ב97 הייתי בטנק מגח7 שהתפוצץ בדרך למארב בבינת ג'בל בגלל שריפה במנוע.
אני זוכר שהיו כמה חיילים שצילמו את השרידים שלו וגם שנתנו לנו מצלמת וידאו מהחטיבה המערבית.
יש למישהו את התמונות?

המחזה היה ממש מדהים, כל הלילה ראינו את הטנק מתפוצץ מהנגמחון של החיר.
וכאשר נגמרו הפיצוצים חזרנו אל הטנק והוא ממש נמס לגמרי.
הצריך עף מהתובה, כל הבוגים נמסו, המגים ממש התכופפו לצורה של חצי עיגול והפלטת גחון נמסה לגמרי ונדבקה לכביש וכאשר חזרנו לשם לקו נוסף ב99 עדיין היו שם שרידים שלה.
אני זוכר שהביאו 2 טנקים לגרירה אחד בשביל הצריח ועוד אחד בשביל התובה
המח"ט של המערבית רצה שניקח אתים ושנחפש בצריח את השרידים של המצפין (הצלחנו לצאת מזה בסוף)
ושלא ראיתי את המח"ט של 500 אף פעם כל כך עצבני (איך הצלחתם לפוצץ טנק ככה!, אפילו המרכבות שחטפו טילים במזרחית לא התפוצצו לגמרי...)

כמובן שכששאלו איזה ציוד היה על הטנק אמרנו שהיה שם הכל כולל ציוד חורף ואת כל הזיווד החסר של הפלוגה.

למישהו יש תמונות של בינת ג'בל? כל התמונות שלי היו במצלמה שנשארה בטנק.

של איזה גדוד / פלוגה היה הטנק?
כיצד נוצרה השירפה בתא מנוע? פגיעה של טיל? תקלה טכנית? טיפולים שנעשו בצורה לא בטוחה (ראה ערך המג"ח השרוף במשטח בשיזפון)?
ניסיתם לכבות את השריפה לפני שהטנק התלקח? מה עם מטפים של המנוע או הניידים (איך קוראים להם? BCF?)

אם לא, תוכל לספר את הסיפור. אני שמעתי אותו בחצי אוזן, ואשמח אם תשלים לי את התמונה.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

ברדוגו, קבל:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...EF+%EE%E2%22%E7

היה כתוב שם שהחרמו פילמים. אני הייתי מבריח סליל באמצעות החור של התחת

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גילילינג היה כתוב שם שהחרמו פילמים. אני הייתי מבריח סליל באמצעות החור של התחת

אם זה מה שעושה לך את זה...

אלה לא תמונות שהייתי מתגאה כל כך לשים באלבום השירות שלי...

יש אדם בפורום שאוסף תמונות של טנקים פגועים.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

השריפה התחילה מסיבה לא ברורה במנוע (שריפות קורות) והתפשטה במהירות אל התובה בגלל דליפת סולר בתידלוק שנבעה מרווח בין צינור התידלוק לתובה, דיווחנו על זה אבל אמרו שמטפלים בנושא...
תוך כמה שניות כבר יצאו להבות מהמנוע ואי היה אפשר להתקרב אליו עם מטפים והמ"מ נתן הוראה לנטוש את הטנק.
הנהג לא פרק את המטפים של המנוע בגלל שהוא נלחץ כי הוא לא הצליח לשחרר את הנשק מהמיתקון, הקצין חזר אחרי שכולם פרקו לפרוק את המטפים אבל כבר כל הטנק בער (לא אמרנו את זה בתחקיר)

הכי מצחיק זה שהנהג קיבל בסוף חייל מצטיין של הקו כי הוא לא ויתר על הנשק,(יש בזה הגיון, היינו באמצע לבנון) כמובן שאף אחד לא ידע שהוא לא פרק את המטפים.
אני זוכר שהמח"ט של 500 ממש התלהב מכך שכולם פרקו עם הנשקים ואמר שזאת דוגמא לכך שאם מספיק מדברים על משהו בסוף הוא נקלט (אבל הטנק נשרף).

לא שאני מעביר ביקורת על התפקוד של הצוות, אבל למה המ"מ לא הפעיל תרגולת כיבוי שריפות? ואם כבר הנהג לא פרק את המטפים של המנוע מבפנים, למה לא פרקתם אותם מבחוץ? ואם כבר הטנק בוער ומחלצים החוצה, לא כדאי כבר להפעיל את הספקטרוניקס? JUST IN CASE שהשריפה תתפשט אל תוך הצריח לפני שכולם יוצאים החוצה?

לדעתי זה דיי מרשים שהנהג נשאר בטנק כדי לחלץ את הנשק שלו בזמן שהוא בוער.

המ"מ לא הפעיל תרגולת כיבוי שריפות כי יצאו להבות מהמנוע והוא כנראה לא יכל להתקרב.
לא פרקו את המטפים מבחוץ כי שמנו לב לכך רק אחרי שכולם היו כבר בחוץ
ורק אז המ"מ הלך לפרוק אותם מהר והסתלקנו מהמקום כדי לא להיות חשופים.
שכחתי לציין שאני חושב שהספקטרוניקס פרק לבד כבר כשהיינו בתוך הטנק ולכן מיהרנו לצאת.
אני לא בטוח אם זה היה הספקטרוניקס או עשן מהסולר שנשרף מתחת לצריח
אבל אי היה אפשר לנשום בתוך הצריח.

אחרי שפרקנו לקח לנו כמה זמן (דקה, שתיים) להחליט אם לחזור לטנק כדי לפרוק את המטפים

משתי סיבות:

1) הלהבות של האש כבר הגיעו לסל צריח ופחדנו שתחמושת שהיתה שם תתחיל להתפוצץ.

2) בטח ראו את הלהבות בכל האזור ממרחק של קילומטרים והיה ממש קל לטווח אותנו.



כל העסק היה ממש לא נעים, 4 שריונרים מחוץ לטנק, בלילה באמצע לבנון,

לא ממש ידענו מה לעשות, הנגמחון היה במרחק של כ500 מטר מאיתנו

ולא היינו בטוחים אם לצעוד אליו ברגל או לחכות שהוא יבוא אלינו?

להישאר חשופים על הציר, או לרדת ממנו ולהסתכן שיהיו שם מטענים?.

המתנתם לחילוץ או שרצתם אל הנגמ"חון?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

גם וגם.

חיכינו ליד הציר והנגמחון נסע אחורה לקראתנו
ואחרי כמה זמן רצנו אליו.

מעניין מה עשו החיילים שנפגעו להם הטנקים במלחמה האחרונה?
שם נפגעו הרבה טנקים ואני לא יודע אם היה מספיק מקום לכולם בכלים של החי"ר.
בכלל לדעתי שריונרים לא ממש מאומנים במצבים מחוץ לכלים
ולא נראה לי שאם אין כלים לפינוי כדי לצרף את החיילי שריון בתור כוח רגלי לחי"ר.

בד"כ לא היה טנק בודד באמצע שומקום. בטנקים שנפגעו בצורה שלא יכלו לתפקד (וזה אומר שבד"כ היו גם פצועים), החיילים חולצו ע"י טנקים אחרים מהפלוגה, שהיו באזור. כמובן שהם לא יכלו להשאר זמן רב בכלים (קשה מאוד לתפעל טנק עם שניים או שלושה חיילים נוספים), והם פונו לאלמנות קש שונות, ומשם הפצועים במסוקים, והבריאים בשיירות החוצה.

אם תרצה יש לי כמה תמונות מבינת ג'ביל, אני לא מצליח להעלות אותם בגלל הגודל. תשלח לי אי סי או משו כזה, ואני אשלח לך.

טוב שלא העלית את התמונות.

1. תעלה אותן רק לאחר אישור אחד המנהלים. אין לך שום סמכות ורשות להעלות תמונות מהלחימה ובמיוחד טנקים פגועים.
2. מבקש ממך להימנע מלהשתמש בשמות קוד.

טובת עם ישראל צריכה להיות למול עיניך, ואני מניח שאתה רוצה בכך.

תודה

לא חשבתי על זה, תודה שהסבת את תשומת לבי.
אם בהודעה שלי יש דברים שלא היו צריכים להכתב, נא למחוק.