מי שמחפש היכן התחילה הליגיטימציה לסירוב פקודה, ימצא אותה במעשהו של אל"מ ( מיל. ) אלי גבע, ובתמיכת השמאל בו, במלחמת לבנון, 1982.

איפה זה התחיל אנחנו יודעים - איפה זה ייגמר, אף אחד אינו יודע.

אלי גבע "התפטר". בדרגים הללו זאת אופציה שקיימת. הוא בצדק רב סולק מן הצבא. חלפו כ-20 שנה מאז. כל קשר של הסרבנות היום הוא מקרי.

כרגיל, העובדות לא מבלבלות אותך, או שיש לך בעיות זיכרון קשות.

גבע נזרק מהצבא! רפול ריחם עליו ואיפשר לו "להתפטר" בגלל "זכות אבות" ( אביו היה מפקד מהולל בצה"ל )

"בסופו של דבר רפול הרחיק אותו מהצבא.
שמו של גבע נכנס לדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. הוא היה היחיד שעשה מעשה באותם ימים הזויים, לאחר שכ-50 חיילי צה"ל נהרגו מאש "ידידותית" צה"לית בשבוע הראשון למלחמה; אחרי הטראומה של סולטן יעקוב; אחרי משימות שריון רחבות היקף שנוהלו ניהול כושל ולא צלחו; ימים שבהם הפכו כמה מלוחמי צה"ל לבוזזים ושודדים משולחי רסן; וראש הממשלה, על פי עדותו של גבע עצמו, לא ידע היכן צבאו נמצא."

והמקור למאמר באתר של 4 אימהות הוא משה זונדר ממעריב"

http://www.4mothers.org.il/lebanon/haish.htm

או אולי אני?! תסביר לי במה ה"תיקון" שלך סותר את דברי ונברר את זה...

שלשיטתך המלומדת אלי גבע לא סירב, אלא התפטר, כך סתם, לא מתוך נטייה לסרבנות חלילה, אלא מתוך מניעים מסתוריים שטעמם טרם נודע לעולם. עכשיו מסתבר שכל השנים הלעיטו אותנו בתעמלות כזב, כי אלי גבע בכלל לא סירב... מזל שיש לנו מאור הגולה בדמותך, שמראה לנו את האמת...

בלי להיכנס לשאלה האם אלי גבע צדק או לא. ביג ג'ו בסך-הכל העמיד דברים על דיוקם: גבע התנגד למבצע לכיבוש מערב בירות (עוד טרם החל המבצע) - וביקש להשתחרר מתפקידו. רפול החליט להרחיקו כליל מהצבא. לעומת זאת, קציני המילואים מחטיבת בנימין לא ביקשו להשתחרר מתפקידם, אלא הודיעו כי יסרבו למלא פקודה.

הרי זה בדיוק מה שכתבתי: אלי גבע מעולם לא סירב פקודה, אלא ציית בששון ובגאון לכל הפקודות שניתנו לו. רק כשהסתבר לו שתקצר ידו מלמלא את הפקודה ככתבה וכלשונה, הוא ביקש ברוב אבירותו ויושרו שיחרור מהצבא. הרמטכ"ל, בהכירו ביושרו והגינותו של אלי גבע הנ"ל, נענה מייד לבקשה האצילית הזו. כך עובדת מכבסת העובדות של השמאל...

בקרוב יתגלה שגם "מכתב הסרבנות" של הטייסים אינו מכתב סירוב בכלל, שהרי רוב החתומים עליו אינם בשרות פעיל בכלל, אלא מכתב תמיכה במילוי כל הפקודות בצבא ככתבן וכלשונן. פשוט עבדו עלינו כל הזמן, ועכשיו מסתבר, אויה אויה, שהסרבנים היחידים הם מהימין...

אתה לא עושה את עצמך...

ראשית אני נגד סרבנות גורפת מכל סוג ומכל מין - לא שמאלית ולא ימנית.

יחד עם זאת, קיימת זכות לבודד, שלא למלא פקודה, אם היא נראית בעיניו פקודה בלתי חוקית בעליל - הוא לבדו, מבלי להסית אחרים לדבר עברה.
חייל זה יעמד לדין ובית המשפט ימצא אם הוא חף או חייב - במידה והוא חייב הוא ישא בעונש שקצב לו בית הדין.

עוד מימי הטירונות ידוע, שחיל המסרב פקודה, מובא על כך לדין. אגב תמיד הוא יצא חייב, גם אם הוא צודק. כאשר כיתה או מחלקה מסרבת פקודה - הדבר מוגדר כמרד והעונש בהתאם הרבה יותר חמור לגבי ה"מסית" הראשי.

הדוגמא שהבאתי היא דוגמא שאין בה כל סכנה למדינה - ההסתה כיום והענות חיילים לה עשויה להביא להתפוררות הצבא ולהרס המדינה. חייבים לעצור סחף זה בעודו בשלביו הראשוניים מחר יהיה כבר מאוחר מדי.

והגיבוי שהוא מקבל בשמאל ובתקשורת.
ברגע ששרון שינה את טעמו והגיע למסקנה שהמצע שאתו יצג בבחירות שגוי, הצעד המתבקש היחיד (מבחינת מוסר והגינות!) שהיה עליו לעשות הוא להגיש התפטרות. המשך שלטונו הוא בלתי לגיטימי והצביעות שבהסכמה ל-"חוקי אך מסריח" זועקת לשמים. מי שמשלים עם התנהלות פוליטית כזו עכשיו אל יתפלא כשזה יחזור אליו כבומרנג, בנושאים שאינו מסכים להם.
הפוליטיקאים שמקיפים את שרון (ממפלגתו), שתומכים בו ובמדיניותו בניגוד להשקפתם, מתגלים במלוא אפסותם הרופסת, ויהיו אחראים לתוצאות החמורות מההידרדרות המסוכנת אליה אנו מובלים, ללא כל היגיון.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אני תומך בהתנתקות, אבל לא באריאל שרון, מושחת והרסן ששלטונו מהוה סכנה למדינה
לא פחות מאוייביה הערבים.
הרבה אנשים הלכו כאן לפי: "הרע במיעוטו", ותומכים בשרון למרות פשעיו, מתוך הנחה כי רק הוא
יכול לבצע את ההתנתקות, שהיא חיונית למדינה.
לדעתי זו טעות, כי שרון בשלטון זה אסון.
שרון עשה את התפנית בציניות האופיינית לו, לא כדי לעשות את הדבר הנכון, אלא כדי להציל את המשך שלטונו. אין לסמוך עליו, כדברי איכפתלי, כי סובלנות כלפי פשע סופה שחוזרת כבומרנג, בין אם זה
בנושא הדמוקרטיה ובין אם זה בנושא הפלילי.

כאשר נבחרי הציבור הם אלו הקובעים את המדיניות השוטפת.

אם הם "שפנים" לדעתך, אל תבחר בהם בפעם הבאה.

כמו שאני ורבים וטובים אחרים קבלנו את החלטות כל הממשלות להמשך קיומו של הכיבוש ולתמיכה בהתנחלויות ונסינו להחליף ממשלות אבל לא את דרכן (בנושא הכיבוש ממשלות שמאל וימין חטאו יחדיו וכל אחת לחוד) כך היום צריך לכבד את החלטת הממשלה ואישורה של הכנסת דהיום.
סוף סוף לאחר 37 שנים הגיעו לשכל וקבלו החלטה ראויה שרק תחזק את מדינת ישראל בכל התחומים.