18-09-2006, 18:58
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.09.06
הודעות: 3
|
|
|
זקוק לעזרה
היי...אממ אני לא יודע למי לפנות....
אבל אני מרגיש שרע לי.....
אני בן 20, חייל, קרבי.
נפצעתי בלבנון לפני כחודש, מטיל נ"ט שפגע ברכב המשוריין,
ובמשך כל הזמן הזה אנשים דאגו לי
ואני מאמין שדאגו לי יותר למצב הנפשי מאשר למצב הפיזי, כי המצב הפיזי אינו רע.
חשבו שאני ייבהל מהמראות הקשים שם, אבל אני חובש קרבי, עשיתי קורס חובשים וראיתי דברים יותר גרועים מזה.
הייתה לי חברה (זה די מצחיק לומר "הייתה"), במשך שנה וחודשיים, ולפני כיומיים נפרדנו, כי לא היינו מאושרים יחד
אבל לשנינו ישנה תחושת ספקות בעניין
מאותו יום שנפרדנו יש לי מחשבות אובדניות, אני לא יודע למה, אבל אני חושב בכל שניה על למה אני חי
ואם בכלל מגיע לי....
אנשים אומרים לי שקיבלתי את החיים במתנה, כי לחייל שישב לידי לא שיחק המזל, והוא קבור
כעת בבית עלמין.
אומרים שאני צריך לומר הגומל, שאני צריך לחזור לשיגרה
אומרים שהכל יהיה בסדר, אומרים שאסור לעצור בדרך, אלא להמשיך לחיות את החיים.
אבל רע לי, רע לי לחזור לשיגרה ככה, רע לי להיות בלי מישהי תומכת (החברה)
רע לי לחיות....
אני יושב בבית, גימל אחרי גימל....
לא יודע אם זה הפחד לחזור לקרבי או הפחד להמשיך להיות בלי חברה
כן אני תלוי בה, אני והיא עברנו כל כך הרבה יחד
וזה קורע אותי מבפנים שהמצב הגיע לזה
אנחנו מדברים על בסיס יומי, אבל לשיחות אין טעם ואין ריח, שיחות תפלות כאלה - אולי מתוך צורך לשמוע את הקול של השני.
אני לא יודע מה לעשות, איך להתגבר? , איך להמשיך? מה הלאה?....... |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
