כל חיי (מהיסודי), אהבתי מישהי, היינו ידידים ממש טובים, היא הראיתה לי סימנים של אהבה, הלך ביניינו ממש טוב, וכבר תיכננתי דברים עתידיים כמו נישואים (חלומות של ילד קטן).
פעם אחת, היא גילתה שאהבתי אותה. היא ניסתה להתחמק, ולא דיברה איתי.
זה היה בערך לפני שנה.
במשך כל השנה הזאת סבלתי... ימים שלמים של בכי עברו על פני, ולא יכולתי להפסיק להיות מדוכא.
איבדתי איתה קשר.

ואז הכרתי מישהי מאוד חמודה, ואנחנו עכשיו גם חברים, חשבתי שאולי זה יגרום לי לשכוח את הידידה הקודמת, אבל אני לא מסוגל לשכוח אותה.
כשהתנשקתי עם חברה שלי דימיינתי את אותה הידידה.
אני בעצם עם מישהי כשאני לא אוהב אותה, וחושב על הידידה.
אני יודע שאם אפרד ממנה זה יגרום לי לעוד צער, וכאב... וגם לה.

אני לפעמים הולך לי ברחוב, ומדמיין רק אותי ואת הידידה מחובקים, מתנשקים, מדברים בלי סוף ואוהבים אחת את השני, זאת אהבה טהורה.

לפני חודשיים בערך, חזר איכשהו הקשר עם הידידה בעזרת האיסיקיו, ומסנג'ר.
התחלנו שוב לדבר.
סיפרתי לה על החברה, והתגובה שלה הייתה חריפה שפשוט לא האמנתי עלייה, אולי זאת קנאה?
היא כתבה משהו בסגנון הזה "מה? אתה ו X לדעתי אתם ממש ממש ממש ממש לא מתאימים"
וגם היא שאלה אותי "מה קורה?" אמרתי לה "מעולההההההההההההההההההה"
היא רשמה לי: "מה כל פעם שאשאל אותך מה קורה תגיד מעולה? מה זה בגלל החברה שלך?"
"בטח זה יעבור לך עוד חודש, חודשיים".
היא ממש הראיתה סימנים שהיא מקנאת.
אולי בעצם היא אוהבת אותי? ולפני שנה לא הייתה מוכנה לחברות? ואני כמו טיפש הכנסתי את עצמי לסרטים? הכל יכול להיות.
אני יודע, ולא חושב... יודע! שהיא האחת. ויש דבר כזה האחת.



שמעתי פעם סיפור נחמד שהלך ככה:
"פעם היו שני ילדים, אחד אהב את השניה, אך היא היתה מוכנה רק לידידות.
הבן עזב את האיזור, והיא לא ראתה אותו, היא התחילה להתגעגע, וכשהתחילה לחפש אותו גילתה שהוא מת, הוא התאבד...
היא גילתה שהיא בעצם אהבה אותו, וכל זה היה מוסתר בתוכה...
".
ורשום שמוסר ההשכל זה להסתכל לעמקיי הנשמה ולראות אם אוהבים באמת את מי שחושבים שאוהבים, לפני שיהיה מאוחר מדי.

אז מצבי עכשיו: להיפרד מהחברה?
ואם אפרד ושוב אגלה שהידידה לא מוכנה לשום קשר?
שוב אחזור לאותה סיטואציה קודמת...

די נמאס לי כבר!!
למה אין צדק בעולם, מי שלא אוהבים, אוהב אותך
מי שאתה אוהב לא יאהב אותך לעולם
ואנחנו מתאימים
מכל הבחינות
אני והידידה
מכירים אחד את השני יותר טוב מכל חבר שיש לי ואפילו ההורים
מדברים שעות
מספרים חוויות
יש ביניינו גם קשרים רומנטיים
ובכל זאת, היא לא מוכנה לכלום... למה?
אני גם לא רוצה לפגוע בחברה, ויהיה לי קשה להיפרד ממנה...

יש לי גם עוד כמה סיבות להיפרד מהחברה, ולא אומר אותן.
אז אני חושב שכדאי לי להיפרד.
אני מאוד מקווה שבאמת קראתם את כל זה, למרות החפירה האולטרה ארכיאולוגית הזאת, הצלחתי להוציא את כל מה שישב לי על הלב, ולשפר טיפה את מצב רוחי.

אני במצב קשה. בבקשה עיזרו לי...

בקשר לחברה שלך - לדעתי, תפרדו. נכון זה יפגע בה כשתפרדו, כמובן. אבל, ברור כשמש שפשוט... אתה לא אוהב אותה. אתה עדיין מאוהב בבחורה השנייה - וזאת לא אשמתך. אתה לא יכול לשלוט בלב שלך.

אבל, אתה לא יכול להמשיך להשאר בקשר כזה. זה לא הוגן כלפיי חברה שלך. אם לא נעדן את זה - אז זוהי הולכת שולל. אפילו שקר. גם אם אתה מרגיש אליה משהו - ברור שאתה לא אוהב אותה. אתה אוהב מישהי אחרת.

בנוסף, כתבת שיש לך עוד סיבות להפרד ממנה. אני לא יודע מה נובע ממה. ההחלטה להפרד - נובעת מהסיבות או שהסיבות עלו לך כעוד "תירוצים וסיבות" - כשהשלמה לדבר העיקרי. העדר הרגש הנכון.

אבל, זה לא משנה, נכון?



בנוגע לידידה, איתה, ספציפית, אני חושב שהגישה הישירה תהרוס. אני חושב שעדיף פה ללכת על רמזים עבים שמפוזרים לאורך זמן - לא יותר מדיי, כן? לא חודשים. - שהיא תבין לאט לאט...

אתה יכול להתחיל עם העניין שיש לך עכשיו. שאתה חושב להפרד מחברה שלך - ולראות את התגובה...

טוב.

אפרד מהחברה, ואעדכן אתכם.

תודה לך..

תזכה למצוות.

רק קח בחשבון שזאת היא רק הדעה שלי. אדם בודד. אוליי, כדאי לחכות לראות מה חושבים עוד אנשים...

לא מובן למה אתה עם החברה הנוכחית במצב שאתה לא אוהב אותה ומדמיין שהיא הידידה שלך, זה כבר דבר לא נכון, מילא אם הכל היה על השולחן והיא הייתה יודעת שאתה לא אוהב אותה באמת, כרגע אתה מבזבז את הזמן <ואיתו הזדמנויות > לשניכם.

בקשר לידידה שלך, לפני שאתה מתחיל לחשוב שהיא מקנאה שים לב אם הכל לא בראש שלך.. לפעמים אנחנו נוטים לנווט דברים לפי רצונינו, ולכן הדברים הם לא תמיד כמו שהם נראים בעינייך.

כבר עשית את הצעד והידידה יודעת שהיה לך משהו אליה <ולא יודעת אם גם עכשיו יש>, עצה שניה אבל לא פחות חשובה היא להפסיק לספר לה לגבי היחסים שלך עם חברה שלך, אל תספר מה המצב וישר תזכיר את החברה, יש מלא נושאים לדבר עליהם, לא דברתם המון זמן, תשלימו פערים בלי הנושא הזה, זה לא עיניינה.

חוץ מזה, נסה לאט לאט לחזק את הקשר בניכם ותראה איך הדברים הולכים לפי ההתנהגות שלה, אם זה יתקדם מעבר והיא באמת רוצה שתהיו בקשר רומנטי אז תספר לה ותמשיכו משם, אבל בנתיים תעבוד על הידידות בניכם.

בהצלחה!

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

בדיוק כמו שאמרת, מישהי שרוצה אותך אתה לא רוצה, אבל מישהי שאתה רוצה לא רוצה אותך...
בוא נגיד באשר לידידות, הן לא רוצות כי הן מפחדות לקחת ידידות לשלב הבא! למה? כי הן מפחדות
להרוס את הידידות, הן מפחדות שיקרה משהו שיגרום לפרידה ואז הידידות תשכח לה...
מה לעשות... קרה לי כמה וכמה פעמים...
בקיצר כמו שכתבו לך מעליי, אם אתה לא חש כלפי חברה שלך אהבה אז חבוב הגיע הזמן שתפרדו
כי באמת אתה שורף הזדמנויות לעצמך ולה, חבל...
תראה איך הולך לך עם אותה ידידה, תחזק איתה את הקשר תחזרו לקשר ידידותי אבל תרמוז לה מדי
פעם שאתה רוצה אותה לקשר רומנטי וכו'... אתה גם יכול להגיד לה שמדי פעם היית מדמניין אותה
איתך כי התגעגעת אליה ושאתה לא יודע אם זה היה כגעגוע לידידה או למישהי שאתה אוהב,
אתה מבין זה לא יכביד עליה, ככה היא תבין שאתה אוהב אותה אבל לא בדיוק איך, אבל לאט לאט
היא תבין שאתה אוהב אותה כי הרי נפרדתם בגלל שאתה רצית חברות והיא לא...
הצרה היא שהיא לא תנצל את הגילוי לב שלך לטובתה ושלא תשחק איתך... כניראה שהיא גם
התגעגעה אלייך במהלך השנה הזו אם פיתאום חזרה לדבר איתך, מה גם שבטח היא עשתה לעצמה
חשבון נפש לא פחות ממך...
בקיצר יאלה בהצלחה גבר.

אתה מעריך משהו רק ברגע שלוקחים לך אותו.
הידידה שלך הבינה מה היא איבדה ועכשיו היא רוצה את זה חזרה.
אל תבזבז את ההזדמנות הזו שוב פעם.

No sig FTW.

שוב אני אומר, די אהבתי את החברה, אבל שוב חזרו הגעגועים לידידה, ולומר את האמת...

הייתי מוכן למות בישביל הידידה הזאת. ואני לא צוחק...

אני מנסה להיפרד מהחברה, אבל זה ממש לא מתאפשר, כאילו הכל קורה לי בכוונה, אני בא להגיד לה שלא מתאים שנהיה ביחד, והיא בדיוק שולחת לי "אני אוהבת אותך" "לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך" ממש כמו בסרטים הכל, אוף החיים קשים.

זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי !

אפילו כשנדמה שהדברים קשים מדי להתמודד איתם - אין מנוס מלהתמודד איתם.
מחר, מחרתיים או בעוד שנה - לא יהיה קל יותר.

אתה צריך לנשום עמוק, ולזכור שלקחת על עצמך החלטה (שבעיניי, בדומה לחרוב) היא הכי נכונה כלפיך וכלפיה.
במידה מסויימת הקשר הנוכחי שלך הוא הונאה לא רק כלפי בת הזוג הנוכחית שלך, אלא גם כלפיך וכלפי רגשותיך.

הדרך היחידה "להשתחרר" מזה, היא לאזור את כל הכוחות ולמרות כל הדברים - לנתק את הקשר ולעשות זאת בצורה העדינה ביותר שניתן - להסביר, לשוחח פנים אל פנים - כדי לסיים קשר באמת.


אני עצמי יזמתי את הפרידה הקודמת לאחר קשר בן שנתיים וחצי שבו הרגשתי שמשהו בי "מת".
לא היתה בי אהבה מהסוג שצריך להיות. והחלטתי לנתק את הקשר בכל מחיר.
חודש בלבד אחרי שניתקתי את הקשר (קשה ככל שזה היה) - פגשתי את אהבת-חיי.
היום אני יודע יותר מתמיד - שהיוזמה לנתק את הקשר ההוא היתה הצעד הנכון ביותר - ורק מצטער שלא עשיתי זאת קודם.

http://photo.fresh.co.il

חשבתי אולי, כמו שהרבה ילדים עושים. להתחיל להתייחס אלייה אחרת, לנסות להתרחק, ולהיות קצת מגעיל, שהיא תיפרד ממני, כמה שזה נראה שאני אהיה זבל, אם אומר לה בבת אחת שאני רוצה להיפרד ממנה היא ממש תיקח את זה קשה ואני לא רוצה שזה יקרה.

אני בטוח שזה יפגע בה פחות.

מה אתם אומרים?