לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים אל פורום המילואימניקים חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > מילואים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 30-11-2006, 20:05
  nimerp nimerp אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.01.06
הודעות: 6
מכתב הסטודנטים המילואימניקים לראש הממשלה

שלום רב,



בשבוע הקרוב יוצא לדרך מבצע החתמה על מכתב המילואימניקים הסטודנטים לראש הממשלה ("המילואימניקים המשרתים בחזית האקדמית" ליתר דיוק)

המכתב נכתב על ידי פורום המילואימניקים בטכניון והוא מופץ בשבוע הבא לכל האוניברסיטאות בארץ על מנת לאסוף מספר חתימות מירבי.



בסיום איסוף החתימות המכתב יישלח ישירות אל ראש הממשלה.

אנא חיתמו על המכתב הדורש חקיקה מיידית של חוק מילואים המגן על זכויותינו (זכותנו לשוויון ולחיים נורמליים במדינה הזו)

כדי לחתום שילחו את שמכם המלא, מוסד הלימודים בו אתם לומדים וציינו האם אתם משרתים במילואים לכתובת: Tech.milforum@yahoo.com







מכתב המילואימניקים המשרתים בחזית האקדמית





לכבוד ראש הממשלה מר אהוד אולמרט.



אנחנו הילדים של חורף 82' . הורינו דקלמו לנו את הבטחת ההורים עוד כשהיינו קטנים:

אנחנו לא היינו אמורים להילחם.



למרות ההבטחה הזו, כשהגיעה הקריאה, עצרנו את חיינו, הפסקנו את הלימודים למבחנים והנפנו על הכתף את התיק שכבר היה ארוז בצד.

לאחד מאיתנו היה מבחן ביום ההגעה לימ"ח. לאחת מאיתנו הטלפון צלצל כשהיתה בזמן כתיבת עבודה מול המחשב. המלחמה הרי לא ממש מבחינה בין מילואימניק לחברו. היא גם לא מבחינה בין מי שמצבו הכלכלי או האקדמי הוא טוב או טוב פחות.



למרות זאת כולם הגיעו. לא היו לנו ספקות. "100% גיוס"- כך אוהבים לקרוא לנו בחדשות.

את המחזות שראינו החל מהרגע הראשון לא הצליחה התקשורת להעביר במלוא עוצמתם. את האכזבה העצומה, את המחסור האדיר בציוד ואת חוסר האונים. הסיבה לכך היא שאף אחד מאיתנו לא אמר את אשר על ליבו כאשר היא עדין במדים. תחושות השייכות, הנתינה והנאמנות העיוורת היו בכל אחת ואחד.



כשחזרנו לחיינו מהחזית הראשונה, הופתענו בחזית אחרת. דווקא לא ציפינו לדגלים, למחולות ולהכרת תודה ממלכתית. ציפינו לקבל, אולי בפעם הראשונה, יחס לא מוכר – יחס של הזדהות ועזרה. חשבנו שעשרות שנים, אשר עברו מאז הקרב הראשון, הספיקו להביא לכך שגם אתם תשכילו להבין שאם תולשים אדם מחייו, המחיר אותו הוא משלם בשובו הוא גבוה מאוד, לעתים גבוה מכדי שיוכל להרשות לעצמו לשלם.



התבדינו. לא המדינה היא שהיתה לעזרנו.

כדי לשמר את עמידתנו בחזית החדשה שנקלענו אליה, נשלחו משלחות מגופים רבים אל נדבני תבל. גויסו עבורנו כמה מיליוני שקלים חדשים, אשר יקלו עלינו לשלם את שכר הלימוד ולקנות מצרכי אוכל, בשעה שאין באפשרותנו לדאוג להכנסה ראויה מפאת המלחמה.

את הפצעים האקדמיים השותתים שלנו חבשו רק מספר מועט של מוסדות לימוד, ואילו האחרים לא מיהרו לנקוט עמדה, כנראה מפאת שאון המערכה הפוליטית הקרבה. היה זה רק מאוחר יותר שחלקם הצטרפו לכוחות הרפואה. מאוחר מדי.



הוויכוח האם ניצח כל אחד מאיתנו במלחמה האישית, או הפסיד, עודנו רחוק מאיתנו...

חלקנו עדיין המומים מחוויות הקרב, ולמרות שעברו מעל 100 ימים, עדיין מתקשים להתאקלם בחזית האקדמית.

חלקנו כבר קיבל את הצווים לינואר ומכין את עצמו להמשך המלחמה הפרטית.



אנחנו מרגישים בושה. בושה של סטודנט שצריך להשתטח בפני מרצו ולהתחנן להבנה ולהזדהות, בושה של עובד שצריך להתנצל בפני מעסיקו. הבושה בידיעה שבסיכומו של דבר ההקרבה שהקרבנו, חתכה חלק חי מבשרנו ומחיינו.



רבים מאיתנו חוששים לפעם הבאה שייאלצו לחתוך חתיכה נוספת מבשרנו למען המדינה אשר לא מכירה בצרכינו.

לצערנו גילינו, כי זו המדינה שלנו שלמענה נלחמנו, אשר לא מעמידה לרשותנו את התנאים המינימליים לחזור לחיים רגילים בשובנו מהמלחמה.

רבים שואלים את עצמם: "מהי ההצדקה לכך שאני מקריב את הדברים החשובים בחיי: את נפשי, את לימודיי ואת עתידי למען מדינה אשר השמירה על הזכויות הבסיסיות ביותר כמו אספקת אוכל, ואלונקות למחרפים נפשם למענה, נמצאת בתחתית סדר העדיפויות שלה?"



מדינת ישראל צריכה להסתכל לחייליה בעיניים ולהבין כי אולי הם לא יתייצבו למלחמה הבאה. אנו פשוט לא נוכל להיענות לדרישות המחמירות שהיא דורשת מאיתנו, אשר בהן אנו נתקלים בכל תקופת מילואים אליה אנחנו נקראים, בעתות שלום ובעת מלחמה:

• הקרבת החיים

• השפלה וביזוי עצמיים

• השלמה עם מצבנו הנחות ומאבק הישרדות בדרך החזרה לחיים "נורמליים"



אנו דורשים מהמדינה, שלא שעתה לכיווננו עד היום, את היחס הראוי לנו, הלומדים באקדמיה, עתידה של המדינה.

אנו דורשים הכרה ממלכתית בסטודנטים המשרתים במילואים, הכרה כזו אשר תעגן את זכויותינו בחוק מילואים הלוקח בחשבון את צרכי הסטודנטים ואת הבעיות המיוחדות למגזר זה.

אנו תומכים במאבק חיילי המילואים כולם, בדרישה לעגן את זכויותינו בחוק מילואים מפורש והוגן , כי כאשר נסיים את לימודינו, תהפוך הקרבת הלימודים להיות הקרבת הפרנסה וחיינו האישיים.





לנו אין מדינה אחרת ולך אין חיילי מילואים אחרים.





על החתום

הסטודנטים המילואימניקים והסטודנטים המזדהים עם מחאתנו

פורום המילואימניקים בטכניון





https://2006-uploaded.fresh.co.il/2...30/44385680.doc
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 06:40

הדף נוצר ב 0.18 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר