לגרום נזק למדינה והאזרחים יכולים להפעיל לחץ על הממשלה
וכל מיני דברים כאלה ..ממש כמו שקרה אצלנו בבית
בארגוני גרילה ששמים פס על הממשלה ועל החוקים הבססים של הלחימה
מאד קשה לממש עקרונות כאלה ....
לי לא זכור שמדינה אחת חטפה באופן רשמי חיילים או אזרחים ישראליים
משום שידוע שזה הכרזת מלחמה !!

הזעה זה הדבק שמחבר את הצוות

שלום ד"ר,

מפעט חוסר זמן לא אעבור על הכל (אולי יותר מאוחר), אולם רק כמה נקודות קצרות לנושאים שרשמת בהגנה והתקפה :

1. העברת הלחימה לשטחו של האויב - כל הלחימה התבצעה בשטחו של האויב, והיא הועברה לשם מיד לאחר הפשיטה הראשונה של האויב לשטחנו (ביצוע החטיפה), וכך מתבצעת הלחימה גם בעזה. בעידן הטק"ק אין מצב שבו העורף לא יחטוף, ואי אפשר לומר שהפגיעות היא רק בקו המגע, אולם העיקרון נשמר.

2. מערכת התרעה משוכללת - המערכת קיימת, לא תמיד היא מופעלת כראוי, ולא תמיד התוצרים שלה מגיעים לכל מי שצריך, אבל ישנה מערכת והיא כלל לא רעה. המערכת נכשלה בבניית קונצפציה מוטעית (יום כיפור מישהו...) ושגתה בכך שלא התריע בכל גדול על כך שבגבולנו הצפוני נערך צבא שקם להשמידנו, ויש לו יכולות להכניס שליש מהמדינה למקלט. וגם אם הדרג המדיני רוצה ל"הרדים" את הצפון, ואגב אני לא בטוח שזו היתה כוונת הדקרג המדיני בלבד, תפקיד הדרג המקצועי (קרי הצבא) להמשיך ולהתריע ולהתכונן ולהתאמן לבוא פקודה.

3. צבא סדיר קטן וצבא מילואים גדול - הצבא הסדיר עדיין קטן משמעותית מצבא המילואים, למרות שהוא גדל ולמרות צמצום יחידות מילואים. נושא אימון היחידות הסדירות ויחידות המילואים - זו אופרה אחרת ולכך אנו צריכים להידרש היום.

4. ולסיום, יעדי המלחמה במהירות - פה כשלנו כשלון חרוץ, זה הלוז של העניין ופה צריכים לעוף ראשים. מרגע שהוגדרו יעדים הם היו צריכים להירשם בראש כל פקודה וכל תדריך והמלחמה היתה צריכה להיות מוכוונת להשגת יעדים אלה. ברגע שמשנים את היעדים תוך כדי המלחמה, כשמתחילים להסס האם אלה היעדים הנדרשים, כשמתחילים להמציא תו"לים חדשים כדי להסביר למה אי אפשר ... פה נכשלים.

! This is Sparta