בכנס רפואה תעופתית שנערך באחרונה התברר כי המסוקים היו עמוסים גם ב-21 פצועים # בחיל האוויר קובעים: בשורה התחתונה - הפינוי המוסק עבד # בחיל הרפואה אומרים: "צריך להביא את כולם לבית-החולים במהירות"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

מאת ישי אביאור, כתב 'במחנה'

שליש מהפצועים שפונו במסוק במהלך הלחימה בצפון הוטסו בתנאים שפגעו ביכולת עבודת הצוות הרפואי ובמתן הטיפול המיטבי להם - כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס רפואה תעופתית שנערך בשבוע שעבר בבית חיל האוויר שבהרצליה.
"בעוד שהטיפול הרפואי במסוק הינשוף ניתן באופן מיטבי כשישנם עד ארבעה פצועים במסוק, פונו שליש מהפצועים במסוקים שעליהם היו בין חמישה ל-21 פצועים", הסביר ראש מדור מבצעים ביחידת הרפואה האווירית של חיל האוויר, רס"ן ד"ר י'.
בדיון שנערך בנושא עלתה השאלה האם יש לפנות את הפצועים הקשים בלבד במסוק, או שיש לפנות כמה שיותר פצועים על אף הסיכון שרמת הטיפול בהם תרד. "היעד הראשוני הוא הוצאתם של הפצועים כמה שיותר מהר משדה הקרב לבית-החולים", הסביר ראש ענף טראומה במפקדת קצין הרפואה הראשי, סא"ל ד"ר גיל הירשהורן. "בעיניי אין שום התלבטות בין טיפול מיטבי בשני פצועים לבין פינוי תריסר. חייבים להתייחס לכולם, ולהביא את כולם לבית-החולים במהירות".
מלבד מספר המפונים בכל מסוק, הוצגו בכנס הנתונים על זמני הפינוי המוסק. קצין הרפואה הראשי, תא"ל ד"ר חזי לוי, הבהיר כי "ביחס לזמני פינוי של צבאות זרים ושל צה"ל במלחמות אחרות, עבדנו באופן מיטבי במלחמה, והצלנו חיים רבים".
רס"ן ד"ר י' ציין בהרצאתו את הסיבות העיקריות שהביאו לעיכוב הפינוי האווירי בעת המלחמה: תוואי שטח בעייתי, ריבוי איומים מהקרקע ואש חיה. "חשוב לציין כי למרות הנתונים - בשורה התחתונה הפינוי המוסק עבד. תמיד נעדיף לפנות יותר פצועים במסוק אחד, מאשר לשלוח מספר מסוקים ולהסתכן בהפלת אחד מהם באמצעות אש אויב".
יחד עם זאת, ציין רס"ן ד"ר י' בהרצאתו כי הנתונים מחייבים הסתכלות מחודשת ובחינה נוספת של דרכי הפעולה והפינוי של יחידת ההצלה האווירית בעתיד.

http://www1.idf.il/dover/site/mainp...&docid=60190.HE

ניתן להטיס 21 פצועים שכובים על אלונקות אולם כמובן שאין במסוק צוות רפואי שיטפל בכולם.
אם נאספו פצועים מיוצבים וחבושים אזי מדובר בהטסה קלאסית ללא צורך בהחייאה ומטן טיפול אינטנסיבי באוויר, ואז אין בעיה עם העניין הזה.

ברוב המקרים מדובר בדרגות פציעה שונות והצוות המוטס יתעדף את הטיפול לפי דרגות חומרה.

שלא נדע .........

תרבות גדולה איננה יכולה להיכבש מבחוץ
עד שלא הרסה את עצמה מבפנים.
וו. דונארד

עם כל הכבוד למערך הפינוי המוסק, ועם הפנים למלחמה הבאה, המערך המוסק יהיה מאוד מוגבל מול אויב מחומש יותר (בטילי נ"מ ובחיל אוויר). מי שאמור לפנות הם כוחות הקרקע... כחלק מהמחו"פ. במלחמה האחרונה הכל היה "קרוב לגבול" אז פשוט ויתרו על הלוגיסטיקה וציפו שהכל יתפר תו"כ תנועה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי chatulim הסביר ראש ענף טראומה במפקדת קצין הרפואה הראשי, סא"ל ד"ר גיל הירשהורן. "בעיניי אין שום התלבטות בין טיפול מיטבי בשני פצועים לבין פינוי תריסר. חייבים להתייחס לכולם, ולהביא את כולם לבית-החולים במהירות".

שלב ההחלטה:
מדידת סימנים חיוניים: נשימה, דופק, עור, הכרה
החלטה / השיקולים לפינוי:
כל איום על נתיב האוויר - דימום חזק בפה, גופים זרים וכו' - חוסר הכרה
בעיה בנשימה - מצוקה נשימתית, חוסר נשימה, פגיעות חזה
בעיה בסירקולציה - שטפי דם גדולים, חשד להלם
בעיה ברמת ההכרה - הכרה מדרדרת, מעורפלת, סימני פגיעת ראש

---------------

אין דבר כזה להביא את כולם במהירות לבי"ח , אלו לא שקי תפו"א , כל אחד שעולה על מסוק \ אמבולנס - יעבור את התהליך לפני, וזה לוקח כמה דקות ,גם אם מדובר ב 500 נפגעים .
זאת הסיבה למי שמעוניין לדעת שעלו פצועים קשה למסוק - וברמב"ם נחתו גופות .
אז להבא , לא לחסוך באמצעי חילוץ מעופפים , ולהכשיר חובשים בצורה הרבה יותר טובה ברמת PHTLS

שתי ההגדרות הללו , לא להתלבט ובמקביל להתייחס ולהביא אותם במהירות לבי"ח - לא עובדות ביחד, כל שכן ברפואת שטח.