http://www.strangemilitary.com/content/item/120374.html

ניתן אמנם להסתייג מכמה מההשוואות שעושה כותב המאמר, אבל בגדול יש לו נקודה די מעניינת.

דעתכם?

ברור שהחברה הערבית הם משפחתית-חמולתית בבסיסה ("אני ואחי נגד בן דודי, אני ובן דודי נגד השאר"),אבל יש מעל שכבות נוספות- של חברים ללימודים, למסגד, לשכונה וכו'.
-כבר האינתיפאדה הראשונה היתה לאומית ולא שבטית: אנשים בוגרים יצאו לרחוב והרגישו שהם חייבים להתעמת עם צה"ל (אגב, ובכך להשתחרר ממנהיגות החמולות, ששיתפה פעולה עם המתפ"ש).
-לא אש"פ ולא החמאס הם "שבטים", יותר קרוב ל-"מפלגות" מערביות. הראיה- החיכוכים הפנימיים, שבשבט לא היו מתגלים בכלל לציבור.
-לגבי אל-קעידה: די לראות מכמה מדינות באו המחבלים ב- 9/11 כדי להבין שזה לא ארגון שבטי.
-אפגניסטאן ועיראק נפגעו קשה מדיכוי פנימי, וייתכן שנסוגו לתקופה השבטית. ייתכן בהחלט שאיו"ש ועזה בדרך.