תודה מראש

בבקשה:

הר סהרונים:

לאורך הדרך מצויים לרוב מאובנים של בעלי חיים ימיים קדומים :אקסוגירות , צרפות , כוכבי ים ועוד ,הטבועים בצורה בולטת בסלעי הגיר. הליכה של 2 ק"מ תוביל אותנו לראש המעלה ולנקודת תצפית על "פרצת רמון"- הנקודה בה פורץ נחל רמון מתוך המכתש אל מחוץ אליו.בנקודה זאת אנו נמצאים בצומת T - השביל היורד צפונה יוביל אותנו אל עין סהרונים ואילו השביל היורד דרומה יקח אותנו לפרסת נחל נקרות.

בסביבת ההר יש את "דרך הבשמים"-
דרך הבשמים היא אחת מהדרכים העתיקות אשר שימשו להובלת סחורות מאסיה לאירופה. רוב הסחורות שעברו בדרך זו היו תבלינים, בשמים ומלח, שחשיבותו בעת העתיקה הייתה גדולה מאוד עקב יכולתו לשמר מזון. סחורות אלה הם שנתנו לדרך את שמה - דרך הבשמים. הדרך התחילה מאזור תימן העתיקה, עברה דרך מדבריותערב הסעודית והנגב, והסתימה בנמל הגדול של אותה תקופה, נמל עזה. משם עברו הסחורות בספינות לאירופה.

התנועה על דרך הבשמים התנהלה לרוב בשיירות (אורחות) גמלים, כדי לשאת את כמות הסחורות, וכן את המזון והציוד לשיירה עצמה. אורחה כזו היא קבוצה גדולה ואיטית, ולרוב עשירה, ולכן מטרה נוחה לשודדים באזור. שבטים שלמים פיתחו אורך חיים המבוסס על שוד שיירות בדרך.

רשת הדרכים של העת העתיקה כללה גם את דרך הים, דרך המלך, דרך המלח, ודרך השיירות. דרכים אלה חוצות את ישראל לאורכה ולרוחבה, והן שימשו את השיירות המובילות סחורות מכל רחבי אסיה אל אזור ישראל, שממנו היה קל להפליג בספינות לאירופה.

דרך הבשמים הוכרזה אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו בשנת 2005









נחל גוב:

תחילת מסלול: מדימונה בכביש 25 היורד לים המלח 8.5 ק"מ צומת רותם ניפנה דרומה (ימינה לבאים מדימונה) בכביש מס 206, המוביל אל מכרה הפוספטים של אורון ואל המכתש הגדול. לפני גשר הרכבת פנייה מזרחה, (שמאלה) לכביש הסלול בחלקיו השונים (כב. 722).

סיום מסלול: תחתית מעלה העקרבים (רצוי לבוא עם שני כלי רכב).





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.arava.co.il/trip.JPG]



רמת קושי:

מטיבי לכת

זמן:
כ – 4 שעות

מפה:
מפת סימון שבילים מס' 14 (צפון הערבה ומזרח הנגב)

ציוד:
בסיסי +בגדים להליכה במים בעונה, לא רצוי לקחת ציוד שמתקלקל במים

אנחנו מתחברים לדרך שהיתה הדרך הראשית לאילת עד שנת 1954. הדרך באה מכביש באר שבע ניצנה ויורדת דרך ירוחם אל המכתש הגדול וממשיכה מזרחה אל עבר מעלה העקרבים בשוליו הדרומיים של מישור ימין.
ניסע מזרחה כחמישה ק"מ, כשנחצה את אפיקו של נחל ימין (נחל חולי רחב הערוץ מלווה בעצי שיטה גדולים) נראה שלטי תאור של רשות שמורות הטבע. כאן מזומנת לנו דוגמית מאותו כביש קאולין שסללו הבריטים בשלהי שנות העשרים (1927) לצרכיי חיפוש מחצבים ואוצרות טבע בנגב בעיקר נפט. נמשיך בדרך מזרחה במקום בו מסתיים הכביש הסלול מתחילה דרך עפר טובה (לכל כלי רכב). אנחנו בנחל מעלה ואתו נמשיך מזרחה עד לצומת, המפנה את המעונינים לתצפית מעלה עלי על המכתש הקטן.
הרוצים לנחל גוב ימשיכו עם הדרך ישר מזרחה, חזרנו לאספלט ואנחנו במגמת ירידה מקו פרשת המים אל עבר הערבה. אחרי שלושה ק"מ שלט גדול ירוק בצד דרום של הדרך ועליו תאור המקום ומפה להתמצאות. זו הנקודה ממנה מתחיל המסלול הרגלי. כיוון שאין המסלול טבעתי כדי ורצוי להשאיר רכב אחד בקצה הרחוק של המסלול, קרי בתחתית מעלה עקרבים.
אחרי שהצטיידנו באוכל, מים (הרבה בקיץ!), כובע וקרם שיזוף נטפס במעלה המדרגות אל מרפסת תצפית נוף, שנמצאת מעל הדרך, מכאן אפשר לראות את יישובי הערבה חצבה ועידן, ואת מפעל הפוספטים של נחל צין. ביום בהיר את מושב נאות הכיכר ואת חלקו הדרומי של ים המלח וברקע הרי אדום.
נרד מן הגבעה (מערבה) אל ערוץ הנחל, ישנו סימון שבילים ברור (ירוק) שייקח אותנו במגמה כללית דרומה. אחרי כ-1.5 ק"מ נגיע לראש מפל גבוה. השביל המסומן מתפצל לשניים, סימון שחור למיצד צפיר, וסימון ירוק במורד המפל. נא לשים לב זוהי דרדרת שתאלץ אותנו להשתמש גם ברגלים גם בידים וגם בישבן על מנת לרדת. שימו לב בירידה בתחתית המפל אפשר למצוא, באבן הגיר, מיני מאובנים אקסוגירות, מסרקיות וגם בע"ח ימיים אחרים, שאריות מים טטיס שחוגג בימים אלו יום הולדת מאה מיליון. למזליסטים יזדמן גם "תפוח- אליהו" אלה כדורי אבן קשיים ומגובשים שלבם קוורץ.
אנא, השאירו אותם במקומם זהו ערך טבע מוגן כמו גם המאובנים.
נרד עם הנחל על מדרונו המזרחי של רכס חצרה. מנקודה זו הנחל מתחתר לתוך שדרה של מכתשות, המקנות לו אופי קניוני. המכתשות נוצרו כתוצאה מזרימה מהירה של מים שגרפה בתוכה אבנים וחול. החיבור בין המכתשות יוצר את הקניון.
יש גם שם עברי לקניון - הוא ניקרא מעוק.
בחלקו התחתון של הנחל הקירות שוב סוגרים עלינו ואנחנו בחלק האתגרי והאחרון של הנחל. כאן יש סידרה של מכתשות שבכדי להתגבר עליהן אנו נעזרים בחבלים ובסולמות חבלים הנמצאים במקום ומתוחזקים ע"י רשות שמורות הטבע.
לעיתים אחרי חורף גשום עלול להווצר מצב שעוברים רק בגבים מלאי מים. לא לנסות לעקוף ולטפס על הקירות - הנפילה כואבת יותר. לאלה הרוצים לוותר על החלק הזה של הנחל מזומנת יציאה ממש לפני תחילת המעוק התחתון על הקיר הצפוני שביל מסומן שחור שיוציא אותנו בבטחה אל מעבר למעוק. השבילים הירוק
דרך המעוק והשחור העוקף נפגשים. עוד הליכה קצרה בערוץ הנחל נעבור עצי שיטה ושיזף נפגוש בשביל כחול שיעלה אותנו אל עבר מגרש החנייה, בו השארנו רכב.
לממהרים, אלה שרוצים לעשות מסלול אתגרי קצר ולעניין יכולים להשאיר את הרכב בחניון תחתית מעלי עקרבים לרדת לנחל ובפיצול השביל השחור לעלות על הצלע הצפונית ולהפגש עם השביל הירוק בראש החלק האתגרי (הסולם נראה מפחיד אך הוא אינו כזה). נחזור עם השביל הירוק מזרחה בתוך המעוק על כל הפתעותיו. מומלץ להתיעץ עם מורה דרך מן האיזור ע"מ לוודא פרטים לאותו יום.


כתב: דני בראל, מושב חצבה




דרך השלום:

את טיולנו נתחיל ליד שער הכניסה למושב עידן מרחק של כ – 5 ק"מ ממזרח לכביש הערבה. דרך סלולה היוצאת ימינה לפני השער לכיוון דרום תוליך אותנו בנוף בראשיתי של בתרונות חוואר רכים ,היוצרים צורות קסומות בנוף. התחנה הבאה מאגר חצבה השוכן כ- 600 מטרים ממזרח לדרך, מכאן מתחיל מסלול דרך החווארים עד למאגר עידן המשקה את שטחי עידן. הדרך עוברת על המצוק המערבי של נחל ערבה, על גבי בתרונות חוואר הלשון – נוף קסום ! אחרי כ – 4.6 ק"מ מגיעים לנקודת תצפית מרשימה על מאגר עידן, נחל ערבה , גוש הרי אדום, שמורת דנה(בירדן) וים החווארים הנפלא מסביבנו. דרך זו עבירה לכל סוגי הרכב.חזרה על גבי סוללת מאגר עידן - דרומה.

נשוב למאגר חצבה ונמשיך בנסיעה דרומה עד ל"מצפור השלום" – תצפית שהקימה קק"ל משמאל לדרך. מכאן ניתן לצפות לעבר הנופים המרשימים של נחל הערבה והרי אדום ועל החקלאות המתקדמת בערבה וגבול השלום עם ירדן הפרוש תחתינו. ממצפור השלום ממשיכה הדרך דרומה. ממש לפני גדר מושב חצבה הדרך פונה שמאלה וממשיכה בתוך מטע תמרים ומגיעה למזלג דרכים שבו יש לפנות בסעיף הימני לאורך נחל הערבה. סמוך לחממות של עין-יהב הדרך פונה שמאלה על פי השלט: ג'בל חופירה, משמאל לדרך, בין עצי אשל, ניצבת אבן גבול 94 . גם במצפור חופירה הכשירה הקק"ל סככת תצפית ממנה נראים החלקות המעובדות של מושב עין יהב, הרי אדום והרי הנגב וממזרח הכביש מעקבה לעמאן שבירדן.

מכאן ממשיכה "דרך השלום" לתוך המושב וביציאה ממנו לכוון מערב נגיע לכביש הערבה. נדרים לכוון פארק ספיר השוכן בצד כביש הגישה לישוב ספיר.

דרך השלום- נסללה עלי ידי הקרן הקיימת לישראל לאורך גבולה של ישראל עם ירדן, גבול שהוגדר בימי המנדט הבריטי בשנת 1922 וסומן לאחר חתימת הסכם השלום בשנת 1994. הדרך חולפת בנוף ערבתי מדברי מדהים למרגלות מצוקי הערבה, חממות, מטעי תמרים, שטחים חוליים אל מול הרי אדום המשנים את צבעם בהתאם לכיוון השמש. הדרך משופעת חניונים, מצפורים, דרך חווארים ומאגר חצבה החוצה נחלים לאורך 24 קילומטרים מרתקים. הנסיעה הינה על ציר מערכת צבאית ואין לרדת מדרך המלך ולדרוך על שביל הטשטוש לאורכה.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.arava.co.il/tourism/trips/maps/peaceroadmap1.gif]