 |
12-10-2006, 09:37
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
מפכ"ל המשטרה לשעבר אסף חפץ משיק מגזין חדש בענייני נשק
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב ""קליבר קרבי" - מגאזין ישראלי חדש בנושא נשק ותחמושת..."
המגזין "קליבר קרבי" יכלול תחקירי עומק בסוגיות של נשיאת הנשק בישראל, לצד סיקור תעשיית האקססוריז המפותחת מאוד בעולם
14:18 11/10/06
קצת קשה להאמין שהמגזין החדש "קליבר קרבי" יוצא חודש לאחר שדממו פה תותחי המלחמה, בלי שום קשר אליה. אלה דפי הכרומו של הרבעון מבית היוצר של קבוצת התקשורת "אאורורה", שמוציאה למעלה מ-40 מגזינים ברחבי העולם בנושאים שונים, שמעידים שלא היתה פה הוצאה חפוזה. נכון, כל משקיע מיומן בשקילת פוטנציאל שוק יגיד שאין זמן מוצלח יותר - שנייה אחרי רעידת אדמה ביטחונית - להוציא לאור מגזין שעוסק בתחומי נשק, ירי וביטחון. לדברי show_ad() מודעהנעם דונגי, סגן נשיא לשיווק ופיתוח עסקי של קבוצת "אאורורה", החברה הישראלית מאופיינת בחשיפה עצומה לנושאי ביטחון, אבטחה וכל הקשור לכך. כתוצאה מכך, קיימת בארץ התעניינות רבה בתחומים של נשק, ירי, הגנה עצמית, ספורט אתגרי וכדומה מצד קהלים גדולים ומגזרים רבים. עם זאת, עד היום לא ניתן מענה של ממש להתעניינות זו.
בחזית המגזין הוצב מי שעמד בחזית משטרת ישראל בין השנים 94'-98', מפכ"ל המשטרה בדימוס אסף חפץ. בפגישה משולשת יחד עם דוגני, חפץ ואייל בוגובסקי, מנהל המוצר, חפץ ממשש את דפי הגיליון, מדפדף ומתפעל, מחלק מחמאות לעמיתיו, שואל מיני שאלות שמסגירות כי לא בדיוק קרא את הכתבות קודם והדריך את הכתבים באיזה עניין להתמקד או לא. כשאני שואלת את דוגני ובוגובסקי אם ייתכן שחפץ מונה לעורך המגזין כגימיק והצהרת כוונות, ולא ממש כדי לשבת במשרד העורך, הם מאשרים שאמנם חפץ לא בדיוק עשה עריכה לשונית למוצר, אבל הוא היה מעורב בבחירת הנושאים וקרא גם קרא את כל הכתבות.
אבל אין ספק, בחירתו של חפץ כעורך היא הצהרת כוונות לגבי מהותו של המגזין - זה לא מגזין פורנוגרפי לפריקים של נשק. יש פה בהחלט ניסיון לאמירה חברתית, שלא לומר עזרה ראשונה לאזרח הישראלי המאוים.
מבין כל שמות המועמדים שהועלו כעורכים, עלו שמות של מפכ"לים ואנשי צבא שונים. אבל הבחירה היתה בחפץ פה אחד. למה? כי הוא נתפס כשילוב של לוחם, איש משטרה ואזרח.
לא עיתון מטעם
"האקלים פה הוא מאוד אגרסיבי", אומר חפץ, מי שנודע שבמהלך כהונתו הביא יותר מכל להקמת יחידות לוחמה בטרור, ואילו הוא עצמו נפצע במהלך אירוע טרור הידוע בשם "אוטובוס הדמים". "הפשיעה היא חלק מזה. היכולת של מחבלים לעשות פיגועי ירי גם הם רלוונטים, וזה מה שנתון את אותו אקלים, שיוצר תחושה שאנשים צריכים להיות מוכנים להגן על עצמם. לכן אנשים מנסים להשיג רישיון לאקדח, כדי להתמודד עם מצב כזה. לי היה אירוע כזה שנטלתי בו חלק, אמנם כמפקד יחידה, אבל בסופו של דבר הפעולה שלי היתה של אדם בודד מול מתקפת טרור, מה שיכול לקרות לכל אדם במדינה.
"כמפכ"ל לשעבר, אני חושב שבמציאות שאנו חיים, אנשים שהם כשירים לשאת נשק, חשוב מאוד שיהיה להם נשק תחת ידם. המשטרה לא יכולה להיות בכל מקום, ויכולת התגובה גם היא מוגבלת, והכמה דקות האלה הם בעלות חשיבות רבה לחיים או למוות. מצב שבו ליותר אזרחים יש נשק יתרום מאוד להורדת מפלס האלימות".
* זה הפוך לגמרי לדעה המקובלת, שטוענת כי קלות הלחיצה על ההדק מביאה לעלייה באלימות.
"אני סבור שלאנשים בעלי רקע מתאים ונתונים מתאימים נשיאת נשק רק יכולה רק לעזור. אני לא מאמין להנחה שככל שיותר אנשים ישאו כלי נשק תגבר את האלימות. מי שרוצה להשיג נשק למטרת פשיעה, ישיג נשק קר או חם. מימוש של אלימות שנוצרת כתוצאה מסכסוך בין אנשים, אין לה קשר לזמינות של הנשק".
כאן מתערב דוגני: "מה עוד שמקצוענים, שלהם ניתן בד"כ רישיון לנשיאת נשק, לא נושאים אותו עליהם, אלא בד"כ ביומיום הוא מפוקד בכספת. אם תבדקי, תיראי שרוב מעשי הרצח נעשו בנשק קר, בסכין או כיוצא בזה, ולא באקדח. אקדח הוא נשק של תכנון מראש, וככל שיש בורות גדולה יותר באשר לנשק, אז הסכנה היא יותר גדולה".
ובוגוסלבסקי מוסיף: "מה עוד שבמגזין עצמו יש לנו מדורים שעוסקים בבטיחות - איך להרחיק מילדים, או נושא של הרעלת עופרת, שיכולה להיגרם מנשק שלא מטופל כיאות. אנחנו גם עוסקים בסוגיות הנוגעות לנשיאת נשק, שיש לשוב ולבדוק אותן ברמת החקיקה. למשל, מעטים יודעים שגם אם שרתת בצבא 5 שנים, כשאתה משתחרר, אתה רשאי לשאת נשק באזרחות אך ורק אם אתה בדרגת רב סרן ומעלה".
"זה אחד הדברים המטומטמים ששמעתי עליהם", מסנן חפץ, "אני הייתי נותן לכל קצין קרבי לעמוד בקריטריון של נשיאת נשק, זה הרי פוטנציאל חיובי של עוד איש חוק שיכול להגן על אזרחים ברחוב. אני לא מצליח להבין את החוק הזה. אני הייתי נותן נשק אפילו לכל מי שהוא סמל בתפקידים קרביים. עם זאת, אני חושב שההחלטה אם לתת רישיון או לא צריכה היות אד הוק לאדם ולא לדרגה".
* ובתקופת היותך מפכ"ל, לא ניסית לשנות את החוק הזה?
"בזמנו, כשהיו צריכים לקבל את חוות דעתי, הם קיבלו אותה. היו ויכוחים בעניין, אבל מכיוון שהדבר נמצא בשליטתו של משרד הפנים, זה לא השתנה".
בניגוד למצופה, שתי הכתבות הפותחות של "קליבר קרבי" אינן כתבות מתחנחנות, אלא שני תחקירים נוקבים בנושא הנשק. אחד התחקירים נוגע להפקרות בנושא חידוש רישיון הנשק. "הגברת האכיפה בנושא זה יכולה להיעשות רק ע"י יצירת הרתעה משמעותית לעבריינים שלא מחדשים את הרישיון שלהם", טוען חפץ, "זה לא עניין של המשטרה, זה עניין של משרד הפנים".
למרות כוונתם של דוגני ובוגוסלבסקי להליכים שיווקיים של מכירת מנויים מסודרים לצבא ולמשטרה, הם אינם חוסכים שבטם מהגופים הללו. "אנחנו בהחלט עומדים להיכנס לעובי הקורה בסיקור הנשק שמשתמשים בו בצבא ובמשטרה, נושא שיש בחלקו בעיות באספקטים הכלכליים והלוגיסטיים", אומר בוגוסלבסקי. "אנחנו לא עיתון מטעם, ואני לא חושב שהגורמים הללו ינסו להתנכל לנו, כי הם מבינים שאין להם במה להילחם, זה מידע שידוע ונהיר לכל מי שקצת מבין בתחום. אנחנו גם הולכים להתעסק בנושא רובי הצייד, שיש בו הרבה בלאגן נכון לעכשיו, ושולטים בו בעיקר הדרוזים בצפון והערבים". פרט לאנשי משטרה וצבא, מתכננים הבעלים גם לנסות להפיץ את המגזין החדש בקרב שכבות האוכלוסיה היותר אמידות. "יש פוטנציאל רחב מאוד", אומר בוגוסלבסקי, "כי סביב כל נושא הנשק נרקמה אופנה שלמה של אקססוריז. האוכלוסיה של נושאי הנשק והמתעניינים בנשק הם בד"כ אוכלוסיה משכבה סוציו-אקונומית גבוהה מעל הממוצע, בעלי השכלה גבוהה. בד"כ הם נוסעים בג'יפים, עם ג'.פי.אסים, והשעונים שהם נושאים עליהם הם מאוד מסוימים. הם אותם אנשים שיימצאו בחנויות צלילה, דיג ונשק. האמת היא, שהעלייה מרוסיה הביאה לעלייה בכמות המתעניינים בנשק. ברוסיה יש רוב לנושאי נשק ולפריקים של הנושא. ולמעשה, מי שהעיר את תשומת ליבנו לצורך במגזין כזה הוא בחור רוסי בשם עידן רץ, מתנדב במשטרה, שהיה צלף ברוסיה, והוא הסביר לנו שברוסיה זה להיט. במוסקבה לבדה קיימים כ-17 מגזינים מהסוג הזה".
http://www.globes.co.il/serve/globe...141019&fid=1605
_____________________________________
.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
