עלי לריג'אני, האחראי מטעם איראן על המשא ומתן בעניין הגרעין, אמר היום כי נעשתה התקדמות משמעותית בשיחות הגרעין עם חאבייר סולאנה, הממונה על קשרי החוץ באיחוד האירופי.
(רויטרס)

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

זהו המשבר בא אל סיומו בשלום, האירופים מסכימים לעשרים ראשי נפץ גרעיניים
וטילים עד 1200 ק"מ. ובא גואל לציון.

ההתקדמות היחידה שאני רואה זה ההתקדמות האירופאית לכיוון איראן, איראן עומדת במקום כמו גדולה ולא זזה מהמטרות שהציבה לעצמה (מחיקת ישראל, השתלטות על המזה"ת) וכל בעלי הלשון הארוכה באים ללקק לה.

רוב העולם מתחלק ברובו בין אלו שישמחו שאיראן תהפוך למעצמה גרעינית לאלו הצמודים נואשות לצינורות הנפט האיראני או לאלו, המבינים את הסכנה, אך מעורבים עד צואר בקשרי מסחר ענפים עם איראן, שכל פגיעה בקשרים אלו תגרום לכלכלתם נזק כבד.
למרות מס השפתיים, בחדרי חדרים, בארצות אירופה היו שמחים אילו מדינת ישראל תחדל מלהתקיים ובכך להסיר מסדר יומם את העיסוק והאיום הבלתי פוסקים הנובעים מהסכסוך הישראלי ערבי, שהפך לסיכסוך ישראלי איסלאמי, במהלך השנים.
מה הם מליונים בודדים של יהודים לעומת למעלה ממיליארד מוסלמים?
אותם שיקולים שגרמו לממלכה המאוחדת להתכחש להצהרת בלפור עדיין תקפים ובייתר שאת.
מעניין שהלך החשיבה הזה, שלו חשיבות אסטרטגית, אינו עומד לדיון כלל, למיטב ידיעתי, במסגרות בהם מתגבשת המדיניות האסטרטגית של ישראל. הערבים יודעים זאת, מרבית העולם מבין את זה ואנחנו, טומנים את ראשינו עמוק בחול.
אם לא נחולל שינוי קיצוני בהתנהלות המדינית בטחונית שלנו ונמשיך לנהל את חיינו כאילו מדובר בסיכסוך על שכר הדירה בקניון אירופי, נמצא עצמנו מנושלים אפילו מהאפשרות של באסטה בבזאר מזרחי.