17-12-2006, 05:09
|
|
|
חבר מתאריך: 31.07.03
הודעות: 2,827
|
|
מה עושים עם הורים כאלה ?
בכללי ההורים שלי די סבבה. יש לי יד חופשית בהכל ואני די מסתדר עם החיים שלי (נשמע פלצני)
הבעייה היא שכל הזמן ההורים שלי חופרים לי שצבא זה לא טוב ומתים בצבא ואמא שלי ממש לא רוצה שאני יהיה בקרבי. וכל דיבור איתה על צבא ישר הופך לריב. אני רוצה לנסות טייס, ואמא שלי לא נותנת לי. היא מתחילה לעשות לי 'חרם' על ימי סיירות ששולחים לי, ועל מבדקים בירפא היא רבה איתי שעברתי אותם. וזה ממש ריב ריב... ואני בחיים שלי לא ראיתי את אמא שלי ככה רבה עם מישהו.
ואני כל פעם אומר לה שזה החיים שלי ואני אחליט מה לעשות איתם. והיא כל פעם אומרת שהיא רוצה אותי כאן לידה. ואני משתגע מזה כבר.. כל המשפחה מפעילה עלי לחץ מפה ומשם לא ללכת לקרבי. אחותי רשמה אותי לעתודה, ואיך שגיליתי את זה ביטלתי את ההרשמה כי באמת שאני לא מעוניין בזה.. והכי מעצבן זה שאף אחד לא מבין אותי. נכון שהם דואגים לי והם שומרים עלי אבל אני מכיר את עצמי. ואני יודע שמקרבי אני יפיק הכי הרבה. כי תאמת ? אני חי חיים יחסית מפונקים, ברוך השם (טפו טפו) לא חסר לי כלום.. יש לי כסף (התחלתי לעבוד פה ושם) ובכללי אני חי חיים טובים ואני רוצה להתמודד עם עצמי. עם היכולות שלי.
אבל מצד שני, אמרתי לאמא שלי שאני יכול לצאת על נפשי והיא לא מוכנה בכלל לשמוע על זה שאני לא יתגייס לצבא. היא ואבא שלי שניהם דו פרצופיים.. למה מצד אחד הם רוצים שאני יתגייס ומצד שני הם לא רוצים שאני אצא על נפשי (21). ואין לי מושג מה הם רוצים ממני.. באמת. כאילו הם בעצמם לא נעולים על מה שהם רוצים ממני.. אז איך אתם יכולים להחליט לי ? הדבר היחיד שאולי מעניין אותי זה 8200 שאני סך הכל ב"סטטוס מועמד" וזה גם משהו.
הדבר היחיד שאני יכול להבין אותם זה שאח שלי עשה בעיות בצבא וההורים שלי נלחמו איתו כדי שישאר בצבא כי הוא לא רצה.. ואמא שלי ניהיה לה לחץ דם גבוה מכל הסיפור הזה (עד שלפני 3 שנים בערך היא קיבלה ארוע מוחי.. כמו שבץ. ונשארה משותקת בחצי גוף שמאלי). ואני פשוט מבואס מכל הקטע הזה שאני צריך להדפק בגלל מה שאחרים עשו. ואני בחיים שלי לא הייתי ילד קשה.. תמיד הייתי ילד טוב של אמא.. כל דבר שהיא אמרה עשיתי. ועכשיו שאני רוצה לעשות משהו שאני רוצה הם מעצבנים אותי ולוחצים עלי לעשות ככה וככה בלה בלה בלה.
סעמק נמאס לי הייתי חייב להוציא את זה קצת על מישהו.
מה עושים????
|