 |
03-01-2007, 23:00
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.11.06
הודעות: 97
|
|
|
הסיפור שלי עם נטלי
אני ונטלי
משום שזה פורום-"מה שבלב",ובגלל שלא יוצא לי לכתוב הרבה על אהבה,ומכיוון שהעסק הרומנטי(שאני לא כל כך מבין בו אם להגיד תאמת) שולט פה,אז החלטתי לספר לכם על מישהי מאוד מיוחדת בעיניי,מישהי שאני מאוהב בה קשות כבר הרבה זמן ואני פשוט איך להגיד את זה?!----"חייב לפרוק\לשתף" ולספר לעולם כמה היא מדהימה ואיך היא שוותה אותי ואולי גם אתכם.
קצת קשה להאמין אבל הסיפור התחיל לפני כמה שנים,למעשה שבע שנים בידיוק.
כמו בכל האגדות גם פה יש אחלה עלילה שסובבת נסיכה יפה חיננית מדהימה מוכשרת וחמודה בשם "נטלי",ואת התפקיד של הקרפד בן ה12.5 החמדמד והביישן לקחתי על עצמי(מסירות נפש).
האמת היא שעברו כמה שנים טובות מאז(למעשה שבע שנים אמרתי כבר?),והספקתי לקבל לא מעט נשיקות מכמה נסיכות ונשות כפר חביבות.
אני לא יודע אם זה היו השנים או הנשים(או היפוך האותיות) אבל הכישוף הוסר ואם השנים גדלתי להיות עלם יפה תואר ואשכנזי למראה(עיניים ירוקות שיער בלונדיני וחלק,תנו לדמיון שלכם לפרוח,או פשט גשו לאשכולות קודמים).
אבל נטלי עדיין הייתה רחוקה מהשיג ידי ולא יצאה לי מהראש.
העניין עם נטלי היה העובדה שהיא תמיד הוציאה אותי משיווי משקל,בידיוק כמו בפעם הראשונה שראיתי אותה,לגמרי במקרה כשתפסתי לגמרי לבדי טרמפים ליד התחנת דלק של הישוב(שהייתי בכיתה ז' זה היה נראה לי לגמריי אקט אמיץ לא!?).
אז מה בחורה משגעת כזאת עושה בתחנת דלק נידחת אלוהים יודע!!?...ובטוח שהו יודע כי מי אם לא הוא תיכנן את המפגש הגורלי הזה?
נטלי התחילה לדבר(קול מקסים),כמה אנשים התקבצו סביבה והרימו מבט,היא התחילה לספר להם רבע עצבנית רבע בוכה וחצי עצובה על מה שקרה לה עם החבר הקודם שלה.
היא סיפרה שהיא התאהבה במישו שהתגלה כמישו אחר לגמריי,היא ממש העריצה אותו הייתה בטוחה שהוא "חם,אוהב,ורגיש" וחשבה שהוא והיא זה הדבר האמיתי,היא אמרה שהוא באמת הצליח לחדור אליה ולהכיר את האני האמיתי שלה,אבל כל החלום שלה התנפץ למולה כשהיא גילתה שהפרינס צ'ארמינג שלה הוא בידיוק ההפך ממה שחשבה.
פגועה ונסערת היא החליטה לקחת תרגליים וללכת פשוט להיסתובב וללכת, או כמו שהיא אמרה את זה "TORN".
אני בכל מקרה לא יכולתי להוריד את העיניים מימנה מוכה אהבה כל מה ששמעתי והבנתי באותו זמן היה "בלה בלה בלה והכי,גרוע - בלה".
אז כמו שאמרתי אהבה הכתה בי חזק ואני מדבר במובן פיזי קשה(פרט לזה שהתקשה לי באותו רגע),קופידון הזבל שכח תקשת בבית ושלף מהמכנס רוגטקה עם חומר זוהר מין אבקה מוקשת שנועדה לפגוע קשה בילדים קטנים ותמימים.
אחריי קליעה מושלמת לפרצוף ראיתי את נטלי עם הילה זוהרת סביבה,כאילו היא נפלה מהשמיים ישר לתחנת דלק(ישנם שלושה מעברים בחיים- גיהנום,גן עדן,ארץ, ו...תחנת דלק).
בכל מקרה אני לא ביזבזתי זמן ושאלתי באלגנטיות את הבחור בתחנה-"סלח לי אדוני מי זאת האישה הזאת"(הייתי קטן וחמוד  )...והבחור ענה לי בתון מרוקאי כבד-"כוסית אחושרמוטה אה!?, קוראים לה נטלי משו"
וואו וכל מה שעבר לי בראש מאז היה-" נטלי נטלי נטלי נטלי נטלי",ואם תרצו בניב אמריקאי אוסטרלי -"נאטאלי".
קצת נסחפתי מהר מידי אז שניה נעצור את רפסודת הזיכרונות הזאת נחזור קצת אחורה לאיך נטלי נראת.
אז ככה אני לא יודע בידיוק איך להתחיל כי לכל אחד יש הגדרה של שלמות משלו,אז אני משער שזאת שלי:
אפשר להגיד שהיא לא נראתה כמו אף אחת בישראל לפניה או אחריה,השיער אדמדם קצר וחד,הגובה בסדר גמור לא נמוכה מידי ולא גבוה מידי,העיניים כחולות לא בוהקות מידי(לא מת על אנשים שחודרים לי לראש),החזה סבבה יציב ולא מפחד,שפתיים מדהימות,צבע עור מדהים קיצר משו שמיימי קדוש ולא נדוש יותר מידי.
היה לה אחלה סטייל שהתחברתי אליו מייד,היא נראתה כל כך חמודה שזה היה מזעזע כמה מישהי יכולה להראות כל כך טוב בבגדים כאלה זרוקים,היא לבשה מכנס ג'ינס חאקי לא מכוער מידי,סווצ'ארט מגניב זרוק בצורה מחמיאה,וחולצה שאני מחפש עד היום עם לוגו של דרקון סיני מוזהב.
אם כל הדיבור והעצבים היא עצרה להביט בי לרגע עם העיניים המדהימות שלה והשפתיים החושניות,ולרגע אחד עצר הזמן לרגע שבו הייתי בטוח שהיא חייכה אליי מתוך כל הבאסה והעצב בו היא שרויה,ובאלגנטיות רבה השבתי לה בקפיאה במקום וצמרמורת של התרגשות בכל הגוף,אם לא הייתי כל כך צמא(הסיבה שחזרתי לתחנה) הייתי גם מזיל ריר,אחריי התאוששות קצרה הבנתי שאני מוכה אהבה(אני חוזר מוכה קשה קופידון הכניס לי מיקודם אם שכתם כבר) לא סתם אהבה אהבה תמימה אהבת נעורים..
כמובן שהייתי בן 12.5 לא הייתי כזה מעודן והגנבתי לכיוונה כמה משפטים שבאותו זמן נראו לי מאוד מתוחכמים-"פי איזה שווה","מה הייתי עושה לך"(כאילו שידעתי לעשות משו),ומשפט אחד שבא מהלב "היא מדהימה".
כמובן שהבחור מהתחנה הצטרף אליי בשורות חוכמה מעודדות "יאא ווערדי","היא דוגמנית או משו","מתיי היא מורידה חולצה?".
מאז אותו יום לא פיספסתי אף היזדמנות לראות אותה,באותה תקופה לא היה לי מחשב כי זה היה דיי יקר,והמשפחה שלי לא הייתה דיי עשירה וגם בפלאפונים חסכה,אז דרך להיתקשר איתה לא הייתה לי(וגם חסך באומץ ושכל לא היה חסר),אז פשוט בהיתי בה מאוהב בכל היזדמנות שיצאה לי.
בנתיים חלפו להן כמה שנים טובות והיא הפכה לזיכרון מתוק שחזר מפעם לפעם,אבל כמו שאמרתי השנים חלפו להן ומועמדות חדשות נכנסו לתמונה,מועמדות שלשם שינוי היו ברמה שלי ולא 12 מעל,הייתי בטוח שסיפור האהבה הילדותי שלי תם ונשכח.
הבעיה היא שלא ידעתי עד כמה זה ירדוף אותי.
כמו שאמרנו בהתחלה עברו 7 שנים מאז שכבר הספקתי להיתגבר על הרצון הגובר להוציא את עצמי טיפש גמור ומפגר ולחפש אותה את האהבה התמימה שלי שלא ידעתי עליה כלום פרט לזה שהיא "האחת" הבחורה הכי מדהימה בעולם.
אז הגעתי הבייתה כמו בכל חמשוש התרסקתי על הספה הרהרתי לי בסוגיות בין לאומיות ומשברים כלכליים של מדינת עולם שלישית כל שהיא(המ?),אבל יותר מכל רציתי לאכול ומה ראוי יותר לאכילה מאשר המאכל הלאומי לחייל חרוץ שכמותי- - -> במבה.
בעודי מפשפש בחדרי הקט בחיפוש אחר המאכל הקדוש הפלתי ערמת דיסקים ישנים עם הרבה אבק ושרוטים ללא הכרה.
במיוחד קייס ספציפי אחד שנראה כאילו הוא מאיים להיתפרק על כל משב רוח.
זרקתי את כולם על המיטה,והקייס השחוק נשבר ואז ניתן היה לראות את כל חוברת הדיסק בבירור ואת מה שהשנים שחכו:
מסע בזמן שבעה שנים אחורה לזמן בו האהבה הילדותית שלי התחילה,וחזרה לרדוף אותי בימים קרים אלו..אבל הי!?,לפחות חם לי 
*למי שבאמת לא הבין או חסר ידע מינמלי במוזיקה הסיפור סובב את הקליפ "TORN"
כל קשר בין הסיפור למציאות מציאותי בהחלט! |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
