טוב. אין לי ממש מושג מה עומד מאחורי השרשור שאני פותח. פשוט תזרקו כל מיני סיפורים, משעשעים יותר או פחות, שקרו לכם בגלל מפגש עם החומר הסמיך, החום או השחור, שכל שריונר מכיר מצויין וכל תותחן מכיר לא פחות טוב (ובהזדמנות חגיגית זו, אולי תתרמו קצת לויקיפדיה).


בתור תותחן אני זוכר שבתומ"ת מגרזים עם הגריז השחור (080) את כל מה שקשור לקנה והסדן, ובגריז החום (040) - את כל השאר (זחל, דורגל, כנות, אלפא). רציתי לדעת האם זאת גם החלוקה שעושים בשריון, ובכלל, מה ההבדל בין שני הסוגים (חוץ מהצבע, כמובן).

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

Grease בעיברית דואן, בצהלית 040
דואן גרפיתי, בצהלית 080 (רך) ואם אני זוכר נכון 090 (קשה). עמיד בטמפרטורות גבוהות, לכן כפי שהזכרתה משמש לתותח (סדן, מפנה גזים ובלם לוע)
אנשי ח"א יכולים להעיד על אדום? נתקלתי בקופסא כזו אולי 050?? אך לא יודע למה זה משמש.

אם אני לא זוכר נכון... זה הגיל אולי היום זה כבר דיגיטלי

ואם בעניני כאלה, כמה טיפים לצעירים:

• חלודה? בורג עקשן? אין WD40? אל תתיאש, תשתמש בנוזל בלמים.
• ידיים שחורות מלכלוך? לפני הסבון, שטוף עם שמן כל שהוא, או בנוזל בלמים. השחור יורד בקלות, ואח"כ, לא לשכוח את ...הסבון
  

אכן בח"א היה גריז (ובעברית צחה - דוהן) אדום, מספרו אם אינני טועה 516 ובסיום יום טיפול וגרוז היינו מרוחים בחומר האדום והשמנוני...

ולגבי שימוש בנוזל בלמים לכל מטרה פרט לשימוש המיועד לו - לא נראה לי רעיון מוצלח - הנוזל רעיל וקורוזיבי, ממש לא הייתי רוצה לטבול בו יד...

מה מיוחד ב516 הנ"ל? ולמה הוא משמש? למה הצבע האדום? השמן ההדראולי אדום כדי להקל על זיהוי נזילות, אך למה גריז?

כמה שאני זוכר 516 היה סוג של שמן הידראולי.

ועוד דבר שאפשר לעשות עם נוזל בלמים - להסיר צבע מדגמי פלסטיק.

מומלץ לרחוץ היטב לפני צביעה מחדש.... אחרת גם הצבע החדש יתקלף.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בחיל הים משתמשים בנוזל שימון (לא מספיק צמיגי כדי להקרא גריז) שכינויו "שפיך פילים"

The light in the end of the tunnel is a headlamp of an oncoming train

בחלק הראשון של שירות החובה שלי שירתתי ב"גלגלייה" זוהי אותה מחלקה בגף מערכות שבטייסת התחזוקה שבה מחליפים את הצמיגים בגלגלי המטוסים.
אז ככה:היינו מפרקים את הגלגל,ואת הג'נטים והמיסבים שלו היינו מנקים בפיילה מלאה בדס"ל,מיבשים אותם,ואז היינו צריכים לגרז אות המיסבים מחדש.אז לא היו מכשירי גירוז,והיינו לוקחים "בוחטה" של גריז אדום מלוא כף היד מתוך הקופסה,לוחצים עליה את המיסב עד שהגריז היה יוצא מהצד השני.
וזה מאד מלכלך!
זה היה לפני 30 שנה בדיוק,אני מקווה שהיום משתמשים בשיטות מודרניות יותר....

האתר "מרחב אוירי" http://www.merchav-aviri.org/pages

מרפקים בחלק מהגירוזים

The light in the end of the tunnel is a headlamp of an oncoming train

בסימן 4 כבר כמעט לא משתמשים בגריז שחור. חוץ מאת המנגנון מתח זחל, שאקלים וכל דבר שצריך מריחה של הגריז ולא שימוש במגרזת נעשה עם 080. 090 משמש בקושי וגם זה רק את החוליה.
אגב, אחרי המלחמה ראיתי שהחוליה מעבירים בתותחים תותב כדי לבדוק אם התותחים ישרים ותקינים מבפנים. החומר היה משוח בחומר שמנוני אדום, יכול להיות שזה הוא אותו גריז אדום ידוע לשמצה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי the flying duchman בסימן 4 כבר כמעט לא משתמשים בגריז שחור. חוץ מאת המנגנון מתח זחל, שאקלים וכל דבר שצריך מריחה של הגריז ולא שימוש במגרזת נעשה עם 080. 090 משמש בקושי וגם זה רק את החוליה.

גריז שחור הוא 080 ו090 והמיוחד בו הוא הגרפיט העמיד בטמפרטורות גבוהות. לכן (מנסיוני בתומ"תים) משמש רק למערכות התותח. למזכ"ום לאומת זאת, אין טמפרטורות כו גבוהות. אתה בטוח שמשתמשים בגריז שחור למתח זחל? ובאיזה גריז מגרזים את הסדן?

מה זה 090 שכולם מדברים עליו? אני לא זוכר כזה מהשירות.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי a_tell מה זה 090 שכולם מדברים עליו? אני לא זוכר כזה מהשירות.

דוהן גרפיתי: בצהלית 080 (רך) ואם אני זוכר נכון 090 (קשה). עמיד בטמפרטורות גבוהות, לכן כפי שהזכרתה משמש לתותח (סדן, מפנה גזים...).

אני זוכר, לא בגעגוע, את אימון הזחל"ם שעברנו בקורס קצינים אגמי בשנת 1971. כל ערב, בתום האימונים, היינו צריכים לקחת גריזר יד ולפמפם לאין סוף פטמות גירוז את המשחה המגעילה עד שהיתה יוצאת מהצד השני של הבוגי ואגב כך נמרחת גם עלינו. כאשר הגיעו לגדוד הנגמשים הראשונים זכורני שהדבר המרשים ביותר בהם היה שהם מחוסרי פטמות! (נדמה לי שהיה שמן בבוגים שניתן היה לראות את גבהו בחלון במרכז הבוגי)

זה הזכיר לי את הכלבי גירוז שהיינו משתמשים בהם : יש את הידניים שאף פעם לא מתאימים לפיטמת גירוז ויש את "ה" כלב עם הידית שלהפעיל אותו צריך 2 אנשים - אחד מפמפם והשני זוחל מתחת לפומה מחבר לפיטמה ומחכה עד שכל הגריז הישן יצא החוצה.גם הכלב הזה נהרס מהר או שהוא סתם מוציא גריז מהדפנות .
וכמובן יש את המגרזת הנגררת ( הקומפרסור)שאיתה הכי כיף לגרז

איך אומרים באנגלית: "It will cure what ill's you"

אינ זוכר שבקורס מטק"ים היינו עושים תחרות, מי מלא מגרזת יד הכי מהר, ה"באסה" הייתה שידית הבוכנה היתה משתחררת וכל הגריז היה עף החוצה....
בסוף כל טפ"ש חלק מהנהגים אצלינו היו נראים כאילו הם יצאו מחבית גריז...

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

ולא לשכוח את התנועה המהירה שעושים אחרי שמממלאים את המגרזת והגריז מסרב לצאת...

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

כשהייתי חייל צעיר וחדש בפעם הראשונה שהמפקד אמר לי לנקות את התומ"ת שיהיה מבריק, בין השאר ראיתי שהפנסים מלאים בגריז עד כדי כך שאם נדליק אותם לא ייראו כלום... כחייל חרוץ החלטתי לשטוף ולהבריק גם את הפנסים, המפקד הגיע לעשות מסדר על הכלי ראה את הפנסים הגדולים המבריקים למשעי והביא את הצרחה של החיים שלו... בקיצור הוא דרש שאני אלכלך אותם מייד עם ערמות של גריז......... טוב עדיין לא ידעתי שאנחנו צריכים לא להיראות...

פעם ראשונה שייצא לי לפרק מפנה גזים בקנה, אמר לי החימושניק, טבול את ידיך בגריז וקח מלוא החופנייים ומרח על הקנה... אני חושב שהייתי בהלם קרב מזה אח"כ.... :-)
(במלחמה האחרונה עשיתי את זה כמילואימניק 4 פעמים מרוב שירינו ... אבל הפעם בלי הקטע של למרוח עם ישירות עם הידיים.... מה אני כבר מילואימניק...)

בתותחנים תמיד היינו מסתובבים עם לפחות חמישה כתמי גריז על המדים....

הדבר שהכי הייתי שונא זה לגרז את הבוגיז... לכל הרוחות, זה אף פעם לא עבד כמו שצריך, לפני כמה שנים במילואים אמרו לנו שהחליטו "להוציא את זה מהתו"ל" ובחיים לא ייצא לי לגרז בוגי במילואים חוץ מפעם אחת במילואים הראשונים שלי לפני המון המון שנים... מוזר.. מה זה "להוציא את זה מהתו"ל"?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מבקר המדינה בגריז וקח מלוא החופנייים ומרח על הקנה... אני חושב שהייתי בהלם קרב מזה אח"כ.... :-) (במלחמה האחרונה עשיתי את זה כמילואימניק 4 פעמים מרוב שירינו ... אבל הפעם בלי הקטע של למרוח עם ישירות עם הידיים.... מה אני כבר מילואימניק...)

הוווו הולך ופוחת הדור: במלחמה הבאה... תגיד לחימושניק שאת קטע הקנה תחת מפנה הגזים ואת חלל מפנה הגזים צובעים בצבע יסוד מיוחד העמיד בטמפרטורות גבוהות ל-א-ח-ר הסרת הפיח. את ההברגות של מפנה הגזים מורחים בגריז הגרפיטי הקשה 090! אין שום טעם והגיון למרוח את הקנה בגריז. הגריז יועף מזרם הגזים של היריות הראשונות ויעלם
מצד שני, יפה שהיה להם בראש טיפול כזה באמצע הלחימה. זה גם נתן לכם כמה שעות מנוחה. היו הרבא תקלות בצריח

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מבקר המדינה לפני כמה שנים במילואים אמרו לנו שהחליטו "להוציא את זה מהתו"ל" ובחיים לא ייצא לי לגרז בוגי במילואים חוץ מפעם אחת במילואים הראשונים שלי לפני המון המון שנים... מוזר.. מה זה "להוציא את זה מהתו"ל"?

לא מגרזים את הזרועות ומתח זחל במזכ"ום משהוא פיספס בגדול

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 2liviu לא מגרזים את הזרועות ומתח זחל במזכ"ום משהוא פיספס בגדול

בטח שמגרזים, אבל גם על הבוגיזים עצמם יש פיטמות גירוז ובהם לא נוגעים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי High_Hopes בטח שמגרזים, אבל גם על הבוגיזים עצמם יש פיטמות גירוז ובהם לא נוגעים.

OK אז אני יכל רק להניח (ולקוות) שהאמינות של המכלול הזה בה גבוהה עד שתדירות הטיפול בה הורדה. תודה.
משהוא יכל להזכיר תקלות בצריח מהמלחמה האחרונה לחמש רוכב מזדקן ונשכח

הקנה קיבל את כל הטיפול הראוי לו, גירדנו עם שפכטל את כל המפנה גזים, ואת הקנה וצבענו יפה אחר כך ואחרי זה בא הקטע עם הגריז. והחימושניקים לא עשו את זה לבד הצוות עשה את הרוב בעצמו, החימשוניקים התעסקו בעיקר עם הדברים המסובכים שהם סומכים רק על עצמם, שזה הטבעת עם הגולות וכדומה...

אפילו מצאנו זמן במלחמה פעמיים לפרק את הבלם לוע... למיטב ידיעתי זה בטיפול 1000 (1000 פגזים) הצוות שלי ירה בערך 1700 פלוס מינוס

כשאמרתי ש"אמרו לי שהגירוז יצא מהתו"ל" התכוונתי לפיטמות גירוז שבבוגיז עצמם שבהם כבר לא נוגעים מזה כמה שנים משום מה... ועוד אחרי שדפקו לנו את המוח בסוללה המחזורית כמה חשוב בטפל"ש לגרז כל שבוע עד שייצא מהפיטמה השניה, כי אם לא, אז מה יקרה אח"כ וכל מיני שטויות... מה? יהיה פנצ'ר? :-)

מטרת הגריז בכדוריות, רק להדביק אותן למקומן עד שהטבעת הקפיצית תופסת אותם, כך ששם ממש לא חשוב באיזה גריז משתמשים, כל גריז יועף ביריה הראשונה.
על ההברגות וכל משטחי המגע בין מפנה הגזים ובלם הלוע לקנה, חשוב לגרז ב-090 או אני זוכר ספריי שמנוני-כסוף, זאת למניעת "שיטוח" מעין ריתוך עקב הטמפרטורה הגבוהה הנוצרת בזמן הירי בין המשטחים ההדוקים.
הטיפול במזכ"ומ לא במזגרת התמחותי, נשאר לקוות שהאמינות של המכלול הזה בה גבוהה עד שתדירות הטיפול בה הורדה.

אני לא מבין גדול בשמנים, אבל עם קצת הומור ממה שאני יודע, 26-40 עושה ת'צ'יפס יותר טעים! 91-05 עושה ת'צ'יפס יותר יבש!

חיים בן דוד, 1968-2006, לוחם בשייטת 13 ומדריך צלילה, בעלו של מועדון הצלילה ול-טל בחיפה.
נהרג בתאונת צלילה בתאריך 17.9.06
יהי זכרו ברוך.

26-40 עושה ת'צ'יפס יותר טעים! 91-05 עושה ת'צ'יפס יותר יבש!

בלי ירידות על צ'יפסים!!! לקחתי את זה אישית!!!!

צ'פס

סתאאם....

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

אין שיריונר שלא יודע מה זה שחור על שחור, ואני יכול לשער שגם תותחנים מלפני עידן הטורקיז יודעים מה זה שחור על שחור.
בבסיסי הדרכה למינייהם, לעיתים יש צורך לעשות גלצ"ח (או גלח"צ, התבלבלו לי המושגים) לנעליים 5 פעמים ביום, מבלי שיציאה הביתה תהא באופק. דווקא לקראת סוף השירות שלי הגיתי רעיון: צחצוח הנעליים הכי קל והכי מהיר הוא לשים המון משחת נעליים על המברשת, ולא להאבק עם כל גרגר פודרתי מהמשטח אלא פשוט להטביע אותו במשחת נעליים. הבעיה שזה מצריך המון משחה, ומי שמכיר את הקופסאות הקטנות של "קיוי" יודע שאת הכמות משחה שיש שם אפשר לתאר כ"זרזיף". את המשחות של הרס"רים (שהריחו כמו נפט) כבר הפסיקו לספר בתקופתי, אז הפתרון החסכני והימירתי שהגיתי הוא לצחצח נעליים עם גריז שחור (080). שאני חושב על זה בטח מישהו ב58 שנות צה"ל הממוכן חשב על זה לפני, אולם בכל זאת: כשאין את החשש שהמשחה לא תספיק כבר לצחצוח הבא, ואפשר לשים כמה חומר שרוצים - הכי כיף בעולם (בשיריון).

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גילילינג ...לעיתים יש צורך לעשות גלצ"ח (או גלח"צ, התבלבלו לי המושגים)...

לא טעית - גלצ"ח היא הגרסה ה"שריונאית" למילה הכלל צה"לית גלח"צ.

Tempus Fugit

ושלא יהיה ספק - השיריון לא גמר אותי

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

עם נעלי 080 אתה יכול ללכת באש ובמים... ו להחליק לבל מקום ללא גלגלים

מזל שאין אותו בחום, תארו לעצמכם מה זה היה עושה על פרוסת לחם בארוחת בוקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 2liviu עם נעלי 080 אתה יכול ללכת באש ובמים... ו להחליק לבל מקום ללא גלגלים מזל שאין אותו בחום, תארו לעצמכם מה זה היה עושה על פרוסת לחם בארוחת בוקר

בדיוק מישהו סיפר לי לפני שבועיים בערך שבקק"ש הם לקחו שתי פרוסות לחם מהפריסה ושמו 080, קיצר זה נראה כמו פרוסה עם הריבה שיש היום בצבא שחורה כזאת, בא אחד החבר'ה לקח ת'פרוסה התחיל לאכול ממנה ועד שלא אמרו לו שזה 080 הוא פשוט לא הפסיק...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

תשתכלל: גריז 040 נראה כמו חמאת בוטנים.
נ.ב. אתה היחידי שאוהב את שיזפון! כנרת יקירתי?
כנרת בחילתי!

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

הלו הלו, גם בנ"מ יש גריז! הוולקניסטים לשעבר בטח התפוצצו בכמויות גריז שלא מביישות את חש"ן, ומשנת 65' ועד היום גם לוחמי ההוק (וגם המכונאים, מן הסתם) מוצאים פתאום כתמים לא מוסברים של גריז על המדים...

גירוז מוקשים לשיפור עמידות טס הלחץ לקורוזיה כמובן.
אה... כן.... זה היה בשנות השמונים לפחות....LOL

גירזנו בוגים בנגמ"שי עורב.
גירזנו תפוחים בבסיסי גלגלים של ג'פס"ים וג'יפי עורב.
אבל הכמויות היו קטנות בהרבה ממה שאנשי השיריון תיארו כאן, על אף שגם את מה שהם תיארו חוויתי לתקופה קצרה בה נהניתי להיות בשיריון.
לאחרונה אני משמן שרשרת אופנוע אבל גריז לא ראיתי במוסך.

איך הצלחת להגיע לשני "צידי המתרס"? (שיריון ועורב)

Tempus Fugit

ועברתי לשרת בה.
הפלוגה 'רצה ' ליד יחידות שיריון בחט' 500 בצומת פארקר, בגדוד 9 באום מחצה 196 בביר תמדה וחט' 14 במתמטני. הכרתי רבים מהם ואף התאמנתי איתם.
אכן היה מאוד מעניין. צריך וחושב להכיר את כל צדדי ה'מתרס' ואכן זכיתי גם לשגר טילי עורב וגם להפעיל תותח של מגח.

(המקומות שציינת הם בסיני)

Tempus Fugit

אני זוכר מישהו שעלה יפה על מדי א' לקראת יציאה הבייתה, אבל לא שם לב שיש לו גוש גריז ענק בשיער.

כשהעירו לו על כך, הוא התווכח במשך שעה וטען ש"זה ג'ל" אך בסוף נאלץ להודות באמת הדביקה...

אני הייתי מאלה שגריז על המדים ומתחת לציפורניים עושה אותם מאושרים. לפני כל טפל"ש הייתי נכנס לחדר האוכל וצועק: "אני מכריז על פתיחת עונת הגריז !!!".

מישהו כאן זוכר איך מגרזים את הצלבים בתומ"ת? אחד הדברים הפחות בטיחותיים שיש: פותחים את מכסה המנוע והממסרת, מטים את הדורגל למצב טיפולים (כדי שהמכסה יפתח), ומתחילים לכוןן את הנהג קדימה ואחורה בתנועות קצרות כדי שפטמות הגירוז של הצלבים יהיו חשופות.

בעניין טיפולי הקנה שהוזכרו כאן: היה לי הכבוד לבצע טיפול קנה לפני, תוך כדי, ואחרי ירי מבצעי ב"חומת מגן". פירקנו את בלם הלוע, קירצפנו את הפיח עם מברשת ארבע שורות ושמן 9105, צבענו אותו בצבע אדום מיוחד (שנעלם כמובן אחרי הפגז הראשון...), פירקנו את מפנה הגזים (יש שם 8 כדוריות, לא?) שגם אותן יש לקרצף, צבענו את הקטע החשוף בצבע האדום המיוחד, ואחר כך משחנו את החלק החשוף בגריז 080.
כמה שעות טובות של עבודה...

היום ב- M-71 החיים יפים- גירוז דק של הצלחת שמתחת לסדן, שכבה דקה של גריז בסדן, ועוד איזו פטמת גירוז או שתיים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אחד הקטעים המשעשעים שהיו לי במחזורית: אני הייתי נהד אלפא צעיר פעור והמש"ק אלפא היה גוש חרא מהלך על שתיים. בכל טפל"ש היינו שנינו עובדים ביחד על הכלי ואני הייתי מתפלל בלב שהיום הזה יעבור כמה שיותר מהר. המש"ק שנא את הרגע שבו הוא נאלץ לקחת מגרזת "לצלול" אל הצלבים שהיו מתחת למושבים, בזמן שאני ישבתי בכסא הנהג ונהגתי קדימה-אחורה-קדימה כשהוא מכוון אותי בצעקות. אבל מה זה צעקות לעומת הקללות שנשמעו בכל מחנה שגב כשהוא סיים את הגירוז.





אחרי שעברתי לסוללה הותיקה (ברוך שפטרנו) במחנה קרן, הגיע היום שבו גם הצוות שלי נדרש לגרז את מפנה הגזים, מה שחייב לפרק בלם לוע. בעזרת שני לומים וקצת כוריאוגרפיה (ממש עשינו שם מופע מחול של ארבעה חיילים כדי להבריג בלם לוע אחד) עמדנו במשימה בגבורה. מי שיודע כמה שוקל בלם לוע ואיך הוא מתלבש על הקנה יכול להבין אותי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 אני הייתי מאלה שגריז על המדים ומתחת לציפורניים עושה אותם מאושרים.

או שאתה לא שפוי מלידה או ש(יותר סביר) קורס מפקדים גרם לך נזק מנטלי. זה בסדר, היו לי מפקדים כאלה. אני מודה שבאופן לא מוסבר נמשכתי דווקא לגירוז הדורגל החשמלי. אולי זה מראה הגריז הישן שפורץ מהדורגל במקומות לא צפויים.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי a_tell או שאתה לא שפוי מלידה או ש(יותר סביר) קורס מפקדים גרם לך נזק מנטלי.

לא, לא! זה הגריז שעלה לו לראש

ציטוט:

במקור נכתב על ידי a_tell אני מודה שבאופן לא מוסבר נמשכתי דווקא לגירוז הדורגל החשמלי. אולי זה מראה הגריז הישן שפורץ מהדורגל במקומות לא צפויים.

5 פטמות גירוז על הדורגל, ולכל אחת יש את פתח היציאה ה"סודי" שלה, שאחרי טפל"ש אחד כבר לומדים למצוא אותו.

לעולם אשא דגלך בגאווה

רק שלא ילכו לאיבוד ...

בתור מדריך בבאלי"ש, היו מסנג'רים אותנו בהדממות (פסח/סוכות), ונותנים לנו לעזור לחימוש בפירוק מפנה גזים. אוף, איך ששנאתי את זה ...

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

לי עד היום ( כבר כמה שנים טובות ) יש גריז באוזן שמאל, מהזובור שעשו לי לכבוד קבלת הסגן...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מאלתר לי עד היום ( כבר כמה שנים טובות ) יש גריז באוזן שמאל, מהזובור שעשו לי לכבוד קבלת הסגן...

המפקד! לא כל צהוב באוזן זה 040

כנהג בצמ"פ חורף של או"ג 5 ברמת הגולן למדתי את משמועת הנוראית של גירוז, ויבינו אותי השיריונרים , של הזרעות ההפוכות דרך פילוס שביל בין ערמות הבוץ ומי המנוע מהגשם האחרון (שדרך אגב לפחות המים היו קצת חמים) .

ולדבי הבחור שגירז את האלפא : קללות זה דרך נהדרת להעביר את הזמן ,איתך עד הסוף

באחד מהטפ"שים עליתי לגרז את הכיפת טען והכיפת מפקד בטנק, והפייה פרקה אז עם האצבע ניגבתי את הגריז והעפתי אותו לרצפה.. אחרי שהסתכלתי ראיתי שהיה שם נגד (לא סתם נגד, בלוט'מן האגדי למי שמכיר) בכיר שבדיוק עשה בדיקה לזחל וקיבל גוש גריז לגב קפצתי מהטנק וברחתי משם כמו מטורף..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.