טוב.. חברה שלי נפרדה ממני אחרי שנה ו 4 שהיינו ביחד ואנחנו כבר שבועיים פרודים.. היא היתה החברה הרצינית הראשונה שלי ואני שלה.. עברנו הכל ביחד כל הקטע של סקס וכל מה שמסביב עשינו פעם ראשונה אחד עם השני.. היא היתה באמת מיוחדת בשבילי היא השלימה אותי.
אבל נפרדנו ות'אמת הרגשתי שזה כבר לא כמו פעם וצריך לעשות את זה אבל למרות הכל אני מרגיש ממש חרא עם זה.. אני חושב עליה כמעט כל הזמן ומתתת לחזור להיות איתה.. נסיתי לדבר איתה שנחזור אבל היא אמרה שאסור לנו וזה לא טוב כי החלטנו משו וצריך להיות חזקים והכל אבל אני עדיין רוצה להיות איתה... אני ממש אוהב אותה ואני לא רוצה לאבד אותה ושהיא תצא לי מהחיים ככה.. איך מתמודדים עם זה??

רחוק מהעין רחוק מהלב - זה משפט מאוד נכון.. הרגשות שלך אליה ידהו לאט לאט, תכיר בנות חדשות, תתאהב מחדש ותהיה לך חברה חדשה.

גם לי היה חבר לתקופה כזו ואני יודעת, ה"יום שאחרי" הוא ממש קשה בכלל ההיבטים - ההודעות, הטלפונים, לפנות אל החבר הכי טוב שלך שמכיר כל חלק בך; אבל הכי קשה זה כשמבינים שאהבה זה לא מספיק אם אין עתיד ומחליטים לחתוך .

אני חושבת שאם שניכם חושבים שזו ההחלטה הנכונה, גם אם עכשיו קצת קשה - אתם תתגברו על זה ואולי בשלב מסויים תוכלו להיות חברים טובים; זה בדיוק מה שקרה לי ולאקס, היה לנו בהתחלה מורכב, מוזר וקשה אבל נשארנו בקשר טוב ואנחנו אפילו נפגשים מדי פעם .

תהיה חזק ואני מבטיחה לך שעם הזמן זה רק יהיה קל יותר .
שולחת חיבוקי עידוד,
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."