כל המצאות השמאל





הממשלה והקונצנזוס מופקדים אצלנו על האמת, אז נמחק גם את הקו הירוק ונתיישר לפי הקווים החדשים פורסם: 10.12.06, 08:47





P{margin:0;} UL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 16; padding-right:0;} OL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 32; padding-right:0;} P.pHeader {margin-bottom:3px;COLOR: #192862;font-size: 16px;font-weight: bold;}var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) ); function txt_link(type,url,urlAtts) { switch (type){ case 'external' : if( urlAtts != '' ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);} break; case 'article' : urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'yaan' : urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace ',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'category' : urlStr = '/home/0,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; } } function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}</B>רעיון העוועים של שרת החינוך, להחזיר את הקו הירוק לספרי הלימוד, נתקל בחומה בצורה של התנגדות וסופו להיקבר יחד עם שאר השיגיונות התמוהים של השמאל - הסכם שלום, זכויות אדם, החוק הבינלאומי וכדומה. השרה עצמה הצטרפה ל"אויבי ישראל בכל הדורות", כדברי המתנגדים, ויפה סיכם זאת אולמרט: "עמדת הממשלה והקונצנזוס במדינה שוללים חזרה לקווי 67".



ואכן, מן הידועות היא שהממשלה והקונצנזוס מופקדים אצלנו על האמת ועל השקר; הם הקובעים מה עובדה ומה בדיה. ואם הממשלה והקונצנזוס החליטו שאין קו ירוק, אז אין קו ירוק, ודי. להתנגד לקונצנזוס זה כמו להתכחש לחוק הגרביטציה: אפשר לנסות, אבל בסוף מתרסקים אל הקרקע. לאמיתו של דבר, מחיקת הקו הירוק היא רק צעד ראשון במסגרת המדיניות החדשה של מיניסטריון האמת. הנה תקציר ההחלטות הבאות שיקבלו הקונצנזוס והממשלה, בשמכם ועבורכם:





אין "התנחלויות", יש התיישבות. במחשבה שנייה, יש התנחלויות: התנחלות שכם, התנחלות רמאללה, התנחלות בית-חנון. במהרה בימינו, גם הן יהפכו להתיישבות.





אין מאחזים לא חוקיים. מה זאת אומרת "לא חוקיים"? למה מי קובע את החוק? חבורה של משפטנים שמאלנים עגולי משקפיים? מה הם מבינים בחוק האדמה, בחוק הג'ונגל?





אין מחסומים. אין חסימות עפר בין כפרים לערי מחוז, אין כבישים ליהודים בלבד, אין בידוד כלכלי של כפרי קו התפר, אין הפקעת אדמות פרטיות לבנייה יהודית. אין, אין, אין. אולי חלמתם את זה, אבל כל זה בדרך החוצה. עוד שנה-שנתיים ואף מילה לא תופיע על זה בעיתונים ובספרים.





אין משא-ומתן. מילה מגונה, "משא-ומתן". רצוי להיפטר ממנה בהקדם האפשרי. משתמע ממנה, בטעות כמובן, שיש שני צדדים לסכסוך, שיש בני-אדם גם כאן וגם שם, שיש לכולם צרכים ופחדים, שצריך לדבר זה עם זה. אבל כל זה הרי אשליה. יש רק אנחנו והפצצות שלנו. אין על מה לדבר ואין עם מי לדבר. צריך רק לכתוש.





אין "פלסטינים". לא כל קבוצה תימהונית וזניחה של אנשים שמחליטים להתאחד ראויה לשם. מחר יחליטו כל הג'ינג'ים בעלי נקודת חן בכתף שאוהבים שוקולד לבן להקים מפלגה, מפלגת הג'ינג'ילדים. אז מה, נכיר בהם? נכתוב עליהם מאמרים בעיתונות? ניתן להם במה? אז מה המהומה הזאת סביב שלושה מיליון ערבים חסרי זהות ובית, שבמקרה מסתובבים פה באזור כמה מאות שנים? מי האידיוט שהחליט לתת להם שם ולהכניס אותם לספרי הלימוד?





אין ערבים שרוצים שלום. לא הייתה

החלטה היסטורית של הליגה הערבית ב-2002 על שתי מדינות לשני עמים, ללא זכות השיבה; לא הייתה הצעה מנשיא סוריה לכונן שלום מלא תמורה נסיגה מלאה; לא הייתה פנייה מצד ראש ממשלת לבנון לשיחות שלום. אולי קראתם כל מיני דיווחים על כך, כנראה דמיינתם. אם לא דמיינתם, כנראה לא הבנתם. אם הבנתם, אתם כנראה לא בקונצנזוס. ואם אתם לא בקונצנזוס - אתם לא קיימים.





בקרוב כל הסטיות הללו יתוקנו. יש לנו ממשלה וקונצנזוס וספרי לימוד, וכולם יתיישרו לפי הקווים החדשים - לא קווי 67', אליהם כבר לא נחזור. אותם השארנו הרחק מאחור, יחד עם שאר ההבלים שמייצרת החפרפרת הבוגדנית הזאת, המציאות (ובקרוב: אין "מציאות").

• החוק הבינלאומי, שלפיו הזכויות הלאומיות של העם היהודי בשטחי ארץ-ישראל המערבית, כמפורש בסעיף 80 של מגילת האו"ם, לא השתנה עד עצם היום הזה.
• תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947, הייתה בגדר המלצה שנדחתה על ידי העולם הערבי, במעשה המלחמה שלהם ולכן התבטלה כליל.
• ישראל איננה כובשת זרה, מכיוון שמעולם לא היו השטחים שיועדו במקור לבית לאומי תחת כל ריבונות אחרת.
• "אמנת ז'נווה חלה רק לגבי פעולות של מדינה אחת בתחומי מדינה אחרת. ארץ-ישראל המערבית אינה שטח של מדינה אחרת, אלא חלק של המנדט הבריטי שלא נמסר עדיין למדינה כלשהי..."
• "כתב המנדט לא הבחין בין זכויות היהודים לבית לאומי בכל השטח שממערב לירדן...הטיעון, שליהודים אין זכויות משפטיות על יהודה ושומרון עלול להיות קטלני באשר לזכויות כלשהן שיש ליהודים לריבונות על ישראל שלפני שנת 1967".
• מן הנוסח האנגלי של החלטות 242 ו 338 של מועצת הבטחון עולה כי המועצה לא קבעה כי על ישראל לסגת מכל השטחים אלא מחלקם . ההסדרים של הסכמי קמפ דייוויד עם מצרים ב1978 והסכם אוסלו מ1993 ענו על דרישות החלטות אלו וישראל נסוגה משטחים .

בכתב המנדט של חבר הלאומים (שהיה מוסד בינלאומי שהתקיים בין מלחמות העולם) נקבע, בין היתר, כי "אף שטח מפלשתינה (ארץ-ישראל) לא יינתן לצמיתות או בחכירה לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי ולא יושם באופן כלשהו תחת שלטונה", וכי "ממשלת ארץ-ישראל תעודד... התיישבות צפופה של יהודים על קרקע, לרבות אדמות מדינה ואדמות שוממות שאינן דרושות למטרה ציבורית". עם זאת, כתב המנדט מסייג את הדברים בכך שאין לפגוע בזכויות של עדות אחרות החיות בפלשתינה-ארץ-ישראל (הסתייגות המופיעה גם בהצהרת בלפור). כמו כן, ניתן לראות בהחלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם ("תוכנית החלוקה") כמבטלת את כתב המנדט, אם כי מעמדה של החלטה זו (כמו של יתר החלטות העצרת) הוא מעמד של המלצה בלבד.