 |
06-01-2005, 21:46
|
|
|
|
חבר מתאריך: 05.04.02
הודעות: 5,400
|
|
"להיקרע בין אמא לאבא"
אחיי היקרים
שקלתי רבות האם לכתוב את מחשבותיי ואת הרגשתי לכם ,אבל גמלה בליבי ההחלטה כי זו אכן שעת המבחן לנו לכל העם בישראל וכולי תקווה כי תחושותיי אלו יהיו לכם כאות וסימן לבאות ותפילה קטנה עבור כולנו.
מאז עליית הוריי לישראל חדוריי אהבת המדינה והשתוקקות להגיע למולדת שממנה גורשנו לפני שנים ,הערכים שעל פי הם חונכתי ועוצבה דמותי הם היו לי לעמוד האש בכל חיי אלו ,אהבת המדינה אהבת היהודי אהבת החלוציות הבניה בישראל בכל מקום השליחות שאחרי אלפי שנים חזרנו הבית ,לישראל.
מדינת ישראל עשתה במשך כל השנים טעות אחר טעות באיכלוס יהודים בישראל ובשטחים ,אבל אחיי היקרים שבאו ועלו מכל קצוות העולם כדי לחזור ולהגשים את אהבת המולדת והקמת בית בישראל ,בכל מקום בישראל ,הם הם היקרים לי והאהובים לי מכל האחרים.
חדורי האהבה עיניים בורקות מלאי חיבה והערכה ,כבוד עצום ואהבת הבורא היו לנחלתכם ועל כך אהבתי ואוהב אותכם אחיי היקרים לעד.
גוש קטיף - כמשקל ירושלים ?
במשך שנים אחיי ואחיותי היקרים במשך שנים בכל כוחנו ניסינו את המיטב של הקמת ובניית הבית במקום זה ,אני מעריך את מורשת אהבת האדמה והקמת בית בישראל ,אבל אחיי היקרים ככל שניסינו עלה מספרם של הערבים באיכלוס פי כמה וכמה עלינו במספרים רבים ,אני עוצר מדימעותיי לרדת על פניי שאני כותב מילים אלו ,יודע אני כי חרבות בתוך ליבכם ואנוכי עבדכם מפלח בכם חתך כואב של כאב עצום ואחיי היקרים כאבכם כאבי הוא האמינו לי כאבי הוא .
האם לזאת פיללנו האם לאדמה מלאת דם זאת יחלנו אנו ומשפחתנו ? האם לטבח בנו על היותנו יהודים במקום זה חשקנו אחיי ? האם לא ידענו כי הזמן הוא לקבל את המציאות אחיי היקרים ? האם לא יכולנו לעשות משהו קודם לכן ?
אדמת הגוש מקודשת בעיניי כמו אדמתי שאני מתגורר ,אבל אחיי היקרים ההמציאות עולה על כל דימיון ואנו מיום ליום נחלשים ומחלישים את העם ביושבנו בגוש קטיף.
אני עם דמעות של כאב בעיניי ויודע אחיי היקרים שאנני יכול לעצור מלכתוב לכם זאת ,אבל הגיע שעת האמת אחיי הגיע שעת העזיבה ,שעה של קבלת ההחלטה ,לא של המדינה לא של הרוב אלא של המציאות שאין אנו יכולים להיות רוב במקום כה הומה זרים שמחפשים את רעתנו .
הגיע זמן החזרה לישראל.
זלזול האחרים - ועידוד המרצחים לפגע בנו.
יודע אני אחיי את כאבם יודע אני כי דם נתתם לכולנו ,והחזקתם אתם את העם במשך שנים ,דמותכם הייתה לי לחיקוי ואהבתי והערצתי לי אליכם וליבי ליבי וכאבי על כל אדם שנרצח בכל מקום בישראל .
ידעתי אחיי היקרים את שמחת "היהודי" שצהל על הטבח בכם ,ידעתי אחיי על קריאות האשמה והטחת הרצח בכם כמובן מאליו ,ידעתי אחיי כי אנשים "יהודים " אינם יהודים כמונו שרואים את אהבת המודלת כמוני כמוכם.
ראיתי במו עיניי אלו ושמעתי את אותם אלו ששמחים על רצח משפחת חטואל ,ידעתי אחיי וראיתי את טבח משפחת אוחיון בקיבוץ מצר ואת אלו שמחזקים את המרצחים "ומבינים לליבם " ידעתי וראיתי וכאבי היה רב מנשוא אחיי היקרים .
ראיתי את עוצמתכם העצומה שאחרי רצח וטבח הייתם כאחד מאוחדים ,חדורי אמונה כי גורלנו נקשר אחד בשני ולא ראיתי את זעמכם מופנה כלפיי אותם יהודים אלו ששמחו על הרצח בכם ,חוזק ועוצה היו למנת חלקכם בישראל ,ועל כך ועוד רבות נתונה לכם הערכתי והערצתי ,אחיי ואחיותיי היקרים.
ואחרי רצח וטבח בכם ,הייתם למודל וחיקוי בעוצמתכם .
אי כיבוד החלטות .
יודע אחיי כי היו מספר החלטות קשות לאורך הדרך יודע אחיי כי החלטות שאחרים אמרו כי יכבדו לא נעשו ולא כובדו,יודע אחיי כי חוקקו חוקים דרקוניים רק כדיי לרצות אחרים ולפגע בכם ולמנוע ממכם את מחאתכם החוקית הלגיטימית והמוסרית.
יודע אחיי יודע .
ליבי נקרע בראותי אותכם מתפלשים בבוץ ובאדמה הרטובה ,דמעות עמדו בעיניי כאשר ראיתי את הטלאי הכתום שענדתם ,קשה לי מנשוא היה לראות זאת ,אבל אחיי היקרים הבנתי כיבדתי ,אבל לא הסכמתי לדרך זו ,כאב השואה היה לנו לעמוד האש ולזכרון ודראון עולם ,ואל לנו לעשות בו שימוש אחר.
האם נהיה כעבדים במצרים שנרים יד על אחיו ,האם נהיה כמומרים שאצו לספר על יהודי אחר מה עולל כדיי לזכות באהבת הגויי ,האם אנו נהיה דומים לאחרים ?
האם נתיימר להיות כאלו שמקבלים מימון מגורמים שחפצים ברעתנו ?
לא אחיי לא נהיה !!!
זמן החזרה הגיע אחיי היקרים זמן החזרה לתוך ישראל ,משימות רבות נכונו לכם בבניית ישראל וחיזוקה אחיי ,אני ועוד רבים תומכים בכם ואוהבים אותכם אהבת נפש ,ורוצים לראותכם כאן איתנו חיים באהבה ובשכנות יקרה.
לא הזמן לפילוג הוא ,לא הזמן להרמת יד על אחר ,לא נהיה כאחרים שאצה להם הדרך לפגע בנו אחיי היקרים הגיע שעתנו לחזור את הבית שלנו.
מדינת ישראל העבירה חוק על פינוי ככל שהחוק אחיי היקרים כואב וקורע את העם ,אחיי היקרים לא נהיה לשמחת הגויים ונראה להם את חולשתנו ,אלא נהיה לאור לגוים ונראה להם ונוכיח לעצמנו כי הדרך אכן אכן חזקה ואנו חייבים למען ילדנו ולעננו אנו להיות חזקים ולחזור הביתה .
ובוודאי שלא נהיה לשמחת היהודים המומרים שבחרו לחרוץ את הדין על כולנו בנקיטת צד הרוצח,לא נהיה כמוהם לעולם לא!!!
סירוב פקודה ופינוי:
אני באופן אישי אחיי היקרים לא אהיה מסוגל להגיע לפנות אותכם מהבית שבו גידלתם 3 דורות ,אנני מסוגל לעמוד במראות הטלויזיה שבו אני רואה את דמעות הכאב השבר והזקעה על פינוי מאחז ,על פי כמה וכמה אני לא אהיה מסוגל לעשות מעשה כזה של קריעה וכאב .
לצערי הרב אחיי היקרים ,יודע אני ומבין את כאב הניתוק הקריעה והגזרה העצומה יודע אחיי יודע ,אבל לא מחוסר ברירה אלא מתוך עוצמה ודאגה לעתיד לבוא עלינו אני רוצה בחזרתכם אליי לכאן .
כולי תפילה שפינוי גוש קטיף יהיה טוב לישראל ,כולי תקווה כי הכאב שבכם גם אם לא יעלם לעולם ,כולי תקווה שעם הזמן זה יקהה מעט.
כתוב במסכת :
אם תחפש מלאך לא תמצא .
אם תחפש אדם באדם בהחלט תמצא מלאך.....
ואתם המלאכים.
אוהב אותכם אחיי ואחיותיי היקרים .
אלי זיכרון יעקב
|
|
ראשי
צ'אט
לך לך לארצך ומולדתך, קשקשן. לך תגור שם. תן דוגמה אישית, קדימה. וקח איתך גם את מרן כאידיאולוג התנועה. 
מצב כלאיים
