31-10-2006, 10:28
|
|
|
חבר מתאריך: 10.09.03
הודעות: 435
|
|
ההגיון שבדת
למרות שסיימנו לדון בסוגיה, נזכרתי באירוע שקרה לי , וכך היה:
באחד הימים, בעודי ממתין יחד עם אחד מעובדי לטיסה ארצה בשדה תעופה באחד ממדינות באירופה ניגש אלי יהודי חרדי וביקש להשתמש בטלפון הנייד שלי. היהודי ביקש לטלפן לאשתו בארץ על מנת להודיע לה שהוא מקדים את טיסתו ארצה. ברור שנתתי לו להשתמש בטלפון הנייד.
פתאום, חברי שעומד לצידי פונה אל היהודי החרדי באומר לו כל:
"יש לי שאלה אליך ואני מקווה שאינני יפגע בך, אני פשוט מעוניין לדעת מדוע אתם החרדים לובשים בגדים מצחיקים? מעיל באמצע הקיץ, גרבים גבוהות, כובע רחב וכ' ? "
ענה לו היהודי החרדי: " אני לובש בגדים מצחיקים? אני לובש את אותם הבגדים שלבש אבי, סבי וככל הגברים שבמשפחתנו הרבה שנים אחורנית. אני קם בבוקר ואין לי שום התלבטות מה ללבוש היום ולבזבז זמני לבטלה - אני יודע מה אלבש. אני סבור שאתה החילוני לבוש בבגדים מצחיקים, צבעים מצחיקים , לבגדים שלכם אין כלל מורשת , אתם לבושים באותם הבגדים שלבש הגוי ואבי הגוי וסבו של הגוי . אתם קמים בבוקר, עומדים מול הארון ואינכם יודעים מה ללבוש היום. לי יש מסורת ולך אין. אז עכשיו תחליט לבד , מי לובש בגדים מצחיקים ? תחליט לבד מי מבזבז את זמנו לבטלה ".
אהבתי את התשובה
תראו, אני לא שיניתי את סגנון לבושי אבל לומר בכנות: תשבותו של החרדי היתה הגיונית. הרבה הגיון עמד מאחורי החלטתו על אופן לבושו , אנו (אני) החילונים פשוט לא הבנו את ההגיון ולכן נראה לנו מוזר. לא תמיד אנו מבחינים בהגיון - אבל תמיד הוא קיים.
|