נניח ששר האוצר נתניהו מחליט לפטר 3 אחוז של כלל העובדים במגזר הצבורי, וגם לקצץ בשכרם של העובדים הנשארים ב5 אחוז (רק למרוויחים 10000 ש"ח ומעלה), למען השלום ולמען הבטחון של המדינה, בכדי שלא נהיה תלויים יותר בנדבות שמגיעים מארה"ב. על זה אף אחד אינו חולק שזה יהיה באמת לטובת כלל המדינה.

מה יעשו 97 אחוזים הנשארים האם הם יישמעו להוראות או יפתחו בשביתות - סרבנות.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אלו שיפוטרו יקבלו פיצויי פיטורין נדיבים במיוחד עבור הפרישה המוקדמת ואף סיוע ממשלתי בהסבה מקצועית / מציאת פרנסה חדשה, ואלו שיקוצצו יקבלו אף הם את מלוא הסכום - נקי ממיסים - לקרן הפרישה שלהם.

במקרה כזה סביר להניח שעובדי המדינה ישתפו פעולה ואף יריבו בינהם על הזכות להשתתף בתוכנית הפרישה המוקדמת.

אבל הם רוצים עבודה לכל החיים. מגורשי גוש קטיף יספיק להם ההסתגלות לשנה. לא בטוח מה אחר כך.

בנוסף לזה, הממשלה כמה פעמים ניסתה לפטר עובדים ולהמשיך לשלם להם משכורות כל החיים שלהם, רק שלא יעשו נזק למדינה (כמו עובדי רשות השידור) וגם אז הם לא הסכימו.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

וטענותי היו כי אלו שעבדו בחוץ ימשיכו לעבוד בחוץ (ויגיעו מהר יותר לעבודה) , החקלאים יבנו משקים חדשים, המורים, הרבנים והשרתים ימשיכו לעבוד בישיבה / מדרשה שיעברו דירה, המורות והגננות יעברו ויפוזרו ביחד עם חניכיהן, אנשי השירותים המקומיים, תברואנים, חנוונים ופקידי מועצה ישרתו אוכלוסייה שיוצרת צרכים במקום מגוריה החדש, ול100 איש תהיה הזדמנות למצוא תעסוקה חדשה - וכסף רב בכיסם בשביל הדרך.

יותר נוח לרוב האנשים להמשיך בחייהם הקודמים, אבל לנו זה עלה יותר מידי.

וחלק מחקלאי הגוש ממילא מחזיקים שטחים חקלאיים נוספים בנגב המערבי (מה שבקיבוצים מסוימים היו מכנים "צנרת דרום").
בנוסף, וכפי שציינתי בעבר, אחת משיטות חישוב הפיצויים מאפשרת להעריך את שוויו של המשק הננטש - כך שמשק פעיל ומפותח יכניס לכיס בעליו מספיק ממון בכדי לאפשר בנייה מחדש.
לא לשווא נטענה מנהלת ההתנתקות בשלל חקלאים בדוקים ומנוסים.

בוא נודה על האמת, בשביל המתנגדים הנחרצים לא מדובר כאן במאבק כלכלי, ואת אלו המוכנים לכמת את מפעל חייהם מקבלים יוזמי ההתנתקות בזרועות (פיננסיות) פתוחות.

.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אבל בחיים, בכל דבר בחיים, צריך לפעמים לוותר בשביל לשפר.

אנשים בהתנחלויות, רק בגלל שכך הממשלה רצתה, מן הראוי שיפונה הוא ומשפחתו בניגוד לרצונו למקום שהוא לא רוצה לגור בו, עם תאריך עליו תחליט הממשלה (ולא חלילה שתינתן לו האפשרות לקבוע את מועד העזיבה).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם נוכחותי בביתי מהווה - לפי החלטת ממשלה - עול על הזולת, ואם מוצע לי פיצוי הולם ולו"ז סביר (שנה+) לפינוי, המאפשר לי לבנות מחדש את שנחרב במקום לפי בחירתי, אשמח לעבור דירה למען טובת הכלל.

הבעיה היא לא עם אלו ששמחים לעבור, אלא עם אלו שלא שמחים לעבור. אתם מתנהגים כאילו כל מה שצריך זה רק סכום כסף מסויים, שיוכל לכסות על הכל. אתם מתעלמים מכך שמעבר דירה הוא לא רק עסק כלכלי, אלא הרבה יותר מזה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

התעסוקה בממשלה אינה שירות בצבא ואין בה חובת "ציות לפקודות". אבחנה זאת באופן טבעי נשגבת מבינתך.

לפי מה שאתה כותב, נראה ש- 90% מהישראלים לא היו בצבא.

רק חבל שאתה היית בצבא, רק לא בזה הישראלי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כדאי שתפתח מילון ותתחיל להבדיל בין "זכות השביתה" ( ליגיטימית וחוקית, במגבלות מסויימות )

לבין:

"סירוב פקודה" ( בלתי חוקי, למעט פקודות בלתי חוקיות, המוגדרות היטב בחוק )

לא היטב ולא בכלל.

פסיקתו של השופט בנימין הלוי במשפט "טבח כפר קאסם" משמשת מעשית כחוק לכל דבר:

"סימן היכרה של פקודה "בלתי חוקית בעליל" - מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: "אסור!". לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו. (ביד"צ מר‎3/57/ תובע צבאי נ' רס"ן מלינקי ואח', פס"מ יז ‎90, בעמ' ‎214-213)."

וגם לשמור על הסדר הציבורי בכדי שהעובדים השובתים לא יפגעו לרעה בעובדים הזמניים שיביאו להחליף את העובדים השובתים.

האם מישהו העלה אי פעם רעיון להביא צבא ולהשתלט על חברת חשמל עד שייהפכו אותה לחברה לא ממשלתית ויפטרו משם חלק גדול של העובדים ולהקטין את המשכורות לשאר העובדים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

היו שהציעו ברצינות גמורה להשתמש בכוח צבאי מקצועי על מנת לשבור את שביתת העובדים הפראית (ובמקרה הדומה של רשות הנמלים היה הרבה יותר קל למצוא אנשי מקצוע מחליפים).

הדוגמא שהבאת איננה מין הענין.
המקרה איננו מקרה של פטורין, שגם הם פרווילגיה של המעסיק ואם היו משתמשים בהם בצורה מושכלת היו מיעלים את השרותים ומוזילים את העלויות.

הדוגמא המתאימה יותר היא החזרת הגזילה שגזלה מדינת ישראל מפלסטינאים עלומי שם, שנגזלו קודם לכן ע"י מדינות ערב השכנות לנו ואין הגוזל מגוזל פטור. על מנת להחזיר את הגזילה יש בראש וראשונה להוציא את צה"ל מהשטחים שנגזלו ולאפשר לשלטון הפלסטינאי לשלוט על התחומים שיקבעו שיהיו תחת שליטתו.
חייבים גם לדאוג לכל מי שמוכן לפנות את מקומו מקרב האזרחים ולאפשר לו יצירת תנאי חיים ומחיה הדומים לאלו שהיו לו טרם החזרתו לשטחי מדינת ישראל.
אני מבין שה"חכמים" בפורום, יטענו, על פי משנתו של עאראפת, שדין שטחי מדינת ישרל כולה כדין השטחים שנכבשו ב-1967 ולא הוא. שטחי מדינת ישראל הם שטחנו בזכות וזוכים להכרה בינלאומית רחבה ולא אחזור על ההסטוריה.

נכון שהיה עדיף לעשות את כל המהלכים בהסכמה (לעולם לא תהיה הסכמה של אלו מבין המתנחלים ההזויים, שקדושת ארץ ישראל מעוורת את עיניהם) - אבל לנוכח המצב הקיים, למענינו ולמען בנינו ובני בנינו עלינו לפעול בצורה החד צדדית שכלליה יקבעו אך ורק על ידינו, מתוך שקולים כוללניים של מצבנו ויכולותינו.