לאור גל ההתקפות המתגבר על ישובי הנגב המערבי [והירי המתמשך (שנים) על שדרות] אולי הגיע הזמן לסקירה של התקפות טרור וצבאות סדירים (סוריה וירדן) על ישובים ישראלים. ממלחמת השחרור ועד האינתיפדה השנייה.

ניכר כי רבים כבר שכחו את עמידתם האיתנה של אנשי גוש קטיף מתחילת האינתיפדה השנייה שהיא בפניי עצמה סמל . לדעתי חשוב מאוד להבין את הארועים ההסטוריים על מנת להבין את המציאות בה אנו חיים היום.

מספר דוגמאות מהעבר הלא רחוק:
- שנות הארבעים - הקמת המדינה - המצור על ירושליים והפגזת הרובע היהודי במשך שבועות.
- שנות החמישים - פשיטות פח"ע מירדן ועזה על ישובי הערבה והנגב המערבי.
- שנות השישים (מלחמת ששת הימים) - ישובי עין-גב והאון תחת הפגזות סוריות מתמשכות.
- שנות השבעים - טילים סוריים על מגדל העמק במהלך מלחמת יוה"כ.
- שנות השמונים - השנים הקשות ביותר לישוביי אצבע הגליל, תחת הפגזות / ריקוט קטיושות מלבנון.

********** ועכשיו זה נהייה יותר מעניין (וגם מעציב)....

- שנות התשעים - אוליי יוכרו בעתיד כשנות הקריסה ביכולת עמידותה של החברה הישראלית למול איום חיצוני של טילי הסקאד מעירק(הבריחה של המוני תושבים מאזור המרכז)

מה שציינת הוא בליל של אירועים ללא קשר ממשי ביניהם.

האיום העיקרי כיום על העורף הישראלי הוא איום הנשק תלול המסלול ואולי שווה היה לסקור את האירועים במאפיין הזה דווקא.

אני חושב שיהיו כאן כמה שיופתעו לשמוע שאחד האירועים הראשונים בו שוגרו רקטות לתחום מדינת ישראל על ידי הפח"ע היה דווקא לעבר העיר............ אילת !
אם אינני טועה זה קרה בשנת 69 ומדובר היה במטח של רקטות 107 מ"מ ששוגר מכוון ירדן ונחת בתוך העיר כשהוא גורם נזק רב למבנים וכלי רכב (למיטב ידיעתי לא היו נפגעים בנפש) כתגובה לכך הפציץ חיל האויר את עקבה !

אירועים דומים התרחשו בשנות השבעים גם בירושלים ואפילו פתח תקווה שלעברה שוגרו לא פחות ולא יותר רקטות 122מ"מ מכוון דיר בלוט !

קרית שמונה וישובי הצפון "נכנסו לתמונה" רק בשלבים מאוחרים יותר לאחר שארגוני הטרור סולקו מירדן והתמקמו בלבנון.

תודה על המידע - תמיד נחמד ללמוד משהו חדש
חיפוש קצר הביא כתבה מהעיתון המקומי על הארוע באילת
http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=4058

הבית ההרוס. ככה נולדה שכונת הקטיושות (צילום: מ. ריינר)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ColMonty - שנות התשעים - אוליי יוכרו בעתיד כשנות הקריסה ביכולת עמידותה של החברה הישראלית למול איום חיצוני של טילי הסקאד מעירק(הבריחה של המוני תושבים מאזור המרכז)

אם לדייק ולתקן אי דיוק שמרבים מאוד לחזור עליו, ה"בריחה" היתה בעיקר מת"א ור"ג - לפחות לגבי האחרונה היתה הרגשה שהיא מטווחת במיחד. אני הייתי תלמיד תיכון בעיר במרכז שספגה טילים (ללא נזק ממשי) ולא בכיתה שלי ולא במקבילות לא היה ולו תלמיד אחד שנעדר אחרי ששבנו ללימודים במהלך המלחמה.

.

אךךךך - זו היתה תקופה הזויה ומופרעת לחלוטין.....

שנות ה 60 הקרב על המיים

מופגזים כל ישובי הצפון לאורך הגבול הסורי

החל מדפנה דן שאר ישוב ומעיין ברוך....................
דרך כפר סאלד, שמיר גונן גדות ועד תלק ציר (המופגז ביותר בגלל חלקות המריבה)

לאחר ששת הימים
האון ותל קציר סופגות שוב מהירדנים. וכך גם שער הגולן מסדה גשר ירדנה / בית יוסף חמדיה בית שאן מעוז חיים וטירת צבי
(רשימות חלקיות ביותר!)

ככלל אין להשוות בכלל תקופה אחת למשניה.

בעבר כשישוב "ספג" החברה בו היתה חברה מגוייסת ועם שלם עמד מאחרויו.
פרץ של אז (יהושוע) דאג לשלוח עובדים מנמל אשדוד לתגבר שמירות בישובים ולארח ילדי ישובים מופגזים בנמל אשדוד. הרגשנו עם אחד. (רוב העם גם שירת במילואים)

היום כשאתה מופגז לפני שממגנים אותך באין ברירה קודם כל עושים כלכלה !
פעם היו מדפיסים כסף.
הציונות מעולם לא היתה עסק כלכלי.........
וכשמנסים להפוך אותה לכזו.............. היא פושטת רגל.
בין כלכלת ההסדרות לכלכלה של מילטון פרידמן יש עוד הרבה ורסיות אפשריות.

אבל שוב כאן נכנסים לפוליטיקה - וזה לא אני.

מדינת ישראל צריכה לשבת ולהגדיר מה היא רוצה מה חשוב לה ולאן היא רוצה להגיע.

רק אח"כ נוכל להתחיל ליישם.

אגב בשנות ה50 וה60 היו חדירות רבות לאורך גבול ירדן החל מחבל לכיש ועד ואדי ערה. כל פעולות התגמול החלו משם. וכן היו גם ארועים בודדים של יר מרגמות מאולתרות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb בעבר כשישוב "ספג" החברה בו היתה חברה מגוייסת ועם שלם עמד מאחרויו. פרץ של אז (יהושוע) דאג לשלוח עובדים מנמל אשדוד לתגבר שמירות בישובים ולארח ילדי ישובים מופגזים בנמל אשדוד. הרגשנו עם אחד. (רוב העם גם שירת במילואים) .

מצד שני, ושוב בלי לטבוע בפוליטיקה, בשנות ה-60 היה לזרמים בממסד הפוליטי והבטחוני אינטרס (כפי שהם ראו אותו) לחמם את איזורי הגבול - איזורים שהמאבק בהם מקורו בעיקר בסיכסוך על השטחים המפורזים והמים ולא באיזו קריזה של כמה חיילים סוריים. אחרי ש"עלו" על הפרנציפ של ההפגזות הסוריות, למדו בצה"ל מתי לגרות אותם לתגובה כזאת ולהגיב להם. היה אפילו כלי מכני מסויים שתפקידו העיקרי היה לעורר תקריות אש בשדות המפורזים והיה מוסווה ככלי אזרחי.

עובדה היא שבהפגזות הבאמת אדירות על קיבוצי הגבול, כמעט ולא היו אבידות ובעיקר משום שלרוב ידעו מתי יפרצו. גם באיזורי ניצנה ועוטף עזה ברור כיום שצה"ל בהנחיית פוליטיקאים ידע "לגרות" את המצרים גם כאשר הם לא ממש רצו להסתבך.

כיום, להבדיל, אין שום רצון או אינטרס להכניס יישובים למעגל הזה ולא רק משום שהחברה פחות מגוייסת. בשנות ה-50 רוב התושבים בגבולות לא יכלו לעזוב משום לחץ חברתי וכן לחץ חוקי למחצה ע"י הממסד. עולים מארצות ערב שיושבו בגבול הצפון וביקשו לעזוב, עוכבו בשיטות שונות כולל אמצעים לא ממש חוקיים של מחסומי משטרה צבאית והחרמות רכוש מכלי רכב של נוטשים (שעזבו משלל סיבות). כיום העזיבה או אי העזיבה (מצד מי שחושב על כך) היא פונקציה של נד"לן.

אגב: גם ב 48 המהוללת היו יותר תושבי ספר ש"ברחו" מאלה שנשארו, למרות המיתוס. ישנם יישובים שלמים שהתרוקנו לחלוטין אחרי כמה יריות, או שתושביהם לא התפנו בגלל חוסר סיוע מההגנה/צבא. כל חדרי המדרגות בת"א ור"ג היו עמוסים בחושות של פליטים שעזבו יישובים שלא נכבשו בפועל. כיום יש עיתונות חופשית (מאוד) כך ששומעים על כך מה שעוד יותר מעורר את תנועת הנטישה.

.

ציטוט:

במלחמת ההתשה, בשנים 1970-1967, סבלה בית שאן מאוד. מחודש ספטמבר 1968 התגברו הפגזות הקטיושות על בית שאן לכדי כפעם בחודש. בהפגזות אלה נפצעו תושבים בעיירה ונגרמו נזקים לבתים. לשיא הגיעו ההפגזות ביוני 1970: ב - 8 הפגזות על העיירה נהרגו 3 ילדות ונפצעו 21 מתושביה.

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13147

אפשר ממש לראות איך פעילות הפח"ע במאפייני ה"תלול מסלול" נעה/נדחקה ביחד עם ארגוני הטרור לאורך גבול ירדן מכוון דרום - אילת , הבקעה, צפון הבקעה והלאה לכוון צפון עד שהם התבססו בסופו של דבר בדר. לבנון.

והשירשור הזה הגיע בדיוק בזמן.
כשאני קורא מקורות הסוקרים את יום הקרב בתאריך 7.4.67 שבו הפילו מטוסי ח"א שישה מיגים סוריים,אני מוצא לפחות שתי גירסאות שונות לסיבות לפריצת הקרב באותו יום:
גירסה אחת,אומרת שהקרב פרץ בגלל תקיפה של חיל האויר על הציוד ההנדסי של הסורים ששימש להטיית מי הדן והחצבני מלהגיע לכינרת,והגירסא השניה אומרת שהם פרצו בגלל חידוש העבודות החקלאיות בשטח המפורז שבגבול ישראל סוריה.

איזה מהגירסאות נכונה?

האתר "מרחב אוירי" http://www.merchav-aviri.org/pages

המקור - המלחמה על מקורות המים - משהב"ט (פנימי)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כדי חרוש שדה באזור קיבוץ האון היה צריך לקבל אישור של הרמטכ"ל ולפעמים גם של ראש הממשלה.

לשם כך היה צריך לארגן יום עם מזג אוויר בהיר (כדי שלטייסים תהיה ראות טובה), שני חפק"ים משותפים, שני מסוקי כוננות לחילוץ, מטוסי סיור שפיטרלו וסיפקו שליטה לחיל האוויר וטווחים לתותחנים, טייסות קרב שעמדו בכוננות יירוט ועוד כמה בכוננות תקיפה...

וכמובן כוחות קרקע... אפילו היה לזה פ.מ.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

תודה לכולם על ההתיחסויות העניניות. הסיבה שבעקבותיה כתבתי את תחילת השרשור היא התופעה של נטישת שדרות . בלי לגלוש לפוליטיקה, ותוך התמקדות באסטרטגייה גריידא,ניתן לראות/ לנתח את הירי הרקטי הפלסטינאי דרך עיניו של סן-טזו


Sun Tzu said: In the practical art of war, the best
thing of all is to take the enemy's country whole and intact;
to shatter and destroy it is not so good. So, too, it is
better to recapture an army entire than to destroy it,
to capture a regiment, a detachment or a company entire
than to destroy them.

ומה הוא למעשה חותר? הכרעה ללא ירייה אחת. דוגמא? המלחמה הקרה ונפילת ברה"מ
ובמבט על האסטרטגייה של חמאס - 1. חמאס יודע שאינו יכול להכניע את צה"ל בעימות ישיר. משתמע מכך שההכרעה תבוא באמצעות החלשת הכרעת העורף וערעור האזרחים במערכת ובמנהיגיה. מטרת החמאס עם כך היא עימות עקיף בעצימות נמוכה, תוך הגדלת אזור החיכוך בעתיד
הישגי החיכוך הנם: החלשת החברה, פגיעה בכלכלה ואובדן אמון בהנהגה. בטוח הארוך מדינה אינה יכולה להמשיך ולהתקיים באופן שכזה.

סאן-טסו מוסיף

Hence to fight and conquer in all your battles
is not supreme excellence; supreme excellence consists
in breaking the enemy's resistance without fighting.

Source: http://www.chinapage.com/sunzi-e.html

מעניין לשמוע מה דעתכם על ההשוואה בין הטקטיקות

האם ניתן לומר שחזית הדרום,התקופה של שלוש השנים האחרונות היא "מלחמת ההתשה השנייה"? War of attrition