|
15-01-2005, 14:38
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.02
הודעות: 32,894
|
|
איפה דוחפים 4.8 מיליון פליטים?
איפה דוחפים 4.8 מיליון פליטים?
יום חמישי, 13 בינואר 2005, 10:04 מאת: מירון בנבנשתי הארץ
מירון בנבנשתי נותן, בצער רב, במה לחוקר לבנוני שפרסם תוכנית ליישוב מיליוני פליטים פלסטינים, בעיקר, אגב, בעתודת השטחים הירוקים בישראלאינטלקטואלים ואקדמאים ישראלים כמהים להכרה בינלאומית בעבודתם, וכמיהה זו מתעצמת ככל שמתגברת הנטייה להחרים ולנדות ישראלים כ"עונש" על מעשי ממשלתם בשטחים הכבושים. התייחסותם של מוסדות מדעיים וחוקרים מן העולם הערבי נחשבת כמובן לבעלת חשיבות מיוחדת, וכרמז לאפשרות תחילתו של דו-שיח פורה, ולכן ראוי להשתבח בה.
הכמיהה להכרה היא כה גדולה, עד שלא תמיד נבחן המניע להתייחסות ולא מבינים, שבעצם התגובה הנלהבת על דברי חוקר ערבי זה או אחר טמונה הכרה בערכו, אף כי הוא אינו ראוי לה. דוגמה לבהילות שבצורך להשיג "הכרה" היא הפרסום על התרגום לערבית של "תוכנית האב ישראל 2020", והוצאתה לאור בביירות (אסתר זנדברג, "הארץ" 10.1).
יוזם התרגום ומחבר ההקדמה לפרסום בערבית הוא ד"ר סלמן אבו סיטה, המוצג כפליט מבאר שבע, "חוקר פלסטין" ו"פעיל למען זכות השיבה". על פי הידיעה: "הוצאת מהדורה ערבית של המסמך, הציוני באופיו, יכולה להיתפש כאירוניה של הגורל או אולי כהזדמנות לפתיחת אופציות חדשות לדו-שיח"; ו"בחינת התרגום וההקדמה תהיה בלי ספק מאלפת".
אפשר לחסוך את הציפייה. אבו סיטה כבר חשף את העניין שהוא גילה "בתוכנית האב". התוכנית, שנמסרה לו ב-1997, שימשה כבסיס לתוכניתו המפורטת, עתירת מפות וטבלאות, לשובם לישראל של 4.8 מיליוני פליטים פלסטינים ויישובם. התוכנית, הנקראת בשם "מפליטים לאזרחים בביתם" (לונדון, ספטמבר 2001), היא למעשה תוכנית-צל לתוכנית האב הישראלית ומסתמכת על מפות ייעודי הקרקע של המתכננים הישראלים באופן שכל שטח המסומן "כמרחב פנוי" ישמש לשיכון הפליטים.
כך, על פי המפות של אבו סיטה, ישוכנו 175 אלף פליטי יפו "הרשומים" בתוך רבי קומות שייבנו בפארק איילון (מקוה ישראל-חיריה) שהוכרז זה עתה, על פי "תוכנית האב". 45 אלף פליטי צפת ישוכנו בשמורת הטבע של נחל עמוד. פליטי חיפה רבתי ישוכנו בפארק הכרמל, ול-20 אלף פליטי טבריה יבנו רבי קומות לחוף הכנרת.
אבו סיטה חישב ומצא, שעל פי נתוני "תוכנית האב 2020", יגורו כמעט 80% מהיהודים על 15% משטח ישראל, ולכן יש מקום לשיכונם של לא פחות מחמישה מיליוני פליטים פלסטינים. פירוש הדבר, שכל מאמצי המתכננים להבטיח שטחים פתוחים "ולבבות ירוקים" נהפכים בידי אבו סיטה לפוטנציאל קליטה לפלסטינים. לא פלא, שפוליטיקאים ימנים וחוגים ציוניים מיליטנטיים מקדמים הקמת יישובים יהודיים כצעדים "נגד השתלטות ערבית", המבוססת על תוכניות דומות לזאת של המתכנן הפלסטיני.
קיצוניותו של אבו סיטה מתבטאת בכך, שהוא דוחה בזעם את הבנות ז'נבה ומגדיר אותן "לא יותר מאשר תוכנית של שירותי הביטחון הישראליים". הוא, שעמדתו ביחס לשיבה חריגה וקיצונית יותר מאשר העמדות הרשמיות של אש"ף, מחייך בוודאי בהנאה לנוכח התגובה הנפעמת של ישראלים, הרואים בהתייחסותו לתוכניותיהם "פתח לדיאלוג".
סלמן אבו סיטה היה מרוצה עוד יותר אילו ידע, שקבוצת ישראלים, הקוראת לעצמה בשם "עמותת זוכרות", מפיצה את כתביו ואת מפותיו ומתייחסת אליהם כבסיס נתונים המדריך את פעולותיה. קבוצה זו, שמטרתה "להאיר על נקודה חשוכה ומושתקת (הנכבה הפלסטינית)", מארגנת סיורים לימודיים לכפרים נטושים, שבמהלכם מציבים שלטי זיכרון ומתעמתים עם התושבים היהודים.
בתערובת מוזרה של צדקנות, פטרונות ומצפון לא נקי מנסים הישראלים לחדור לתחומה של מערכת תעמולה פלסטינית ענקית, מתוחכמת ועתירת משאבים. הם טוענים, שיש ערך מיוחד לכך שהם יהודים וכותבים על הנכבה בעברית, דבר שתורם "להבנת מקומה של ישראל בהיווצרותו והמשכיותו של האסון הפלסטיני" - ובכך תורם לפיוס בין העמים. אבל העובדה שהם ישראלים המדקלמים טקסטים פלסטיניים רק מרגיזה ומרחיקה רבים, המוכנים לשמוע את אותו המסר מפליטים פלסטינים ודובריהם.
שימוש בתוכניותיו של אבו סיטה לא יביא אלא להחרפת "סיוט השיבה", המטריד את רוב הישראלים, ואין בו שום תועלת, שהרי הוא מבוסס על נתון בסיסי מגמתי: לא קיימים חמישה מיליוני פלסטינים השואפים לחזור. פוטנציאל המעוניינים לחזור לגבולות ארץ ישראל המנדטורית (כולל השטחים הכבושים) אינו גדול מ-600-500 אלף. לכן צריך להתגבר על הכמיהה להכרה ולהתייחסות - ועל הפטרונות והמצפון הלא נקי - לשלוח את אבו סיטה ואת מחקריו למקום הראוי להם, וודאי לא להעניק להם הכרה. וכותב שורות אלה יודע, שגם הוא נפל בפח וייחד מקום יקר לאדם שולי, מתוך מחשבה שהוא דוגמה לתופעה.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
|