מי מזהה?

קנדי
טיסת בכורה 1958
תוכנן להיות מטוס ה 2 מאך הקנדי במקביל למיג 21 המיראז' 3 ה F-104 הפנטום וכו'.
מעולם לא הגיע ליצור.

טל

בתחילת מלה"ע השניה הבריטים העבירו חלק מהמו"פ שלהם לקנדה, הן כדי לנצל משאבים מקומיים והן כדי להבטיח את שימור הידע במיקרה של כיבוש בריטניה ע"י הנאצים. היות ובאותה תקופה הבריטים היו מתקדמים מאוד בתחומים שונים (למשל- מכ"ם והנעה סילונית), נוצר מצב מוזר בו בתחומים אלו קנדה היתה מתקדמת מארה"ב.
למשל: מטוס הנוסעים הסילוני הראשון שפותח באמריקה, ב- 49', היה- קנדי..
http://www.avroarrow.org/Jetliner/JetlinerIntro.html
זה נראה דמיוני, אך יש לזכור שתרבות המחקר המדעי הממשלתי היתה עדיין בחיתוליה (לפני DARPA ודומיה), וצבא ארה"ב חיפש בעיקר לקנות מערכות בטכנולוגיה מוכחת ופחות לממן מחקר בסיסי. לאחר המלחמה הממשלה הקנדית לא רצתה או יכלה לשמר את הבסיס הצבאי-תעשייתי שנוצר (ואולי היו לחצים גם מכיון האח הגדול מדרום, למי שמכיר את מערכת היחסים המיוחדת בין קנדה וארה"ב), ותעשית התעופה הקנדית התכווצה לגודל "טבעי".

כדאי לציין שקנדה עצמה לא היתה בדיוק מעצמה טכנולוגית בתחום התעופה.

המטוסים שנבנו בקנדה היו בעיקר מטוסים שתוכננו במדינות אחרות (בריטניה וארה"ב). למעשה קנדה שימשה בעיקר כפס הרכבה נוסף.

המפעלים היו בעיקרם שלוחות של מפעלים חיצוניים, ולא בדיוק תעשיה מקומית. הטענה שקנדה הפכה למעצמת פיתוח בעוד האחרים נשארים מאחור אינה מדוייקת. היא בערך כמו הכרזה על ישראל כמעצמת פתוח בעקבות פרוייקט הכפיר, לעומת צרפת שהעדיפה המשך פיתוח דגמים מיושנים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

דבר מעניין הוא שכאשר הפרוייקט בוטל כמעט כל מה שהיה קשור אליו (תכניות, דגמים, 10 אבות-טיפוס בנויים ובשלבי הרכבה שונים ועוד) הושמד...

די הקפידו שלא ישאר זכר מהמטוס או מהידע שנצבר...

למודיעין הרוסי ע"י אחד מעובדי המפעל שגויס לשמש כסוכן.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור זה נראה דמיוני, אך יש לזכור שתרבות המחקר המדעי הממשלתי היתה עדיין בחיתוליה (לפני DARPA ודומיה), וצבא ארה"ב חיפש בעיקר לקנות מערכות בטכנולוגיה מוכחת ופחות לממן מחקר בסיסי. לאחר המלחמה הממשלה הקנדית לא רצתה או יכלה לשמר את הבסיס הצבאי-תעשייתי שנוצר (ואולי היו לחצים גם מכיון האח הגדול מדרום, למי שמכיר את מערכת היחסים המיוחדת בין קנדה וארה"ב), ותעשית התעופה הקנדית התכווצה לגודל "טבעי".

האם אפשר לקבל עוד מידע על צורת הפיתוח של תעשייה צבאית בארה"ב בתקופה הזאת (אמצע המאה הקודמת, תו"כ מלחמה ומיד אחריה) בייחוד בתחום התעופה (ואיך משתלב המאבק בין יוז לבואינג וכו')?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

המו"פ התבצע בשתי רמות:
1) סוכנויות פדרליות - שהידועה ביותר היא NACA, או אקדמיות, למשל גופי מחקר ב-MIT.
2) צוותי פיתוח ותכנון בחברות.
בניגוד למה שנכתב פה קודם, מצב הפיתוח בארה"ב היה מתקדם יחסית בתקופת מלה"ע השניה, אבל הצבא אכן העדיף רכש טכנולוגיות מוכחות; למשל מטוסי בוכנה מתקדמים על חשבון מטוסי סילון. חשוב לציין עם זאת שבתקופת מלה"ע השניה האמריקאים הצטיינו בעיקר ברכש טכנולוגיות בריטיות ובשכלולן. לבריטים היתה תשתית פיתוח יוצאת מן הכלל, אבל תשתית ייצור מוגבלת ולכן לצורך ייצור המוני הם העבירו לאמריקאים טכנולוגיות חשובות של מכ"מ, מנועי סילון, מרעומי קרבה וכיוב'.
לאחר המלחמה האמריקאים גם הצטיינו באיסוף טכנולוגיות גרמניות (ולא כאן המקום לציין מדוע המו"פ הגרמני היה כ"כ מתקדם). השלל הגרמני בעל הערך הרב ביותר היו נתוני מחקר שונים וכאן התגלתה המערכת האמריקאית בגדולתה. גופי המודיעין השכילו להעביר לידי התעשיה את אותם נתונים. החברות הבינו מיד איזה אוצר בלום נמצא בידיהן והן אף השקיעו ותרגמו את החומר לאנגלית. כתוצאה מכך, חלק חשוב במו"פ המתקדם המעשי לאחר המלחמה נעשה דוקא בחברות ולא בגופי המו"פ הפדרליים או האקדמיים.
אינני יודע למה כוונתך בשאלה על בואינג ויוז, אבל שתי חברות שבלטו בניצול חומר המחקר הגרמני היו בואינג ונורת' אמריקן, אשר פיתחו מטוסי סילון מתקדמים בעלי כנפיים משוכות לאחור עוד לפני סוף שנות ה-40.

במקביל לסוכנויות הפדרליות ולתעשיית התעופה - פעלו בארה"ב גם מפעלים צבאיים שעסקו בשידרוג הפיתוח של המטוסים שנרכשו ע"י הזרועות השונות.

דוגמא בולטת הוא מפעל המטוסים של הצי האמריקאי שבחן את מטוס הקטלינה (PBY-5A), והציע ליישם בו שינויים שונים (כגון שיפולי החרטום, צורת המדרגה בתחתית הגוף, צורת הזנב ועוד) ששיפרו מהותית את ביצועיו של המטוס. אח"כ העבירו את התוכניות למפעלים שייצרו את המטוסים כדגם PBY-6A. במקביל עסק המפעל בהסבת חלק מן המטוסים שכבר הוכנסו לשרות - למעשה מפעל מטוסים פנים צבאי...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מפעל המטוסים של הצי (NAF) היה גוף ייחודי שעסק גם בפיתוח, גם ביצור וגם בניסויי טיסה עבור הצי לפני המלחמה. במהלך המלחמה הוא הפסיק לפתח מטוסים משלו. במקום זאת הוא עבד בשיתוף פעולה הדוק עם התעשיה ותרם רבות לשיפור מוצרים קיימים. בולט במיוחד השת"פ בינו ובין גרומן ו-GM ביצור מטוסי וויילדקט והלקט ובשיפורם.
מודל אחר ונפוץ יותר של מפעלי שדרוג היו מפעלים שהוקמו או הוסבו לכך עם תחילת הייצור ההמוני של מטוסים. ידועה במיוחד תעשית השדרוגים שקמה סביב מפעל Willow Run המפורסם. בגלל השימוש הקיצוני שעשה פורד בטכניקות ייצור המוני במפעל זה, שדרוגים ושיפורים שוטפים לא נכללו בתהליך הייצור. כתוצאה מכך, נתח נכבד מהמפציצים שיוצרו בו הועברו מיד לאחר השלמתם למפעלים שונים כדי לקבל את העדכונים האחרונים, ורק אז הצבא קיבל אותם. דוגמה אחרת הוא ה-B-29, אחד המטוסים המתקדמים והמורכבים ביותר של מלה"ע השניה, אשר סבל ממחלות ילדות קשות ונזקק לשינויים מתמידים.

אפשר באותה נשימה להזכיר את זה:

מתוצרת BAC, היה אמור להיות מטוס תקיפה מתקדם של ה-RAF, אבל כל התכנית נגנזה לאחר שיוצרו שני אבות טיפוס. אחד מהם שוחזר לאחרונה והוא מוצג במצב נהדר בדקספורד.
ד"א - התעשיה האווירית הקנדית שגשגה לאחר המלחמה בין השאר משום שמספר חברות בריטיות העבירו חלק מפעילותן אליה כדי להתגבר על הקשיים שאפיינו את התעשיה הבריטית לאחר המלחמה. אברו זו דוגמה אחת שכבר אינה קיימת, אבל הדוגמה המוכרת ביותר היא דה-הבילנד, שזכתה להצלחה רבה עם סדרת ה-Bush planes שלה ועם מטוסי נוסעים קצרי הטווח.

בסרט THE UNTOLD STORY OF THE TSR-2 הזמין לצפיה ב YOUTUBE. פרט מעניין הוא תצורת קיפול כני הנסע האחוריים המוזרה - קיפול אופקי ואז קדמי. בסוף הסרט ניתן לראות את השמדת אבי-הטיפוס וקו הייצור (שעוד לא קם למעשה), צעד קיצוני פוליטי בעיקרו שנועד למנוע אפשרות להחייאת המטוס בעתיד.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

http://www.airspacemag.com/military...html?c=y&page=1

20 שנה לפני ביטול הלביא...

Nearly 50 years later, TSR-2 cultists still talk of conspiracies, coverups, and sinister U.S. efforts to sabotage the project. “There was little doubt that America would have a definite interest in seeing the British aviation industry reduced to such a level of ineffectiveness that it would be unable to continue in its present structure,” writes aviation historian Frank Barnett-Jones in his 1994 book TSR-2: Phoenix or Folly.

Although it has never been proved, some believe the TSR-2’s fate was sealed on that trip by an unofficial deal between Healey and U.S. Secretary of Defense Robert McNamara: Britain would cancel the TSR-2 and buy the F-111, McNamara’s pet fighter-for-all-reasons, in exchange for U.S. backing of the IMF loan. “Britain had little option but to comply with America’s conditions and cancel the TSR-2,” Barnett-Jones concluded darkly.

הארואו היה מטוס ירוט כבד אל ראות לטווח ארוך, במשקל מירבי של 31 טון, 2 מנועים בדחף של 23000 ליברות כ"א, חמוש ב 4 רקטות גרעיניות ג'יני או 8 טילי אויר אויר. יותר גדול מה F15, קצת קטן מה Tu-28.
פרט לפנטום שאר המטוסים שבוזכקו היו מטוסי ירוט קטנים, חד מנועיים, יומיים, עם כ-2 טילים.
אבל הם הצליחו והוא בוטל.
את שאריותיו ראיתי בקנדה. ביטולו פגע קשות בתעשיה הקנדית, קניית הסטרפייטר במקומו בהחלט לא ענתה על הצורך המבצעי, שכנראה הותאם לצורך הפוליטי.

תוכנן להיות מטוס ה 2 מאך הקנדי במקביל למיג 21 המיראז' 3 ה F-104 הפנטום וכו'.
מעולם לא הגיע ליצור.

לא ממש מדויק.
המטוס תוכנן כמטוס ירוט מהיר כנגד מפצצים. המטוסים שצינתה נבנו כמטוסי קרב שנועדו להלחם גם כנגד מטוסי קרב של הצד השני. ולכן תוכננו בהתאם.
ההבדל העיקרי בין סוגי המטוסים הוא הזריזות ותמרון בשביל קרב צמוד (Dogfight) בעוד לArrow ביצועי מהירות ,גובה, וטווח. שיותר יעדו אותו לירוט מפצצים מגבהי טוס.
כמו ניתן לציין באותה נשימה שבאותה תקופה {טרם הצתידות המסיבית בטילים בליסטים} היה חשש רב בארצות הברית מצי מפציצים רוסי גדול שיכול להכות במרכזי הערים של ארצות הברית בשעת מלחמה בין גושית.
החשש הנ"ל הוביל לפיתוח מטוסי ירוט יעודים לנושא, וכמו כן פריסה מסיבית של תחנות מכ"ם בצפון קנדה ואלסקה.כמובן שלאחר מכן התגלה שלברית המועצות אין את כמות המפציצים שהעריך המודעין האמרקאי, ובנוסף יכולתם היתה נמוכה בהרבה משמודעין האמרקאי העריך, בעיקר בנושא הטווח.לאחר מכן הצידות המסיבית של ברית המועצות בטילים בליסטים, ביטלה את הצורך ביכולת הפצצה שכזאת. גורם זה וגורמים נוספים ביטלו את הצורך באותם מירטים, והם נזנחו.


הערך של הArrow בויקפידה (באנגלית)

http://en.wikipedia.org/wiki/Avro_Canada_CF-105_Arrow

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

http://s102164210.onlinehome.us/for...=98481&hl=arrow