27-08-2006, 08:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.08.06
הודעות: 3
|
|
|
מחאת ההורים השכולים
בעצם למה שאלה שנפגעו ממש ממש, יותר מכל אחד אחר, לא ייסחפו בזרם העכור ששוטף אותנו? זכותם.
אבל אני חייב להודות שמעולם לא חשתי נוח עם אמירות של הורים שכולים ככאלה. זה נראה לי איזשהו ניצול של עובדת היותם הורים שכולים בצורה לא הולמת ולא נכונה. כאילו אומרים, אני איבדתי יותר ולכן דעתי יותר חשובה.
אבל בדרך כלל הסתבר כי הורים שכולים ימניים התחזקו בימינותם והורים שכולים שמאליים התחזקו בשמאליותם. כלומר,ברור כי השכול אין פירושו שהנה נגלתה איזה אמת קוסמית שלמה ואחידה.
אמרתי לא פעם כי אם חס וחלילה אהיה אב שכול, אני מבקש לא להאזין לי יותר מלאחרים. להיות אב שכול אינן עושה אותי חכם יותר. טוב יותר, צודק יותר.
להיות אב שכול מנוצל לא פעם ע"י אחרים. למשל, כך מתגנב חשד ללבבי, כי האידיאולוגיה הכתומה יש לה חלק אצל אחדים ממנהיגי ההורים השכולים במאבקם.
אולי זה טבעי, אבל בכל זאת יש בזה מעין ערבוב מין בשאינו מינו.
ועל כך אני נעצב.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
