27-01-2007, 19:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.02.06
הודעות: 447
|
|
העתקתי למענך מויקיפדיה.
דוכיפת (שם מדעי: Upupa epops), מין יחיד בסוגו (Upupa) ובמשפחת הדוכיפתיים. לדוכיפת צורה וצבעים בולטים: צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מתנשאת ציצית של נוצות ארוכות המזדקרות בזמן מעופה. רגליה קצרות וכנפיה גדולות. מקורה ארוך, דק ומחודד. משקלה 60-80 גרם.
הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. בישראל היא יציבה מצויה בעיקר בשפלת החוף ותפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות התרבות המדשאות והשדות המעובדים מאז קום המדינה. היא ניזונה מחרקים, זחלים ותולעים. מכיוון שלשונה מנוונת היא אוכלת את טרפה על ידי זריקתו לאוויר ובליעתו בעת שהוא נופל אל תוך פיה.
הדוכיפת בונה את קינה לא על העצים והצמרות, אלא במקומות נמוכים, חורים ושקעים בגובה פני הקרקע. היא ממעטת מאוד לעמוד על עצים או על שיחים. הדוכיפת משמיעה קולות קריאה רמים, מעין "הופופ" או "הודהוד", ואמנם שמה בערבית מדוברת הוא "הודהוד".
שלדגיים (שם מדעי: Alcedinidae), משפחת עופות מסדרת הכחלאים הכוללת 3 תתי-משפחות:
- Alcedininae
- Cerylinae
- Halcyoninae (או: Daceloninae)
במשפחה 17 סוגים, ו-93 מינים.
מקור שמם המדעי של השלדגיים, Alcedinidae, הינו במיתולוגיה היוונית. על פי האגדה, קיאקס (Ceyx) מלך תסליה טבע בסערה בים ואלסיון (Alcyone) אישתו האוהבת השליכה עצמה למים הסוערים בעקבותיו. האלים, אשר חמלו על אלסיון, הצמיחו לה כנפיים והיא הפכה לעוף - הלא הוא השלדג. מקור שמם בשפה העברית, הינו במינים אחדים במשפחה אשר מזונם העיקרי מתבסס על דגים אותם הם שולים באמצעות צלילה במים (של-דג).
תפוצתם של השלדגיים הינה כלל-עולמית (פרט לקטבים), והם שוכנים בקרבת יערות ומקורות מים. מרבית המינים הינם טרופיים וסובטרופיים וישנם מינים אחדים שתאקלמו באזורים קרים (כגון אלסקה וסקנדינביה); מינים אלו נודדים בחורף לאזורים החמים.
אורך מיני המשפחה נע בין 12 ל-30 סנטימטרים. רובם קצרי גוף ובעלי נוצות מבריקות בגווני כחול, ירוק, אדום, חום ושחור-לבן, כאשר הזכר זהה לנקיבה במראהו החיצוני. ראשיהם גדולים, מקורם מחודד וצבעוני על-פי רוב, קולותיהם צורמניים ורגליהם חלשות ומותאמות לאחיזה בלבד ולא להליכה.
מזונם של בני משפחת השלדגיים מורכב מחרקים, לטאות, דגים, נחשים ויונקים קטנים. יש מבני המשפחה הניזונים מדגים בלבד, אותם הם שולים בצלילה למים (ומכאן שמם). את מזונם הם אוכלים תוך כדי מעוף (במידה והטרף קטן), ואילו טרף גדול נחבט על ידי השלדג אל גוף זר (כגון סלע או עץ) על-מנת לשתקו.
השלדגיים מקננים במחילות בקרבת מים ובגזעי עצים חלולים. הנקבה מטילה כ-6 ביצים לבנות שצורתן כדורית. הדגירה על הביצים נמשכת בין 18 ל-25 ימים, כאשר שני בני הזוג משתתפים בדגירה ובטיפול בגוזלים לאחר הבקיעה. הגוזלים שוהים בקן כ-4 שבועות ולעיתים קרובות מתים במהלכן מתת-תזונה. ההורים מוסיפים לדאוג לתזונתם של הגוזלים גם לאחר יציאתם מן הקן.
אני מקווה שאני לא מרגילה את הנוכחים להרגלים מגונים.
אבל מילא, השקעתי 30 שניות....
"רגע של נחמדות"
_____________________________________
|