ראיתי שיש פה הרבה פרטים על גיבוש צנחנים וגיבוש דובדבן וגיבוש יחטיו"ת של צנחנים אבל אין פה שום דבר על גיבוש יחטיו"ת של גבעתי.
אז אם מישהו יכול בבקשה לספר לי מעט על הגיבוש(עדיף הרבה).
אני מתגייס ב 22 לגבעתי ואני מתכנן לעשות גיבוש ואני ממש רוצה להגיע לשועלי שמשון ואם לא אז ליחטי"ת אחרת.

ועוד משהו, במקרה שאני נופל לגדודים, למישהו יש המלצה על איזה גדוד הכי טוב, איפה יותר כדאי ללכת??
לפי המידע שלי גדוד רותם הוא הטוב משלושת הגדודים, אבל הייתי רוצה לקבל מידע ממישהו שנמצא בתוך החטיבה.

בתודה מראש, סגול!!!

מאמר מספר 1 :


גיבוש יח"טיות 2 / Misha34503/08/03
ראיתי שהרבה חבר´ה רצו קצת לדעת על הגיבוש הזה, אז אני אנסה קצת לרשום ממה שעבר עליי לפני 4 חודשים
אז הגיבוש הוא יהיה קשה, קשה מאוד, וכל מי שירשום שהיה לו קל סתם משקר. לדעתי הדרך הכי טובה לצאת לגיבוש הזה הוא בלי לדעת מה יהיה בו.
אני עשיתי את הגיבוש יח"טיות של גבעתי, אבל אני משער שהגיבושים דומים בכל החטיבות.
אז ככה, בגיבוש יש מדריך שמדבר איתכם ואומר לכם את כל מה שצריך לעשות, ויש גם "מלאכים" מסביב שרושמים כל מיני דברים ומסתכלים על כולם כל הזמן, הם לא מדברים ולא מוציאים צליל אף פעם.
הציוד שקיבלנו :
אפוד
2 מימיות
שק"ש (שק שינה), מחברים אותו מאחורי האפוד
קסדה
נשק
פלג אוהל
3 מוטות
4 יתדות
את חפירה
לא הרשו לנו להביא שום ציוד אחר, לא שעונים\סכינים\לדרמנים\פנסים או כל דבר אחר (גם לא פלאפון)
איך היינו יודעים שאנחנו עומדים בזמן של "30 שניות נגעתם בעץ וחזרתם"? היינו צריכים לספור בקול רם, ובזמנים של 15 דקות אוכל - כל הזין לנו

יצאנו בהתחלה לגיבוש כ36 איש, כל המחלקה של הטרום טירונות.
ברגע שיצאנו מהבסיס המדריך התחיל לרוץ (ואנחנו כמו כלבים אחריו).
מעכשיו מתחילה כל הטחינה של הגיבוש. מתחילים לרוץ\לזחול לסטיקלייטים בזמנים בלתי אפשריים. עושים את זה עד הלילה (אפודים וכל הציוד עליך כל הזמן), כשקורה שהשק"ש נופל מהקשירה לאפוד, ואז צריך להחזיק אותו בידיים (ממש נוח). מגיעים לזמן שינה (לא יודע מתי זה היה) ומתחילים להקים אוהלי סיירים, "דקה בניתם אוהל!!" לוקח הרבה זמן להקים אותם בגלל שחשוך, וגם כי לא ממש יודעים איך. בינתיים המדריך מספיק לטזז אותך עד מוות כך שתלכו לישון ממש עייפים בתוך השקשים.
טיפ : תורידו נעליים, תנו לרגל להתאורר בלילה - ואם אפשר אז גם גרביים!
קמים בבוקר (עייפים מאוד!) ,מקפלים את כל הציוד וממשיכים.
מקבלים את הפק"לים, אלונקה, ג´ריקן 10 ומ"ק77 ואם אני לא טועה גם מנות קרב ולחמים להמשך היום. זוחלים,רצים ועושים הכל עם הציוד הזה במשך כל היום. עושים כל מיני דברים במשך היום, כשהאפוד כל המזן עליך. יש מילוי שקים וריצה איתם על דיונה, ספרינטים, מצבי 2 עם אפודים זחילות אחרי המדריך כמו כלבים כשהוא הולך בקצב מטורף ,משימות קבוצתיות הליכות עם אלונקה פתוחה ועוד הרבה סוגי תיזוזים שונים שאני לא זוכר את כולם.
בערב שוב חוזר אותו טרטור עם האוהלים.
קמים, עושים מסע אלונקות עצמאי של איזה 6 ק"מ (לפחות, לדעתי אפילו יותר)
ממשיכים ישר את המסע לבוחן מסלול, מתחילים לעבור את הקיר עם האלונקה - בלי שהיא תיגע בקיר! ואז מקבילים, ואז הלאה...
אחרי זה מגיעים למקום שבו עושים כל מיני תחרויות כוח,זחילות,ריצות, סוציומטרי, ואז נגמר השלב הפיסי ומתחילים עם הראיונות. לפלס"ר, לעורב ולפלחה"ן.

טיפים שלי!
אל תשאלו שאלות כגון : "כמה זמן יהיו השקים? מתי יהיו ספרינטים?"
הגיבוש הוא לא אחיד ואין שם לו"ז קבוע.
כושר זה לא הדבר הכי חשוב בגיבוש, הכי חשוב זה הראש שימשוך אותך קדימה גם כשהרגליים כבר לא זזות וכל השרירים תפוסים (מניסיון). פשוט צריך לא לוותר ולהמשיך תמיד קדימה
תגיעו לגיבוש במטרה לעבור, לא במטרה לסיים! יותר קל לסיים את הגיבוש מאשר לעבור אותו - אפשר להיות הכי פדלאה והכי סוציומט ולסיים



מאמר מספר 2:


גיבוש יח"טיות 1 / spets & edel08/02/03
תאריך מקור: 08/11/02

מה עושים בכלליות בגיבוש?
ריקו נעים מאוד. תראה, עושים את הגיבוש בערך שבועיים שלוש לאחר הגיוס.
מה עושים שם?-בעיקר זחילות, ספרינטים, שקי חול, אלונקות ועוד מעין מבחני אישיות, לא של חוכמה אלה של יכולת סיבולת והקרבה. רואים אם אתה מתחבר לחבר´ה, אם אתה מנהיג, אם אתה מתאמץ, ונותן את הכל כדי להצליח, אם אתה משקיע וכמובן שאתה לא מרמה. חשוב מאוד להחזיק מעמד, וכמובן תמיד לחשוב על הלוקסוס בלהיות באחת מהיחטיות.


האם ישנה השבחת גדודים?
הקטע הוא שיש השבחה בכל גיבוש יחטיות. אם נשברת אתה עף. בדרך כלל הם לא מסלקים, אלה אם כן אתה ממש לא עשית כלום, ואתה מחפף ולא רץ ולא מצליח כלום. אז אתה תבין תרמז ותלך, או שיגידו לך ללכת. בדרך כלל הטובים שמסיימים מקבלים משהו טוב. אבל השאר שמסיימים ולא קיבלו יחטיות כל שהיא ילכו לגדודים.
בקשר לשאלה השנייה. כאלו שמסיימים את הגיבוש אבל לא עוברים הסיכויים שהם ילכו לחהן או עורב או פלחיק קטנים יותר, כי באמת יש השבחת גדודים (השבחת גדודים - הצבא רוצה אנשים יותר טובים בגדודים.) אבל אם נפלתם אחרי יום וחצי יומיים יש יותר סיכויים שתקבלו עורב פלחיק מאשר תסיימו ותקבלו את זה


טיפים מנטליים
לא לוותר, גם שאתה לא יכול תמשיך לסחוב. אל תגיד אני לא יכול, וכמובן שלא בכל ריצה ספרינט נותנים את המקסימום, זה משתנה, תשתדל לחשב את זה לעצמך. תבינו משהו, אם אתם מגיעים למצב שאחרי שעתיים אתם כבר גמורים ולא יכולים לנשום כנראה שאתם לא בנויים לזה. אבל תמיד תזכרו שאם אתם באמת רוצים את זה אתם תעברו את זה לא משנה כמה קשה זה יהיה.

דבר ראשון, תכניס לראש אף פעם לא מאוחר להתחיל להתאמן. דבר שני, אם אתה נמצא בכושר יחסית טוב לא תהיה לך בעיה פיזית הכל תלוי במנטליות שלך. אם תהיה מורעל ותמיד תעודד את עצמך, אז אתה תעבור גיבוש יחטיות.

אם אתה סומך על עצמך מבחינה מנטלית, זה מצוין. תמיד תגיד לעצמך שאתה חייב לעבור את הגיבוש הזה. אל תגיד אתה צריך לעבור את הגיבוש הזה אלה אתה חייב לעבור אותו ושמהגיבוש הזה אתה יורד רק על אלונקה.
אם תציב לעצמך את הפרמטרים האלו אתה תראה שפתאום הכל יראה קל יותר

הסיכוי לעבור גיבוש כזה הוא לא אפסי. אלה אם באמת משקיעים ורוצים, אתם תעברו.
מתי כל המלשבים יכניסו את זה לראש? כל הגיבושים זה סתם הכל בראש.
המילה גיבוש=לחץ אטומי. כל אחד שמגיע ישר מפחד. מה קרה?! כולה גיבוש.
אז מה מתאמצים ועוברים.


כפיפות מרפקים ובטן בגיבוש
זה בדרך כלל לא הולך לפי זמן. אומרים לך עכשיו מצב שתיים, כל אחד 40 מרפקים. אחרי שסיימת 20 שניות לנוח. ואז עושים 50 בטן. סיימת, 20 שניות לנוח 40 מרפקים. סיימת, 20 שניות לנוח 50 בטן. בקיצור זה יכול להימשך 8-10 פעמים ובסוף שואלים אותך, אם סיימת הכל. כמובן אתה לא יכול לשקר, כי זה יהיה פאק באמינות, ועל זה מעיפים חופשי. תגיד את האמת לא לפחד אף אחד לא יסיים את הכל פרפקט. בקיצור יהיו הרבה מצבי 2 שזה כפיפות מרפקים ואתה צריך לדעת שאתה מסוגל לעשות 40 40 40 ולא 40 15 20 5.

כדאי להתאמן על מרפקים ובטן.
בעיקר על מרפקים וגם תמשיך לרוץ את אותו המסלול ותמיד תוסיף עוד קצת ועוד קצת. אם אתה יכול תגביר קצת את הקצב וכל קילומטר, נגיד תעצור תעשה כפיפות שמיכה ובטן כמה שאתה יכול.

אתה צריך לרדת עד בערך 10 ס"מ מהרצפה. שזה בערך אגרוף. בהתחלה תמיד תעשו ככה. אבל אחרי כל כך הרבה סטים יורדים בערך חצי אבל בלי להוריד תחת, אלה רק הגב עולה ויורד. נכון שזה קשה אבל מה לעשות יחידות מובחרות לא לוקחות אנשים בלי כושר. הם צריכים כושר שיהיה יחסית טוב. בסה"כ אלו יחידות מובחרות ורק המובחרים נמצאים שם.


האם ישנם שקי חול?
את השקי חול בדר"כ לא סוחבים באפוד אלה על האלונקה או על הצוואר על האלונקה יש איזה 3 שקי חול ולא כל הגיבוש עם אפודים רק חלקים


עזרה לחבר´ה
עכשיו לפי דעתי בגיבושים זה תלוי בבנאדם. אם אתה באמת מנהיג אז אתה אוטומטית תהפוך לאחד. אבל אם אתה לא, אל תנסה להיות אחד כזה. תישאר אתה. תשתדל לעזור.
לפי דעתי עדיף להקטין ראש, לא להתווכח, לעשות מה שאומרים ותמיד תמיד לעזור.


הכושר הנדרש
אז ככה, אני מכיר הרבה אנשים שהמוטיבציה שלהם היתה גבוהה ורמת הכושר בינונית. לא חלשה אלה בינונית, והתקבלו לפלס"ר. צריך פשוט להראות נכונות ורצון כדי לעבור הכל.

בקשר לכושר, אם אתה רוצה פלס"ר, אתה צריך כושר יחסית טוב. אבל אם אתה בקושר בינוני אתה יכול בהחלט לקבל את אחת היחטיות.


האם יש פרישה מהמסלול עצמו?
לגבי הפלס"ר. המסלול של הפלסרים הוא לא כמו מסלול של שייטת, אז לא הרבה אנשים נופלים, כי מגיעים לשם המון אנשים טובים. הם לא יפרשו בקלות. השייטת מביאים הרבה אנשים, כי הם רוצים להגיע למצב שישארו 24 הכי טובים. בפלסרים זה לא ככה. תאמין לי שאם תצליח בגיבוש ותקבל פלסר אין שום סיבה שבעולם שלא תעמוד, אלה אם כן אתה נופל רפואית. אז אל תדאג יביאו את אחד התותחים מאגוז או עורב כדי להשלים את החסר אם בכלל



למה ללכת?
אני אומר לכם מראש, היחטיות מומלץ עד מומלץ מאוד. כדאי מאוד להתאמץ וללכת לגיבוש.
לא להתעצל ללכת. בסה"כ אתם תהיו שבועיים בבסיס, ויש כאלה שאומרים
עזבו אותי, כאן טוב לי, ולא מנסים אפילו. תאמת הם לא יודעים מה הם מפסידים. בקיצור כדאי מאוד ללכת לגיבוש למרות הקושי שבזה. אם תשאלו כל אחד שמשתחרר הוא יגיד לכם שכל יחידה ביחטיות עדיפה על הגדודים, כי בגדודים טוחנים שמירות הרבה מאוד זמן.
והמבצעים והאקשן מתחיל רק לקראת השנה האחרונה שמגיעים לפלחוד או למסייעת
אז זה נתון לשיקול שלכם.

יש גם המון כבוד. יש הקצעות ענקיות, יותר מבצעים, חיסולים, מארבים. בקיצור יותר אקשן כדאי לקרוע את התחת יומיים שלוש כדי לקבל משהו טוב.

אבל אלו מאמרים שכבר קראתי וא\ראתי עשרות פעמים והייתי רוצה משהו קצת יותר חדש וקצת יותר מפורט על הגיבוש עצמו.

תודה