מאת ניר נוימן, כתב 'במחנה'
אם סטיבן שפילברג היה לובש את מדי צה"ל, הוא ודאי היה מתקנא בתפקידו של סמ"ר אבי. כמו במאי ומפיק העל, גם אבי חולש על עשרות מצלמות, נותן את האות לתחילת הצילום, ומחזיק בידיו עוד סמכויות, שזיכו אותו בתואר "הבמאי של פורום המטה הכללי".
סמ"ר אבי, הנדסאי תוכנה בהכשרתו, מחזיק על גבו, יחד עם צוות של שישה טכנאים מגדוד הקשר המטכ"לי באגף התקשוב, את כל מערך המולטימדיה של המטה הכללי והפיקוד הבכיר של צה"ל. "אני הבמאי של הפיקוד העליון", הוא מתגאה. "בין אם צריך להציג משהו על גבי מסך פלזמה בדיון, לשמוע ולראות בתל אביב את מפקד הפיקוד שיושב בצפון, לסובב את המצלמה בין יושבי החדר, או להציג מצגת בישיבת פורום מטכ"ל".
14 שיחות וידאו קבועות התבצעו מדי יום בחודש הלחימה האחרון. בעבור סמ"ר אבי וצוותו מדובר היה בשעות צפייה רבות במסך סטטי קטן. פה ושם הוא גם נדרש לתמרן בין אילוצים הצצים בשטח, כמו קצין המנסה "לגנוב" כמה רגעים של תנומת בוקר, או קצין אחר שסרב ליטול חלק בדיון אפוף עשן באחת הלשכות, ולפיכך תועד בוידיאו.
במהלך היום סגורים אבי ויתר הטכנאים בחדר קטן בכניסה לבור של חטיבת המבצעים. מהחדר הזה הם שולטים, למעשה, על התיעוד הדיוני של הפיקוד הבכיר. "אנחנו האנשים שעומדים מאחורי הקלעים של המופע המרכזי של צה"ל", הוא מתפייט. "הקצינים לא יודעים שאנחנו נמצאים שם, הם רק מצפים לערוך את הדיון בצורה המושלמת ביותר. בדיוק בשביל זה אנחנו מתרוצצים, וגם משתעשעים במחשבה שבלחיצת כפתור יכולים לשתק דיון על נושא שברומו של עולם".
זיכרון נוסף של סמ"ר אבי, ישן יותר, המחיש לו כבר בתחילת הדרך, לפני מספר שנים, את הצורך ב"חניכה אישית" מצדם של קצינים בכירים. "באמצע היום קיבלתי שיחה מלשכה מאוד בכירה, והתבקשתי להגיע בדחיפות היסטרית", הוא משחזר. "רצתי בטירוף מקצה אחד של הקריה לקצה השני, הגעתי מתנשף ללשכה, ולא הבנתי מה כל-כך דחוף באמצע היום. כשנכנסתי לחדר הדיונים, התברר שהתפרצתי לדיון בהשתתפות בכירי המטה הכללי ומפקד מצבא זר. מרוב כוכבים ופלאפלים שישבו מסביב לשולחן לא הצלחתי להתרכז, אבל למזלי היה מדובר בסך הכל במצגת שלא פעלה. בתוך שלוש שניות סידרתי את המצגת, והסא"ל שהיה אחראי עליה היה כל-כך מרוצה עד שהוא דרש שאשאר עד לסוף הדיון, כי רק ככה הוא מרגיש בטוח".
צוותו של אבי אחראי גם על הפצת צילומי מזל"טים ומערכות תצפית אחרות לצרכנים שונים בצה"ל, מיד לאחר העברתן מהשטח. "אמנם אנחנו לא נלחמים בשטח, אבל אם קצין שצריך לראות תמונה כלשהי לא יקבל אותה, הוא לא יידע לתת את הפקודה. אנחנו פועלים ממש כמו חברה חיצונית לתמיכה - אין דבר כזה לא, יש רק למה לא", הוא מתלוצץ.
http://www1.idf.il/dover/site/mainp...&docid=57376.HE