10-01-2005, 11:02
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 25.03.04
הודעות: 6,809
|
|
הלסביות הוכרו כאימהות משותפות
טל ואביטל חיות כבר 15 שנים יחד. לאחת מהן שני ילדים, ולשנייה אחד. היום קבע ביהמ"ש העליון בהחלטה תקדימית - כל אחת מהן תוכל לאמץ את ילדיה של השנייה. הסערה בפתח.
בית המשפט העליון חולל היום (ב') סערה רבתי כאשר התיר, בפסיקה שנתן בהרכב של 9 שופטים (7 שופטים היו בעד ו-2 היו נגד) לזוג לסביות לאמץ זו את ילדיה של האחרת.
פסיקה זו של בית המשפט העליון הפכה על פניה את ההחלטות קודמות של הערכאות הנמוכות יותר, בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי. עם מתן פסק הדין נשמעו מחיאות כפיים באולם.
עורכת הדין עירא הדר, שייצגה את זוג הלסביות, טל ואביטל, הביעו סיפוק רב מהחלטת בית המשפט העליון ובראיון לרשת ב' אמרה כי "בית המשפט עשה צעד נוסף לקראת הכרה בזכויות ההומואים והלסביות. יש פה הכרה במציאות חיים של ילדים. ניתנה היום גושפנקא משפטית למשפחה החד מינית".
עו"ד הדר הוסיפה כי "מדובר בצעד גדול למדינה נאורה ודמוקרטית שבה כל אחד יוכל לבחור לעצמו את צורת המשפחה שבמסגרתה הוא רוצה לחיות".
למרות דבריה של עורכת הדין הדר יצויין כי בית המשפט קבע בהחלטתו שהעובדה שערעורן של שתי הנשים מתקבל ויינתן להן לאמץ את ילדי בת הזוג, איננה אומרת שיש כאן הכרה בתא המשפחתי, אלא אך ורק בטובת הקטינים שחייבה להתיר לשתיים לאמץ זו את ילדי זו.
משפחה כבר 15 שנה
בנות הזוג טל ואביטל חיות יחד מזה 15 שנים, ובמסגרת חייהן המשותפים נולדו להן 3 ילדים (אחת מהן ילדה 2 ילדים, והשניה אחד - כולם באמצעות תרומות זרע מבנק הזרע). בנות הזוג מגדלות את כל הילדים בשיתוף מלא כשתי אמהות, והילדים אף רואים את עצמם כאחים לכל דבר.
בשנת 1997 פנו בנות הזוג לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בבקשה לאפשר לכל אחת מהן לאמץ את הילדים שילדה רעותה, ובכך להכיר בהורותן המשותפת. בית המשפט לענייני משפחה התייחס לזוג האמהות ולילדיהן כאל משפחה, ואף קבע כי הילדים נהנים מבית חם ואוהב. למרות זאת, הבקשה לאימוץ הצולב נדחתה, בנימוק שמדובר בעניין השנוי במחלוקת ציבורית, שרק המחוקק רשאי להכריע בו.
יחד עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה העניק לכל אחת מהאמהות אפוטרופסות על הילדים שילדה בת זוגה. בכך נוצר תקדים חשוב להכרה, ולו חלקית, במשפחה הלסבית. מאז קבלת תקדים זה, בתחילת 1999, ניתנו עשרות צווי אפוטרופסות במשפחות לסביות, וכיום ההליך הפך למקובל ושגרתי בכל רחבי הארץ.
בנות הזוג לא הסתפקו באפוטרופסות, וערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין האימוץ, שרק הוא יעניק הכרה מלאה להורותן המשותפת. פסק הדין, שניתן במאי 1999, כלל דעת מיעוט של השופטת סביונה רוטלוי, שצידדה במתן אימוץ, וקבעה כי: "הצורך לספק לילדים ולתא המשפחתי בו הינם גדלים מסגרת משפטית, עולה בקנה אחד עם חובת בית המשפט לעצב נורמות חברתיות ולעמוד איתן מול חוסר פתיחות וחוסר סובלנות של חלקים מסויימים בחברה כלפי השונה מהם". למרות דברים אלה, הערעור נדחה ברוב קולותיהם של שניים משלושת שופטי המחוזי.
בסוף שנת 2001, ערערו האמהות לבית המשפט העליון. הערעור התבסס על סעיפים בחוק האימוץ הקובעים כי ניתן לתת צו אימוץ בכל מקרה שבו הדבר ישרת את טובתו של קטין. בנות הזוג הראו כי תנאי זה מתקיים לגבי ילדיהן, שכן עיגון משפטי של קשר ההורות שיש להם בפועל עם שתי אמהותיהם, יגביר את תחושת היציבות והקביעות בחייהם של הילדים, ויסייע להם לפתח דימוי חיובי ביחס לעצמם ולמשפחתם.
ברכות חמות
הפסיקה מציתה מחדש את הוויכוח לגבי דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ח"כ רומן ברונפמן (יח"ד-מרצ) אמר בתגובה לפסק הדין כי הוא מברך על הפסיקה. לדבריו, "עיקרון טובת הילד ניצח היום, לשמחתי, את התפיסה השמרנית של התא המשפחתי. בית המשפט העליון ממשיך לבסס ערכים חברתיים ליברליים, ערכים שראויים לעצב את החברה הישראלית".
מנכ"ל ארגון 'משפחה חדשה', לקידום זכויות המשפחה בישראל, עו"ד אירית רוזנבלום אומרת כי "בכל הקשור לזכות האדם למשפחה, ובכלל זה מה שאנו מכנים 'משפחה חדשה' - מדובר במהפכה. מהפכה בעולם המשפט יותר מאשר בעולם המציאות, כי המציאות מתקיימת כבר במשך עשור ויותר. אנו מקווים כי בית המשפט יסיר את המכשולים בפני כלל הקהילה ההומו-לסבית".
http://news.msn.co.il/news/Criminal...50109143600.htm
קרדיט לדקל(:
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
תודה לפיינטבול 
מצב כלאיים
