שלום לכולם !
רציתי לדבר איתכם על בעיה שמתרידה אותי אצל חברה שלי...
היא סיימה ללמוד יב' והיא לא מתגייסת מסיבות מסויימות .
אז לצערה היא החליטה להתנדב... היא למדה ועברה בהצלחה את כל המבחנים שהיו לה אחרי חרישה כבדה במקצוע שאפשר לומר שהוא קשה !!!!
עכשיו שהיא חצי שנה מחוץ לבית הספר וההתנדבות במרחק של יותר מחצי שנה ממנה היא לא יודעת מה לעשות עם החיים שלה !! היא מבואסת ברמות רציניות... ממורמרת על עצמה ועל החיים שלה , קשה לה לקבל את זה שהיא צריכה "לסבול " כל החיים שלה עכשיו לטענתה !
אם זה בצבא - לסבול , פסיכומטרי - לסבול , אוניברסיטה- לסבול ! עבודה - לסבול !!!
וגם אם היא לא תעשה את כל זה היא כמובן רואה עתיד של סבל !
ואפילו אם זה משפחה וילדים זה בשבילה קשה בגלל גידול הילדים וכל מה שנובעה מזה....
אני מנסה לכוון אותה.. אני לא מחליט בשבילה מה לעשות אלא אני מנסה לשפר לה את ההרגשה ..
אני עושה לה מביא לה מנסה לגרום לה להרגיש מיוחד וטוב ,,, יש לך גם משפחה שכמובן עוזרת !
אפשר לומר שיש לה הכל - ממש כפית של זהב ! אני בטוח שהיא מעריכה את זה אבל היא לא רוצה להספיק להעריך כי היה טוב לה אפשר לומר עד עכשיו במסגרת... ושהיא מחוץ למסגרת היא לא רואה עתיד טוב ... היא אמרה בעצמה שהיא חשבה על פסיכולוגית - אולי זה טוב , אבל אני מנסה למצוא פיתרון חוץ מזה , משהו שהאנשים הקרובים יוכלו לעזור לה .... כי היא לא מקבלת את החיים כמובן מאילו !!
מה שאני רוצה לומר זה... שאיך אני בתור חבר שלה יכול לגרום לה להרגיש טוב ושלא תיהיה מבואסת ולתת לה תקווה ושאיפה להמשיך להתקדם ולא להיות ממורמרת !!! מה להגיד לה ?? או מה לעשות לה כדי שהיא תראה עתיד טוב יותר ???

מקווה שתעזרו לי כי זה נורא חשוב לי וכואב לי שזה ככה !!!

היי... בעצם, כנראה שלא הבנתי משהו או שלא הצלחת להסביר את זה באופן שאוכל להבין..
ממה בעצם היא ממורמרת? הרי עד עכשיו היא היתה במסגרת, היא הולכת להכנס למסגרת אחרת, ומשם היא תחיה בעיקר במסגרות שונות. מה הבעיה כאן?

בחצי שנה שיש לה עד הגיוס היא יכולה לעבוד קצת (שזה גם סוג של מסגרת), וגם להכנס לתלם וגם להרוויח קצת כסף.

בכל מקרה אשמח שתפרט קצת יותר...

מכיר את הבעיה, יש לי כמה ידידות כאלה.
לומדים להבין את המצב שהיא מקטרת כל הזמן ומקבלים את זה.
תתעלם מ 90% מהתלונות שלה ותגיב ב"מה שתגידי" ל 10% שנותרו.
יש אנשים שפשוט מחפשים את תשומת הלב שלהם ככה.
מצטער לשמוע שגם אתה סובל מהקשקשת הזו. בתקווה שהיא תרפא את עצמה

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

מה הבעיה בעצם? נשמע כאילו היא סתם מתלוננת, חכה חצי שנה שהיא תתחיל את השירות כדי שתתבגר ותבין שבחיים חייבים לעבוד , ללמוד וכו' , פשוט פינוק יתר.

כמו שאמרו אל תכנס לזה יותר מידי ותתעלם מ 90 אחוז מהתלונות, למרות זאת תמשיך להקשיב לה כשהיא מדברת כדי שלא יווצר מצב של ריבים.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

מנסיון, זה לא תמיד עוזר
אני חושב שזה קשור לילדות שלה. לכמות היחס שקיבלה מההורים והסביבה.

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי koncho היא אמרה בעצמה שהיא חשבה על פסיכולוגית - אולי זה טוב

זה יהיה מאוד טוב עבורה.. ומאוד טוב עבורך, כבן הזוג שלה.
תמוך בה ועזור לה למצוא בעל/ת מקצוע שיבין/תבין את הסיטואציה מעט טוב יותר מאשר החברים כאן.

עם כל הכבוד לחברים כאן בפורום - התעלמות אינה פתרון של בעיה!
התעלמות - הינה אחד הגורמים שמחזקים באופן בלתי-מודע דכאון סמוי, חרדות וכיוצא באלו.

אמנם אתה קרוב אליה... אך רק פסיכולוג/ית יוכל/תוכל להבין את מצבה בצורה טובה יותר.
רובנו זקוקים "לפרוק" מטענים רגשיים... וקשה לעתים לעשות זאת עם בן הזוג. אנחנו זקוקים לגורם "נייטרלי" - שיעזור לנו לשמש כ"מראה" עבורנו.

תאמר לה שאתה תתמוך בה ותהיה שם לצדה. זה הדבר הכי טוב שתוכל לעשות כבן זוג שלה - פשוט להיות שם עבורה ולתמוך.

וזכור - לעתים אין סיבות הנראות לעין לדכאון או למצבי חרדה. לא תמיד ניתן להבין ממה הם נובעים - ולכן רצוי לשוחח קצת... לפרוק מהלב. ולכן חובה למצוא גורם נייטרלי ומקצועי.

http://photo.fresh.co.il