חמש שנים חלפו מאז התנקשו מחבלים בחייו של שר התיירות האלוף במיל' רחבעם זאבי. היום תתקיים בשעה 15:00 אזכרה בהר הרצל בירושלים.
חמש שנים חלפו מאז נרצח גנדי במלון הייאט בירושלים. אל"מ במיל' וחבר הכנסת לשעבר משה פלד סיפר הבוקר לערוץ 7 על השנים שחלפו ללא גנדי. "אני מרגיש בשנה האחרונה כמה גנדי צדק, בכל אירוע במדינה, אני שר ומשוחח איתו. הוא מדבר, מוכיח, זועם וכועס אך הוא צודק מאי פעם נוכח האירועים בצפון, בדרום, בגוש קטיף וצפון השומרון, כמה השקפת עולמו היתה אמיתית, כמה אמירותיו היו נכונות וצודקות", אומר פלד.
"הוא צדק בתחום הצבאי, הפוליטי והחברתי, השקפת עולמו שהוצבה בילדותו היא זו שהובילה אותו בחייו. גנדי נשאר דווק בהשקפתו הציונית אך הרבה ציונים שכחו את הציונות, שעל ארץ ישראל צריך להילחם ולהיאבק להיות נחוש ורציני כדי לשרוד בה", אמר.
על מותת מורג הפועלת למורשתו של זאבי, מספר פלד, כי היא עוסקת בעיקר בנושאים שמקרבים את הנוער הצעיר ללימוד ארץ ישראל, לאהבת ולחקר ארץ ישראל, היא פועלת כדי להוציא את התלמידים האלה לשטח "כמו שגנדי אמר שעל א"י צריך ללכת יחפים כי בכל הארץ כשאתה מטייל אתה דורך על פסוקים".
פלד אומר כי משפחת זאבי לוקחת קשה את העובדה שעל חרף חוזר מנכ"ל משרד החינוך למורים על שעת מחנך אודות מורשתו של גנדי, יש הרבה מורים שמעדיפים לא לעסוק בזה בשל דעותיהם הפוליטיות אך "הם לא אנשי חינוך, זו הבעיה שלנו, צריך להציל את הנוער מציפורני השמאל", אמר פלד.
קורות חייו של השר זאבי:
השר רחבעם זאבי היה איש צבא, פוליטיקאי ומנהיגה של מולדת. נולד ב-1926 בירושלים. למד בבית-הספר המחוזי בגבעת-השלושה. היה פעיל בתנועת הנוער "המחנות העולים" בשנים 1944-1936. הצטרף לפלמ"ח ב-1944. במלחמת העצמאות היה קצין-מודיעין של חטיבת "יפתח".
לאחר מכן שירת כקצין-מבצעים בחזית הצפון, קצין-מודיעין בפיקוד הדרום ומפקד גדוד ב"גולני". בשנת 1964 קיבל דרגת אלוף. בשנת 1968 מונה לאלוף פיקוד מרכז. פרש מצה"ל ב-1973, שבוע לפני מלחמת יום-הכיפורים, אך עם פרוץ המלחמה חזר לתקופה קצרה לשירות פעיל כעוזר מיוחד לרמטכ"ל. אחרי המלחמה שירת תקופה קצרה כראש אג"ם. שירותו הצבאי של זאבי עורר מחלוקות בשל סגנונו הראוותני והבוטה.
ב-1974 מונה זאבי כיועץ ראש הממשלה יצחק רבין לטרור וממאי 1975 ועד 1977 כיהן כיועץ ראש הממשלה לענייני מודיעין. לקראת סוף שנות ה-70 הוזכרו שמותיהם של כמה מחבריו של זאבי כראשי הפשע המאורגן בישראל, אך הוא עצמו מעולם לא הואשם בדבר. בשנת 1981 מונה למנהל מוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב, וכיהן בתפקיד במשך עשר שנים.
ב-1985 התחיל זאבי לדבר באופן פומבי על טרנספר מרצון של האוכלוסייה הערבית מיהודה, שומרון ומרצועת-עזה. לקראת הבחירות לכנסת השתים- עשרה הקים מפלגה בשם "מולדת" שזכתה לשני מושבים בכנסת השתים- עשרה, לשלושה מושבים בכנסת השלוש-עשרה ושוב לשניים בכנסת הארבע-עשרה.
זאבי הצטרף לממשלתו של יצחק שמיר בפברואר 1991 מונה לשר ללא תיק וחבר בקבינט הביטחוני. מינויו עורר מחלוקת בתוך הליכוד, אך רק חבר הכנסת זאב בנימין בגין הרים יד במליאה נגד המינוי. זאבי פרש מהממשלה בינואר 1992, על רקע ועידת מדריד.
במהלך הכנסת השלוש-עשרה היה זאבי מהמתנגדים החריפים ביותר להסכמי אוסלו, אך זכה לכותרות בעיקר עקב המריבות שלו עם חבריו לסיעה וחילופי דברים בוטים עם חברי הכנסת הערבים. הוא לא הצטרף לממשלה שהקים בנימין נתניהו לאחר הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ותמך בממשלתו מבחוץ. על אף עמדותיו המדיניות הקיצוניות, היה ממספידי חבר הכנסת, אלוף במילואים מתתיהו פלד, לשעבר מחברי הרשימה המתקדמת לשלום והמגנים החריפים ביותר את רצח רבין.
במהלך הכנסת ה-15, כששרת כשר התיירות, זאבי נרצח על-ידי שלושה מחבלים בבוקר יום ג', ל' בתשרי התשס"ב, 17 באוקטובר 2001 במלון הייאט בירושלים, בדרכו לחדרו, שם היה אמור להתראיין טלפונית לערוץ 7.
זאבי הותיר אחריו את אשתו יעל וחמישה ילדים: יפתח-פלמח, סייר-בנימין, מצדה, צאלה וערבה, שכולם נקראים על שמות מקומות בארץ. במותו, הפך זאבי לאישיות הישראלית הבכירה ביותר שנהרגה בהתקפת טרור.
האזכרה תתקיים היום, יום ראשון, 22 באוקטובר 2006, ל' בתשרי תשס"ז, בשעה 15:00 בהר הרצל בירושלים. ההתכנסות תחל בשעה 14:00.
ראשי
צ'אט
22-10-2006, 07:16
מצב כלאיים
