היום התחיל כרגיל.. עד ש
ענבר נכנסה לכיתה... בי"ס כרמיאלי ובו יש פקאצה אחת טבריינית מעצבנת.. שחשה מעצמה כוסית אבל נראית כמו תחת של גרביל..
בכל מקרה.. בשיעור הראשון.. דיברתי עם המורה - והיא ניסתה להסתים אותי! (אמרה לי סתמי תפה מכוערת).. אוו וכאן זה התחיל
כל השיעורים רוב הזמן לא התייחסתי אלייה וכל פעם שהיא עצרה לשניה לנשום (חפרנית ברמות..) זרקתי לה איזה יציאה שגרמה לכל ה15 ילדים שבכיתה שלי להיקרע מצחוק (גם אלה שהיו חברים ממש טובים שלה)
היא קוראת לי מפלצת.. כן כן מפלצת... אבל לי זה לא מזיז, קראו לי שמות הרבה יותר גרועים בעבר..
בכל מקרה.. בשיעור האחרון, השתדלתי שלא להתיחס אליה.. ולמרות שכל החבר'ה שבכיתה שלי ניסו לחמם אותי עליה (ו-וואוהוהו איך אני חמה עליה..) אז הייתי אדישה..
סוף השיעור... עוד שתי דקות צלצול.. (ושכחתי להזכיר שבמהלך כל השיעור היא פשוט לא הפסיקה לבלבל תמוח.. כל מילה שניה שהמורה אמרה היא ניסתה להוסיף לזה תמילה "מפלצת"..)
בכל מקרה.. כולנו יודעים שלפקאצות אין מוח.. ואז היא לקחה נשימה (שלא ארכה יותר משניה וחצי) ואז הסתובבתי אליה ואמרתי..
"תגידי מה נסגר עם הכושיליאמאשלך את לא יכולה לסתום קצת תפה יא חפרנית?"
בשלב הזה, אף אחד בכיתה שלי לא נשם.. כולם על הרצפה.. בנות\בנים שלא סבלו אותי החמיאו לי על היציאות שדפקתי לה במהלך כל היום.. וזה סתם לה את הפה קצת..
אם היא מחר תמשיך ככה.. היא צריכה לצפות לבית חולים, ואני לא צוחקת.
זה היה סיפור אמיתי לגמריי.. שום דבר בו לא פיקטיבי.
ספרו על מקרים כאלה שהלכתם מכות בגלל איזה יציאה של מישהו .. או משהו בסגנון.. זה מגניב