 |
19-01-2007, 08:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
|
|
|
הנה המאמר המלא:
למה אף אחד לא אומר את האמת? לקבע הולך מי שאין לו משהו טוב יותר לעשות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת בני ציפר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
בתוקף תפקידי ככותב טור של ביקורת טלוויזיה בעמודי יום שישי ב"הארץ" הייתי מוכרח לעקוב החל מיום רביעי בבוקר אחר כל השטויות ששפכו בטלוויזיה ההתפטרות של הרמטכ"ל. אמרו כמה שזה דרמטי, וכמה שזה אצילי (במלה אצילי השתמש אחד מעמיתי לעיתון שיש לו תמיד נטייה קלה למלודרמטיזציה, ושומע את משק כנפי ההיסטוריה בכל מיני עניינים שאותי משעממים לגמרי).
אני לא חושב שדן חלוץ הוא אצילי. לכל היותר הוא יכול להיות חצילי, כלומר שכששמים אותו על האש הוא נחרך ונחרך עד שבסוף הוא מתפקע, אלא אם כן קודם חורצים בו חורים במזלג. ומה שקרה עם חלוץ זה שהוא נחרך ונחרך כמו חציל על האש ודקה לפני שהוא התפקע הוא קם ועשה לעצמו חור עם מזלג כדי למנוע את ההתפקעות ולהישאר שלם.
מה שאני לא מבין אצל הפרשנים החכמים שבטלוויזיה זו הצביעות שלהם. הרי כל אחד יודע מה טיבם של האנשים שמגיעים לעשות קריירה צבאית. אני, למשל, לא הייתי רוצה שהילדים שלי יילכו לקבע. כמוני רוב האוכלוסייה בארץ יודעת שלהיות קצין בקבע זה דבר ששולחים אליו את מי שאין לו ברירה אחרת, ומי שההורים שלו התייאשו מלמצוא לו כיוון אחר בחיים.
לקבע הולכים, בקיצור, פראי האדם של החברה הישראלית, אלה שלא הצליחו מי יודע מה בלימודים, ושגם כסף הם לא מי יודע מה מוכשרים לעשות. בשביל האנשים האלה, שלא הצליחו בשום דבר אחר, הצבא הוא פתרון נוח. אפשר לעשות שם תואר אקדמי בקומבינה, המשכורת נכנסת בזמן, יש הטבות, יש רכב צמוד, יש כוסיות בשפע.
אבל מה, כשפראי האדם האלה מגיעים איכשהו לדרגים הגבוהים של הפיקוד, ומזמינים אותם לישיבות הכנסת, פתאום הם נראים רציניים, ושוכחים שבעצם מתחת למדים הם אותם אנשים שנשארו בצבא כי הם לא היו מוצלחים בשום דבר אחר. וכשהם עוזבים את הצבא, לוקחים אותם לתפקידי ניהול בכירים כי יש מיתוס כזה שמי שהיה טוב בצבא יהיה טוב בארגון באזרחות. ושוב שוכחים, שמתחת לענן המיתוס מסתתרת האמת המרה, שלצבא הולכת הברארה של החברה הישראלית.
רואים את זה מצוין כשמסתכלים ומנסים לראות מי מתאים להיות הרמטכ"ל הבא. מה שרואים אלה פרצופים של פרחחים במדים שהרקורד היחיד שלהם זה שהם עלו בסולם הפיקוד ועשו מה שהיו צריכים לעשות, לא יותר ולא פחות. מה שעוד יותר נורא זה שכאשר מציינים את מעשי הגבורה שלהם אלה בדרך כלל מעשי גבורה על חלשים.
איזה מין רקורד יש למשל לדן חלוץ? שהוא הוביל בהצלחה את ההתנתקות. אפשר לחשוב במי הוא נלחם שם, בכל מיני נשים בשביסים ובצעירים מזוקנים שהתפרעו קצת. אחרים היו גיבורים על כל מיני פלשתינאים מסכנים שזרקו על ישראל כמה חתיכות פח בוערות. ולפי זה בוחנים את כשירותם לנהל את
צה"ל.
האמת לאמיתה היא, שברוב מדינות העולם זה ככה: מי שהולך לעשות קריירה בצבא אלה פראי האדם ואלה שלא היה להם משהו טוב יותר לעשות עם החיים שלהם. אצלנו פשוט עוד לא הפנימו את העניין הזה, ומצפים מהצבא יותר ממה שהוא יכול וצריך להיות. אצלנו עוד מצפים שהצבא יהיה גם קצת רוחני כאילו, ושכשהוא נלחם הוא יעשה את זה בעדינות ובהומניות. ואז באה האכזבה שאוי אוי אוי זה לא ככה, ושבעצם יש בצבא הישראלי הרבה אנשים, אם לא רוב מכריע של אנשים, שמצפצפים אם הם הורגים אנשים בטעות, וששיקולים הומניים לא עומדים בכלל בראש מעייניהם. וחלוץ היה בסך הכל אחד מהאנשים האלה, כשאמר שלא מזיז לו בכלל כשהוא מפיל פצצה מהמטוס שלו.
כלומר, בין המיתוס של צה"ל המהולל, הרוחני, ההומני, האינטליגנטי, המתוחכם לבין מה שצה"ל הוא באמת - כלומר מונהג על ידי אוסף של פראי אדם לא מתוחכמים ולא הכי חכמים - יש פער עצום. הדרך היחידה לגשר על הפער הזה היא לפקוח עיניים ולהגיד לעצמנו בכנות, שצבא הוא בסך הכל גולם שצריך לשרת את המדינה, ולא שהמדינה תשרת אותו. ושהצבא צריך לתפוס מנטלית פחות מקום בחיינו, ואנחנו צריכים לראות אותו בפרופורציות הנכונות ולהפסיק להסתכל על קצינים כעל איינשטיינים. כי זיכרו: צמרת צה"ל היום בנויה מאלה שהיו הברדקיסטים הכי גדולים בבית הספר כשהיינו קטנים, ובשעה שאנחנו הלכנו ללמוד כמו יוצמכים לבחינות, הם הלכו לרחצה לילית עם בחורות. ואז אחרי שנים גילינו שהם האנשים שקובעים את גורלנו.
מכל מה שנאמר עד כה עשוי להיווצר רושם שאני מזלזל בצה"ל ובקציני הקבע שלו. והרי רבים מהם נתנו את חייהם למען המדינה ומי אני שאשפוט אותם. אז לא, אני לא שופט אותם, מה שאני יוצא נגדו זה העיוורון שלנו, אנו המנסים למצוא בקציני צה"ל הבכירים מה שאין בהם. אין בהם גאונים, כי מי שהיה גאון הלך להיי טק או לאוניברסיטה או לעסקים. בצה"ל נשארו הגאונים מסוג ב', בלשון המעטה. חלק מהם - ואני מדבר על הקצינים, כן - בקושי יודעים אנגלית, ובקושי מסוגלים לעבוד על מחשב. חלק מהם גם בקושי מסוגלים להתנסח בעברית. חלק פשוט מטומטמים. זה הממוצע האנושי שכל מי שיש לו מגע עם צה"ל פוגש בשטח.
אבל האמיתות הפשוטות האלה שכל אחד מכיר מחייו האישיים, אף פעם לא מגיעות להיאמר בטלוויזיה. שם יש לך פרשנים שעושים מצה"ל מה שהוא לא. אבל הכי מצחיק הוא, שכאמור אחד מעמיתי אמר על חלוץ שהוא "אצילי". כמה כבר אפשר להיות אצילי אחרי שבאחריותך, מטוסים הפציצו בתים שקרסו והרגו ילדים נכים וכל מיני אומללים בכפר כנא בלבנון? או אחרי שבאחריותך נורו טילים שהרגו משפחות פלשתיניות מסכנות ברצועת עזה. או קיי, בואו נגיד שזה תפקידו של צה"ל, להרוג. אבל מה לזה ולאצילות?
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...24&contrassID=2 |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
