עקב ההתעניינות והמטאפורה של ישראלה אודות "יוסק'ה והבונגלור הנוסף" החלטתי לנבור יותר בנושא. כמו בכל המקרים של דור תש"ח, אם אתה מגיע לאחד אתה מקבל תרשים זרימה שלם של אנשים טובים וצלולים שיודעים דבר או שניים. מסתבר שיוצאי גבעתי תש"ח מאורגנים להפליא וכולם כולל כולם אנשים מאוד נחמדים ומשתפי פעולה. יצרתי קשר עם אחד המג"דים של 48 וממנו קיבלתי רשימה סדורה של טלפונים וכתובות... מסתבר שגדוד 52 שפוצץ את המפקדה הורכב ברובו מבני האזור שלי וכמה מהם שכנים שלי ממש! אחד ממפקדי הכוחות הוא דמות מוכרת כאן – איכר קשוח שהגיל לא יכול לו. אני מכיר אותו דרך נכדיו ולמרות שכשביקרתי בביתו הענק שאלתי אותו המון שאלות, מעולם לא עלה בדעתי לשאול על גבעתי תש"ח... לצערי הוא נפטר לפני כשנה ואני פספסתי מקור מעולה שהייתי עובר ליד ביתו פעם ביום.



חזרה לעניין: מבין כל האנשים אתם שוחחתי, שניים השתתפו אישית בפעולה והם צלולים להדהים (ואני לא מדבר רק בגלל הגיל – אני מכיר בוגרי כיפור שבקושי זוכרים פרטים ממשיים).



נעם לאונר, תושב ראשון, היה מפקד כוח הפריצה וסעדיה גיסל, תושב ראשון מילדותו אולם ממגורשי יפו במאורעות, היה חייל בכוח. מסתבר מהם שגם השוער האגדי חודורוב (גם בן ראשון) השתתף בפעולה ובכלל היה "פייטר רציני".



על הקרב ישנם שני מקורות מפורטים שכשאגיע לספריה אעבור עליהם, אבל בינתיים הפרטים שקיבלתי בשיחות טלפון הם:

• בניין בית הספר לקצינים בריטיים נבנה ע"י קבלן יהודי. המהנדס היה תושב ראשון והיו לו התוכניות. הוא ייעץ לכוח החבלה ונתן הנחיות מדוייקות היכן להניח את חומר הנפץ.
• נעם אישית ערך תצפיות על המקום במשך חודש – זו היתה פעולה שהוכנה בקפידה.
• אותו נעם השתתף בשלוש פעולות קודמות שכולן נועדו להתנקש בחסן סלמה – מסתבר שהאיש הזה היה דמות נערצת ברחוב הערבי והפגיעה בו היתה מטרה ממדרגה ראשונה. הש"י השיג ממודיעים ערביים מידע שסלמה ישהה במפקדה באותו לילה. בפועל הוא ביקר בחתונה ברמלה, כפי שנודע למחרת היום.
• כוח הרתק גרר את אש התופת של הערבים והכוח הגיע לתחתית הבניין ללא בעיות מיוחדות.
• הסבלים של חומרי הנפץ היו אנשי גח"ל – עולים חדשים. בזמן הפעולה הסתבר שלא היה מספיק חומר נפץ ולכן הוחלט לפוצץ רק חלק מהבניין.
• תוך כדי הנחת חומר הנפץ ירדו שני לוחמים ערביים במדרגות: אחד נורה ונהרג והשני ברח למעלה חזרה...
• הבניין התפוצץ כשהכוח היה עשרות מטרים ממנו – ענן אבק ורסיסים כיסה את כולם
• בפעולה השתמשו בשני מקלעים בראונינג חדשים שהגיעו מארה"ב (אני מניח שזה ה 0.3) והם שהיוו את הרתק.
• הבריטים שהו אז בצריפין אבל לא התערבו.
• החברה מגבעתי פעילים להנצחת הפעולה אולם לא מנסים להציל את המבנה (בין השאר מכיוון שלא נהרגו שם אנשים, הוא לא "מקודש" בעיניהם). יש דיון מול עריית רמלה בנושא.

מידע נוסף, בהמשך.

.

השימוש האחרון של המבנה היה מרכז הימ"חים או משהו בסגנון של אוגדת אילת
התג הוא לא של האוגדה (אלא אם החליפו אותו ב6 שנים שחלפו מאז שהשתחררתי)
האם לדעתך ניתן להגיע לשם עצמאית להתרשם ולצלם או שרצוי שלא בגלל השתלטות כזאת או אחרת על הקרקע?

כלומר שרם א שיך וכל דרום סיני ,ייתכן מאד שהסמל היה שייך לאחד מיחידותיו של הפיקוד .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

וזאת למרות שגאוגרפית הוא היה עמוק בתוך פיקוד מרכז.

.

הוא היה ראש העיר בשנים 1962-1965
אחיו דן ז"ל, לוחם הגדוד השישי של הפלמ"ח נפל בקרבות תש"ח.
נעם לאונר הוא יקיר ראשל"צ לשנת 2003