התפסם הבוקר ב - YNET:
במקום לדבר על "נשק יום הדין", יש להרתיע במענה גרעיני טקטי על מתקפה קונבנציונלית זהה בעוצמה וחמורה בתוצאות
----------------------------------------
פרופסור עדו קנטר, המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן

לפי המשוואה המקובלת בעולם, לגיטימי להשיב בנשק קונבנציונלי על התקפה בנשק קונבנציונלי, ובאופן דומה - בנשק לא קונבנציונלי (גרעיני,כימי או ביולוגי) בתגובה לנשק לא קונבנציונלי. שישה עשורים אחרי השימוש הראשון והיחיד עוד כה בנשק גרעיני (מאז עוד בוצע שימוש מוגבל בנשק כימי על-ידי מצרים במלחמת תימן ועל-ידי עיראק נגד הכורדים), הגיע הזמן לבדוק עד כמה המשוואה הזו רלוונטית. לדעתי, על מדינת ישראל להחזיר את יכולת ההרתעה על-ידי איום בתגובה גרעינית על התקפה קונבנציונלית שוות ערך.

תרחיש: ישראל מותקפת, על-ידי סוריה למשל, בנשק קונבנציונלי הזהה בעוצמתו לנשק לא קונבנציונלי טקטי, למשל: ירי של אלף טילים, כל אחד במשקל טונה, תוך פרק זמן קצר. העוצמה הכוללת של המתקפה היא קילוטון (מיליון ק"ג של חומר נפץ) והיא שוות ערך לפצצה גרעינית טקטית, אשר ניתנת לירי גם מתותח מתאים. עבור ישראל הקטנה, עם ריכוז אוכלוסין גבוה, התוצאה מבחינה לאומית עלולה להיות אסון גדול בהרבה מכפי שאירע ליפן. נשאלת השאלה - שהיא כיום תיאורטית אך עלולה ביום מן הימים להפוך מעשית - מהי התגובה הראויה? התקפה קונבנציונלית בעוצמה של התקפה גרעינית טקטית - ואולי תגובה גרעינית?



והשאלה הזאת רלוונטית כיום יותר מבעבר. אין ספק כי כמות הנשק הקונבנציונלי, אשר יכול להישלח לכל תחומי המדינה על-ידי חיזבאללה, סוריה ואיראן, היא שוות ערך לעוצמה של נשק גרעיני טקטי. מה גם שהכמות ואיכות אמצעי השיגור רק יגברו ויתעצמו בעתיד הקרוב, לאור תוצאות המלחמה האחרונה. לקראת הדיון הציבורי שייפתח בנושא, כדאי לדעת:

• עצם הדיון בסוגיית התגובה הגרעינית למתקפה קונבנציונלית שוות ערך, הוא האמצעי הראשוני לשבירת המוסכמה המקובלת כיום, לפיה נשק גרעיני הוא "נשק יום הדין" בלבד. עצם העלאת השאלה לדיון ציבורי מכשירה את האופציה להשתמש בה, והעלאת דעות בעד ונגד היא בסופו של דבר כלי חשוב בידי מקבלי ההחלטות.

• העלאת השאלה בדעת הקהל המקומית תחלחל תוך זמן קצר לדעת הקהל העולמית, אשר גם בה יישמעו קולות השוללים או מחייבים תגובה גרעינית למתקפה קונבנציונלית שוות ערך. הלגיטימציה של תשובה חיובית לשאלה זו תגבר מעצם הדיון בה בארץ ובעולם.

• עצם הדיון הציבורי בשאלה זו מעלה (מסיכוי השואף לאפס) את הסיכוי של השימוש באופציה הנדונה. הדבר יילקח בוודאי בחשבון על-ידי אותם גורמים, בין אם הם מדינות כגון סוריה או איראן ובין אם ארגוני טרור הנתמכים על-ידן ופועלים ממדינה כמו לבנון.

• השאלה האם ניתן כיום לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית בעזרת התקפה קונבנציונלית או רק בעזרת נשק גרעיני טקטי, רלוונטית אף היא לדיון המוצע. לאור תוצאות מלחמת לבנון האחרונה, נראה כי אין בידינו תשובה קונבנציונלית לתוכנית הגרעין של טהרן.

• הדיון העכשווי בציבור מתמקד בשאלה של מוכנות הצבא ותבונת הדרג המדיני. נניח כי בעתיד הקרוב יהיה קונצנזוס בעם כי
  
  
  
  הליקויים בצבא מוזערו והדרג המדיני פועל ללא דופי. האם גם במצב אידיאלי זה, יש למדינת ישראל תשובה קונבנציונלית למתקפה קונבנציונלית הזהה בעוצמתה לגרעינית? לעניות דעתי, התשובה לכך במגוון תרחישים היא שלילית.

שאלתי למומחים-{אם יש כאלו..}
למה משמש נשק גרעיני טקטי? להצהרת כוונות? להכרעה מקומית? האם באמת יוכל להכריע עימות? או שמה רק להסלים אותו- ז"א שגם לצד מנגד כבר אין מה להפסיד.
עד היום עצם הרמיזה היה בעייתי,האם מתן הכשר לנשק כזה בפומבי לא ישאיר אותנו ללא "אסים" בשרוול?

וסתם מחשבה- מה היה סך כל החנ"מ נטו שהושלך,ונורה על שטחי לבנון במהלך הלחימה? האם עבר את המליון טון? אולי רק חצי? האם לו היה בידי האוייב נשק טקטי היה לו צידוק להפעילו כאשר מבצעים את המתימטיקה הזו?

נראה לי שזה דיון ללא סוף..

ציטוט:

וסתם מחשבה- מה היה סך כל החנ"מ נטו שהושלך,ונורה על שטחי לבנון במהלך הלחימה? האם עבר את המליון טון? אולי רק חצי? האם לו היה בידי האוייב נשק טקטי היה לו צידוק להפעילו כאשר מבצעים את המתימטיקה הזו?

במלחמת העולם השנייה מה שחיסל התשתית והכלכלה של יפן היו אלפי ההפצצות הקונבנציונליות של ארה"ב ולא שתי פצצות האטום.

אולם לשתי פצצות האטום הייתה השפעה פסיכולוגית שלפצצות הקונבנציונליות לא היה, אשר גרמה ליפנים להיכנע.

כל מיני פרופסורים ותאורטיקנים אחרים יכולים להמשיך ולברבר על אופן הפעלה זה או אחר, על הבדלים בין נשק טקטי לאסטרטגי, אבל בסופו של דבר זה שטויות. נשק גרעיני משרת את האומה-מדינה בכך שהוא נמצא שם, לא בכך שהוא מופעל. הפרופסור המכובד צריך להבין מה ההבדל בין הקרנת כוח לשימוש בכוח....

במקום "הקרנת כוח" - אמור "כוח הרתעה". את ההקרנה והקרינה נשאיר לפרופסור. אבל הוא בטח יהיה אז "במקרה" בשבתון באוקספורד.

"Gentlemen, you can't fight in here! This is the War Room"

אחד הסרטים הגדולים! מומלץ בחום לכל מי שלא צפה עדיין (וגם לכל מי שצפה)

yes myne furer

אין כמו פיטר סלרס.

! This is Sparta

...לפיזיקה. של החלקיקים הקטנים. קוונטים, נויטרונים, פרוטונים, אלקטרונים קטנים , מה שיישאר מאיתנו אחרי תכניתו הגאונית שתסתבך. יהיה הרבה חומר מחקרי לפיזיקאים לבדוק לעומק את מה שהיה פעם אנשים ושהפכו לחלקיקים קטנים קטנים.
ייתכבד הפיזיקאי החרד לגורלנו וימציא איזה רעיון לבלימת קסאם טפשי, או קטיושקה. שישאיר את העניינים האלה למי שהתמחותו אחרת. רצוי לא מאותה אוניברסיטה שבה הוא מלמד ושהנפיקה לנו את כוח האדם והמוטיבצייה לשים 3 כדורים בגב של ראש הממשלה וליצור "שינוי אסטרטגי". ככה, בלי פצצת אטום.

ואני עדיין לא יודע.


תתבגר.

כמבוגר בעיני עצמו אני מצפה ממך ליכולת ביטוי. לא כתבתי שומדבר שיכול ליטול את יכולת הביטוי של אדם "בוגר". הצעתו של הפרופסור לפיזיקה היא הרבה יותר מדהימה ומשתקת מתגובתי הרפה.

ניסוח כושל, קורה מדי פעם.

היינו מסתדרים בלי החלק האחרון של דבריך.

...ומצר על ההשתלחות באוניב. ב"א. זה היה כי הסעיף עלה לי, וולא חשבתי. בערך כמו שקרה אולי לכמה מקבלי החלטות אצלנו ולא אנקוב באיזה דרג, במלחמה האחרונה. אמרתי אולי. לא אמרתי שבטוח. לא פוליטיקה. סתם כאב.

"הנפיקה לנו, לאסוננו", ולא "הנפיקה לנו", למען הסר ספק.

אנחנו לא אירן , הם לא ישחקו איתנו בקקי

פרופסור שחושב שנשק גרעיני משול לקפצונים.

שילך הפרופסור המכובד לספרייה האוניברסיטאית שלו, ויקח ספר על ההשפעות של נשק גרעיני על שטח, ציוד ואנשים. לא סתם לא נעשה שימוש בנשק בקוריאה (בזמן הנסיגה מנהר יאלו). שיקרא קצת על הגנרלים מקארתור וקורטיס לה-מיי...

לה מיי היה זה שהביא את שיטת ההפצצה החדשה במלה"ע 2 שלא מתמרנים נגד אש נ"מ כדי להשאיר אחוזי צליפה גבוהים?

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

יתכן שזו הסיבה העיקרית שהם לא ניסו אף פעם התקפה כזו. מעצמות גרעיניות כמעט אף פעם אינן מעורבות במלחמות קונוונציונליות והסיבה לכך היא שאי אפשר לדעת כיצד תתפתח מלחמה ומה תעשה מעצמה גרעינית שעומדת בפני תבוסה. התוקף אפילו לא יודע מהו הקו האדום מבחינת המעצמה הגרעינית - האם אלף טילים, מאה טילים, טיל אחד על הקריה? נראה שהוא מעדיף לא לבדוק את השאלה.

לעומת זאת הפלסטינאים אינם עומדים בפני השאלה הזו, כי הם יושבים בתוכנו. הם יכולים לשגר כמה טילים שיש להם.

א. מה עושים כאשר ארגון טרור גורם למגה פיגוע? נגד מי מפנים את התגובה הגרעינית?


ב. האם טקטיקה כזו (תקיפה עקיפה ע"י ארגון טרור) לא עשויה להיות הקונטרה לאיום כזה (נקרא לזה עמימות התוקף)

ג. האם איום שכזה הוא איום בעל שיניים? האם ניתן על יסוד עמימות גרעינית לייצר הרתעה? באופן ציורי - האם ניתן להגיד "אם תתקוף אותי אז הכלב שאולי יש לי ינשוך אותך?" מכאן שמוותרים על עמימות ובמילים אחרות - מכניסים את האזור למרוץ חימוש גרעיני לגיטימי

ד. איום כזה בנוי על התניה - אתה תפגע בי, אז אני אפגע בך בנשק גרעיני. תנאי כזה בונה בעצם מנגנון תגובה אוטומטית שהסכנה העיקרית שלו היא עיקור שיקול הדעת...

ה. מי קובע את גובה הרף? אלף הרוגים מצדיק תקיפה גרעינית? 2000? 10,000? כיצד הופכים שימוש בנשק כזה לשימוש מידתי?

ו. טוהר הנשק עף לפח?

ז. יש כאן בעיקר אשליה נאיבית משהו שאיום שלנו על אויבינו - יאלץ את העולם לפעול במקומינו על מנת למנוע דרדור העולם למלחמה עולמית. התסריט הסביר יותר, למצב זה, הוא דווקא הפוך - הפיכתנו ל"גורם המסכן את השלום העולמי" ולכן דווקא לפעולה שתדאג לנטרל אותנו...

ח. ומה צידוק יהיה לנו מול איראן?

ט. אם אנחנו מאיימים בשימוש בנשק גרעיני - היכן זה ממקם את השימוש בחל"ב וחל"כ? זה הופך אותם ללגיטימיים כי הם פחות אגרסיביים מנשק גרעיני?

זה נשמע לי כמו רעיון הזוי - ממש כמו המחקר שפורסם היום על כך שנשים לאחר סרטן השד נוטות לחזור לעבודה כאשר מקום העבודה מתברר כסביבה אוהדת\תומכת בניגוד לשיעור נמוך משמעותית כאשר מקום העבודה לא התברר ככזה.

הכותרת היתה "60 שניות על חזרה לעבודה לאחר מחלת סרטן השד", והמחשבה שמישהו פרסם מאמר בכתב עת רפואי (ואולי גם עשה על זה דוקטורט) כשהוא מחמיץ את הנקודה העיקרית - קריא אנשים מעדיפים, כאשר עומדת בפניהם האפשרות, לחזור ולעבוד במקום עבודה נעים ותומך לעומת מקום עבודה מחורבן. זה נושא ליחסי עובד מעביד, ולמחלה כזו או אחרת אין כל תפקיד בנטיה לחזור (או לא) אל מקום העבודה...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אבל, מצד שני, יש גם כמה בעיות עם הביקורת שלך על הרעיון שלו, לפי סעיפים:
א. אני מניח שהתשובה תהיה נגד המדינה המספקת לו חסות. יש לזה יסודות בדוקטרינה האמריקאית.
ב. ייתכן, אבל עמימות התוקף יכולה להתפתח גם כיום.
ג. דווקא אתה הבאת את אבנר כהן לא פעם, והפרופ' לעיל כמדומני אינו תומך בעמימות. אם הוא מקבל את הנימוקים של כהן, אנחנו בויכוח אחר לגמרי.
ד. אמת. מצד שני, ופה נכנס מה שכתבת בה', השאלה מהו הרף של תגובה אוטומטית (מצד שני, כשאני חושב על זה, אם אין רף כזה, אז הטיעון שיש לישראל עדיפות צבאית קונבנציונלית מכרעת, החביב כל-כך על מרכז יפה, מבטל את הצורך באחזקת נשק גרעיני בכלל. אם אין בו רציונל הרתעה אלא במקרה של איום השמדה, ואותו די בצה"ל למנוע, אז אין צורך בנשק גרעיני אלא אם איראן תשיג כזה).
ו. ודאי. טוהר הנשק תמיד היה סיסמה חצי-ריקה, ובדוקטרינות גרעיניות שונות בעולם מעולם לא היה לו מקום. הוא גם נימוק שלא נהוג להעלות מול סכנה קיומית.
ז. זה התסריט הסביר יותר, אבל 'פעולה שתדאג לנטרל אותנו' נראית לי תסריט, אפעס, תמוה במקצת. מי יעשה את זה? רוסיה? סין? ולצפון קוריאה עשו משהו?
כמו-כן, אז אנחנו נכנסים למצב של MAD, וזה כבר דוקטרינה מוכרת...
ח. מול מגה-פיגוע או מלחמה אני חושש ששאלת הצידוק המוסרי לא תטריד את מקבלי ההחלטות.
ט. אם הוא מגיב על מלחמה קונבנציונלית בנשק גרעיני, כל שכן על חל"כ, לא?

אני חושב שיש לנו חמישים שנות תיאוריה כדי להסיק שאין כזה דבר שימוש מבוקר בנשק גרעיני ברגע שלמישהו אחר יש אותו, ולפעמים גם כשאין. זו הבעיה העיקרית בדוקטרינה שלו. לא מוסר, לא זה שהוא מלמד בבר-אילן, כמו ההערה האווילית לחלוטין של אחד המשתתפים בשרשור, אלא שלא רק שהיא לא ישימה, אלא שיש לנו די וותק כדי לדעת שהיא לא ישימה. כמו לא מעט מהרעיונות שהנחו את צה"ל בהכנתו לסיבוב הלחימה האחרון, להבדיל.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כיוון שהתייחסת למה שכתבתי והשתמשת בכינוי "אווילי", לא נותר לי אלא לבקשך לקרוא שוב את דברי שנגעו בעיקר לתחום התמחותו של הפרופסור, שהוא פיזיקה, ולא בעיקר למוסד המכובד שהוא מרצה בו. עניין בתי הגידול האקדמיים שמצמיחים מטורפים הוא אכן לא לפורום זה, ורבים וטובים ממני כתבו בעניין.כן, לא כללית, אלא על המקרה שאליו התייחסתי.
את כתר האוילות במקרה זה לוקחים דברי הפרופסור. ואתה יצאת חמום מוח, כמוני.

ושהנפיקה לנו את כוח האדם והמוטיבצייה לשים 3 כדורים בגב של ראש הממשלה וליצור "שינוי אסטרטגי". ככה, בלי פצצת אטום."

זה נוגע לבר-אילן, זה אווילי, וזה היה אווילי כש'רבים וטובים' כתבו את זה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

מכיוון שמינית את עצמך לאחד שיודע לשפוט אוילות מהי, ומכיון שעיניך קצרות הרואי לא שמו לב להתנצלותי המסוייגת בענין זה שנכתבה למעלה, אני מציע שתמשיך לסגוד לאקדמייה בכלל ולאוניב. ב"א בפרט. אם זו כן או לא חממה לרעיונות מטורפים- תשאיר לפרנויות של "האוילים".

אתה זה שבחרת לא להסתפק בהתנצלות המסוייגת ולהמשיך את הנושא בהתקפה פחות מסוייגת, שמאיינת את ההתנצלות המסוייגת שלך,
ואתה ממשיך בזה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

...ואם אומר לך שאוניב. ת"א , בעיקר בפקולטה מסויימת היא "בית גידול" וחממה לסרבנות והשתמטות - תנוח דעתך? זה העניין? שלא ציינתי שהזויים עם תואר אקדמי גבוה יש גם בשמאל הרדיקלי?
אל תנפנף כ"אוולת" את ההשפעה של פרופסורים כריזמטיים על אנשים צעירים, שהם אליטות חברתיות,מבחינת הכשרונות והיכולות, ויכולים ליישם ולבצע את מה שהפרופ. רק מרמז.

פעולות טקטיות (ולכן זה כן לפורום הזה) של יחידים , עם השלכות אסטרטגיות , לא צומחות בחלל ריק.
ו...לא. אני לא מציע לשלוח שב"כ, לא לבר אילן, ולא לת"א. ואומר שוב שתגובתי היתה חריפה מידי ומכלילה מידי, אבל שדעות הזויות בענייני גרעין עם איצטלא של פרופסורה (לפיזיקה!) מבר אילן - מקפיצות אותי. sorry.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כי אין לך מה להגיד. מתנשא שכמוך.

ציטוט:

א. אני מניח שהתשובה תהיה נגד המדינה המספקת לו חסות. יש לזה יסודות בדוקטרינה האמריקאית.

במקרה של חיזבאללה - את מי תתקוף? לבנון? סוריה? איראן? שלושתן? היכן נכנס נושא "היכולת לשלוט" כמו בלבנון למשל? האם תתקוף את בירות בנשק גרעיני בשל פגיעה במתקן כזה או אחר במפרץ חיפה?

שאלה נוספת - האם האיום הוא תחליף למיגון? היכן חלה חובתך להתגונן בפני איום קיומי לעומת פיתוח יכולת תגובה עוצמתית? במילים אחרות - האם יש לקיים דיון בשאלה אם מיגון מיכל האמוניה עשוי למנוע מלחמה גרעינית?

ציטוט:

ב. ייתכן, אבל עמימות התוקף יכולה להתפתח גם כיום.

בדיוק. ואז כנגד מי תגיב? ע"ע אל-קאידה - מי המדינה המשלחת ואת מי תאשים? ואם זה מוד הפעולה - מה התוקף שמאחורי הצהרה זו?

ציטוט:

ג. דווקא אתה הבאת את אבנר כהן לא פעם, והפרופ' לעיל כמדומני אינו תומך בעמימות. אם הוא מקבל את הנימוקים של כהן, אנחנו בויכוח אחר לגמרי.

לצערי לא מצאתי עדיין את הזמן להיחשף לכתביו ודעותיו של כהן. איזכרתי את שמו בעבר רק בהקשר של התמודדות מול הצנזורה, אך לא לגבי תוכן דבריו.

ציטוט:

ו. ודאי. טוהר הנשק תמיד היה סיסמה חצי-ריקה, ובדוקטרינות גרעיניות שונות בעולם מעולם לא היה לו מקום. הוא גם נימוק שלא נהוג להעלות מול סכנה קיומית.

אם אתה יוצא מנקודת הנחה שנשק גרעיני, בהגדרה, אינו נשק ממוקד - הרי שיש לקחת בחשבון קטל עקיף רב שעשוי לפעול בשני מישורים:
1) האשמתך בחוסר מידתיות ואף פשעי מלחמה (בעיקר כשאשר היוזם הוא ארגון טרור ולא מדינה)
2) תגובת נגד של צד שלישי שאולי נועדה למנוע הסלמה ודירדור הלוחמה לכלל מלחמה עולמית

בכל אופן - ישראל לעולם לא תוכל לנהוג כך בלי אישור מקדים וגיבוי של ארה"ב והסיכוי לשכזה הוא אפסי

ציטוט:

ז. זה התסריט הסביר יותר, אבל 'פעולה שתדאג לנטרל אותנו' נראית לי תסריט, אפעס, תמוה במקצת. מי יעשה את זה? רוסיה? סין? ולצפון קוריאה עשו משהו?

בדיוק זו הנקודה - ישראל "לחיצה" הרבה יותר מכל אלה שהזכרת. בקוריאה הצפונית יש רעב, שלטון איום ורמת זכויות אדם שהיא מן הנמוכות בעולם, ולכן היא מצפצפת על כולם. איראן להבדיל מבוססת מספיק, ומנותקת כבר מזה זמן בכדי שתוכל לצפצף על כולם - מה גם שהכלכלה העולמית תלויה בה (בשל הנפט) - מה מצבנו בזירה הזו?
ומעבר לכך - אם נגיע למצב בו נהפוך לאיום ממשי על הסדר העולמי - האם לא ייקל על המדינות להגיע לידי הכרה שניתן בקלות יחסית "לפתור" את הבעיה שמטרידה את כולם מזה כמאה? למשל ע"י כיבוש ישראל והפיכתה למדינה דו לאומית או סתם ככאוס מקומי דמוי עיראק (מספיק לנטרל את מנגנוני השלטון וצה"ל בשביל להגיע לאפקט הזה)

ציטוט:

ח. מול מגה-פיגוע או מלחמה אני חושש ששאלת הצידוק המוסרי לא תטריד את מקבלי ההחלטות.

לא הבנת אותי - אם אנחנו נצא באיום שכזה - כיצד נוכל למנוע ממדינות שכנות לפתח נשק גרעיני? מה יהיה הטיעון שלנו כשנרצה למנוע מאיראן או מצריים לפתח נשק גרעיני?
ובאשר למגה פיגוע - מה זה מגה פיגוע? פיגוע כמו התאומים שבו נהרגו 5000 איש? האם מישהו העלה על דעתו להגיב כנגד חבלים באפגניסטאן בנשק גרעיני על מנת להרוג את בין לאדן?

ציטוט:

ט. אם הוא מגיב על מלחמה קונבנציונלית בנשק גרעיני, כל שכן על חל"כ, לא?

לא לכך התכוונתי. בדרוג כושר ההרס של נשק - נכנס הנשק הביולוגי והכימי בשלב ביניים בין הנשק הקונבנציונאלי וזה הגרעיני. האם לא "ראוי" לעשות שימוש בנשק כימי, למשל, לפני שימוש בחימוש גרעיני? האם "דילוג" על שלב זה אינו בבחינת "הרג יתר" בלתי מידתי?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הסיבה, בין השאר, שיש כל-כך הרבה מדינות כושלות היום, היא שזו דרך פעולה די משתלמת: אתה משיג מטרות בלי לשלם מחיר, כי אין אחריות. השאלה כיצד גורמים למדינה אחריות. לא חושב שזה באמצעות איום בנשק גרעיני, אבל השאלה כנגד מי מפנים אותו במקרה של חיזבאללה נראית לי לא שאלה בלתי פתירה עקרונית.
באשר לאל-קעידה, אני חושב שהאמריקאים הראו באפגניסטן את גישתם לשאלה כנגד מי תגיב. התיאוריה תטען שכל האחראים יעשו מאמץ על לרסן את החיזבאללה אם יידעו מהי רמת התגמול. בעצם, זה לא שונה בהרבה מתיאוריית גביית המחיר של צה"ל, שלדעתי כושלת מעצם מהותה, רק שפה הוא מגדיל את הסקאלה. אם כי כנראה שהוא שכח את דברי רפסאנג'ני על חוסר הסימטריה בין איראן לישראל.
ו. ברור. כל מי שמחזיק נשק גרעיני לוקח בחשבון קטל המונים במקרה שיפעיל אותו. דוקטרינת הנג"ט ניסתה להתגבר על זה, אבל אני חושב שמוסכם שהפתרון שלה לא מוצלח.
ז. לא מדוייק, בעיני. בעניין זה כדאי לקרוא את הסיפור של קישון על 'פצצת הפוספטים', שלמרות שהוא בדיחה יש לו קייס רציני. צפון קוריאה לא לחיצה פחות בגלל הרעב, אלא למרות. ומעבר לכך, איזו מדינה מערבית אתה רואה שולחת מאות אלפי חיילים להתמודד עם הצבא הישראלי?
ח. אנחנו ממילא לא יכולים למנוע, והטיעון הבלתי-משתנה שלנו בדבר ההבדל במטרות הפיתוח הגרעיני לא יעלה ולא יוריד גם אם נסלק את העמימות הגרעינית.
ט. שאלה מעניינת, אבל אני חושב שיש לה משמעות קטנה מאוד. אגב, מקובל לחשוב שישראל תגיב על התקפה כימית בנשק גרעיני במידה ויש לה כזה. האם לא תוכל לטעון נגד הדוקטרינה הזו, אם היא קיימת, את כל הטיעונים שלך לעיל?
מעבר לכך, אתה מתווכח עם כותב המאמר בשפה אחרת משלו: הוא מנסה לשבור את ה'מידתיות', ואתה אומר לו "זה לא מידתי!". למה שהנימוק הזה יעבוד?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia ה. מי קובע את גובה הרף? אלף הרוגים מצדיק תקיפה גרעינית? 2000? 10,000? כיצד הופכים שימוש בנשק כזה לשימוש מידתי?

X-Tnt אני חושב שזה עונה על הטענה שלך ... או במילים אחרות - תגדיר מהי התקפה.

(זה לא שורשר נכון, התגובה היא לתגובה מס' 28 של X-Tnt )

! This is Sparta

כל פעולה שתתחיל מהצד השני של הגדר\גבול ותפגע בישראלים,לא צריך לעשות הנחות

שמדינה שתתקוף אותנו נשמיד אותה,צריך מתי שהוא להפסיק את משחקי העמימות ולצאת בגלוי
ולאמר דברים כאלה,אחרי הכל אפשר להסתכל אל מדינה כמו אירן שמצפצפת על מועצת הביטחון של האו"ם עשרות פעמים ואף אחד לא עושה לה כלום וזה עוד לפני שיש לה נשק גרעיני