לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה עשרים פלוס 20plus.fresh.co.il I'll be back חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > 20 פלוס
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 13-01-2007, 19:42
צלמית המשתמש של giottospot
  giottospot giottospot אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.07.05
הודעות: 261
גלגולו של מעיל

כל מילה מיותרת
קלאסיקה במיטבה - והסוף אמת!

גלגולו של מעיל/ קדיה מולודובסקי



החיט עוסק בחיט

וילדים לו מלוא הבית.

חיל רב, מלוא השם,

ותינוק בחיק האם



כאן המעשה נפתח –

לא בגדי לבן וצח.

מעשה במעיל של חורף

בעל סדק צר מעורף



הוי, תפרו מעיל של חורף

בעל סדק צר מעורף,

לבחור גדליהו גוץ

שיהיה לו חם בחוץ.



רץ גדליהו בו שנתיים,

והמעיל – זהב פרוים!

עוד שנה – המעיל כאילו

עוד יותר יפה אפילו.



אך גדל גדליהו קוטן,

והמעיל לוחץ במותן.



קם יריד בבית! מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה?!

קצת גדל גדליהו קוטן,

והמעיל לוחץ במותן!



מה עושים? חסל! אין עזר!

רץ במעיל שמריהו – לייזר



רץ בו ליזרקה שנתיים,

והמעיל – זהב פרוים!

עוד שנה – המעיל כאילו

עוד יותר יפה אפילו.



פעם הוא הרים ידיים –

נתפקעו השרוולים!



קם יריד בבית! מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה?!

ליזרקה הרים ידיים

והקץ לשרוולים!



מה עושים? נו, מילא, מילא,

שבמעיל תרוץ כבר בילה.









בילה רצה בו שנתיים,

והמעיל – זהב פרוים!

עוד שנה – המעיל כאילו

עוד יותר יפה אפילו.



פעם בילה מתכופפת...

הבטנה, הוי, מתעופפת!



קם יריד בבית! מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה?!

בילה רגע מתכופפת –

הבטנה כבר מתעופפת!



ופוסקת החבריה:

שבמעיל תרוץ כבר חיה!



רצה חיה בו שנתיים,

והמעיל – זהב פרוים!

עוד שנה – המעיל כאילו

עוד יותר יפה אפילו!



ופתאום, אימה ופחד,

חיה באה מתייפחת,

בדמעות על הריסים –

היא אבדה את הכיסים!



רועמים כולם כרעם:

חיה, תתביישי הפעם!

מה זה? איך זה כך עושים?

איך זה מאבדים כיסים?



את המעיל בדרך – ארץ

אז לבש יחיאל פרץ.



פרץ, פרץ, זהו לץ!

מטפס מעץ על עץ,

מחלל בחלילים

לכלבים וחתולים,



ומרגיז את הבריות

ומקבל מכות טריות,

מילל, שורק, נובח,

בקיצור – בחור שמח.



נו, ובכן בדרך – ארץ

את המעיל לבש לו פרץ.









ובאותו היום בשתים

הוא תלש את השולים

ובשעה חמש בערך

חור גדול נקב בברך.



וברגע האחרון

הביאו בלי צווארון

וסידר בו חור מול חור,

מפנים ומאחור!



מביטים כולם בפחד,

רועמים כולם ביחד:

איזה בגד לתפארת,

איזה מין מעיל – אדרת!



האזיני ארץ ארץ,

מה עשה בו זה השרץ!



פעם פרץ, - לא טיפש, -

בא ערום ומעיל לא יש...



מביטים כולם בפחד,

רועמים כולם ביחד:

פרץ! תיש! סייח! כרכשתא!

אי המעיל אשר לבשת?



אז ענה להם הנער

בלשון חדה כתער:



צד ימין אני מסרתי

לחתול אשר זכרתי,

חלק שמאל אני שלחתי

לחתול אשר שכחתי.



והיתר – חור מול חור –

תקבלו לפי התור.

_____________________________________
could you imagine the price of air if it were brought to you by another supplier
GOD

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 13-01-2007, 21:07
צלמית המשתמש של giottospot
  giottospot giottospot אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.07.05
הודעות: 261
וזה עדכון לשנים האחרונות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי giottospot שמתחילה ב "גלגולו של מעיל"

גלגולו של תפקיד

הקלחת שוב רוחשת

ושרים מלוא הכנסת.

חיל רב, מלוא השם,

ונשיא ספק אשם.



כאן המעשה נפתח –

לא בגדי לבן וצח.

מעשה בתפקיד עם תוקף

בעל סדק צר מעורף



הוי, תפרו תפקיד עם תוקף

בעל סדק צר מעורף,

לבחור זקן לחוץ

שיהיה תפקיד נחוץ



רץ פרס בו שנתיים,

והתפקיד – זהב פרוים!

עוד שנה – התפקיד כאילו

לא קשה יותר אפילו.



אך גדל שמעון פרס,

והתפקיד לוחץ בכרס.



קם יריד בכנסת! מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה?!

קצת גדל שמעון פרס,

והתפקיד לוחץ בכרס!



מה עושים? חסל! אין עזר!

רץ בתפקיד בן אליעזר



רץ בו פואד כשנתיים,

והתפקיד – זהב פרוים!

עוד שנה – התפקיד כאילו

לא קשה יותר אפילו.



פעם הוא הרים ידיים –

השתגעו אמריקאים!



קם יריד בכנסת! מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה?!

פואד רק הרים ידיים

והקץ לאמריקאים!



מה עושים? בחירות, מכרז,

שבתפקיד ירוץ מופז.









רץ מופז בו שנתיים,

והתפקיד – זהב פרוים!

עוד שנה – התפקיד כאילו

לא קשה יותר אפילו.



פעם מופז מתלוצץ...

השלום, הוי, מתנפץ!



קם יריד בכנסת! מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה?!

מופז רגע מתלוצץ –

השלום כבר מתנפץ!



ופוסקים כל אחי:

שלתפקיד רץ מרדכי!



רץ יצחק בו שנתיים,

והתפקיד – זהב פרוים!

עוד שנה – התפקיד כאילו

לא קשה יותר אפילו!



ופתאום, אימה ופחד,

אלף באה מתייפחת,

בדמעות על העניים –

מרדכי שלח ידיים!



רועמים כולם כרעם:

יצחק, תתבייש הפעם!

מה זה? איך זה כך עושים?

איך זה במשרד אונסים?



את התפקיד בדרך – ארץ

אז לבש עמיר פרץ.



פרץ, פרץ, זהו לץ!

מטפס מעץ על עץ,

מחלל בחלילים

ספרדים, אשכנזים,



ומרגיז את הבריות

ומקבל מכות טריות,

מילל, שורק, נובח,

בקיצור – בחור שמח.



נו, ובכן בדרך – ארץ

את התפקיד לקח לו פרץ.









ובאותו היום, נכון

הוא תקף בלבנון

ובשעה חמש בערך

בלגן שלם בדרך.



ועם כל הצעקות

שוב אדום גם בשדרות

ובגבול חור מול חור,

מלפנים ומאחור!



מביטים כולם בפחד,

רועמים כולם ביחד:

איזה תפקיד לתפארת,

איזה מין תפקיד – אדרת!



האזיני ארץ ארץ,

מה עשה בו זה השרץ!



פעם פרץ, - לא טיפש, -

דיבור אנגלית לא יש...



מביטים כולם בפחד,

רועמים כולם ביחד:

פרץ! תיש! סייח! כרכשתא!

אי התפקיד אשר לקחת?



אז ענה להם הנער

בלשון חדה כתער:



צד ימין אני הרסתי

עם הקאסם אשר חטפתי,

חלק שמאל אני שלחתי

למקום ממנו באתי.



והיתר – חור מול חור –

תקבלו לפי התור.



אני מחכה לתגובות......
_____________________________________
could you imagine the price of air if it were brought to you by another supplier
GOD

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 25-01-2007, 11:07
צלמית המשתמש של giottospot
  giottospot giottospot אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.07.05
הודעות: 261
והנה עוד אחד (לא שלי)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי giottospot שמתחילה ב "גלגולו של מעיל"

מַנְהִיגִים יֵשׁ כָּאן כַּזַּיִת,

אַךְ תְּכָכִים מָלֵא הַבַּיִת.

מֵהַגּוּף נוֹתָר רַק שֵׁם

וְהַפֶּגֶר? עוֹד נוֹשֵׁם.



זֶהוּ סִיפּוּר, לא אַגָּדָה,

עַל מִפְלָגָה, שְׁמָהּ 'עֲבוֹדָה',

שֶׁאָכְלָה, לְלא חֶשְׁבּוֹן,

גַּם בִּזָּיוֹן וְגַם עֶלְבּוֹן.



מִן הַכְּפָר וּמִן הַכֶּרֶךְ,

הֵם נָתְנוּ בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ

לַקָּצִין בֵּן הַקִּבּוּץ

שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֵהוּד גּוּץ.



אֵהוּד רָץ לוֹ כְּשְׁנָתַיִם

וְשָׁקְעוּ הַיַּרְכֵּתַיִם,

עוֹד שָׁנָה וְהַשִּׁלְטוֹן

הִתְנַפֵּץ לוֹ עַל שִׂרְטוֹן



וּבִמְלוֹא מִשְׁקָל גּוּפוֹ

הוּא נָפַל עַל פַּרְצוּפוֹ.







נִזְעֲקוּ זִקְנֵי מַפַּא"י,

אוֹי-וֶוי-זְמִיר וְאַלְלַי:

קְצָת מָעַד לוֹ אֵהוּד גּוּץ

וְהִנֵּה הוּא כְּבָר בַּחוּץ.



אָז הוּחלַט לָתֵת הַנֵּזֶר

לְבִנְיָמִין בֵּן אֶלִיעֶזֶר



שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן קְצַרְצַר

אַךְ שׁוּם בְּרוֹךְ הוּא לא עָצַר.

חוֹדֶשׁ תָּם, חָלַף שָׁבוּעַ,

וְהַמַּצָּב? יוֹתֵר גָּרוּעַ.



כְּשֶׁהֵרִים, לִבְסוֹף, יָדַיִם

הִתְבַּזָּה מְלוֹא חוֹפְנַיִים.



שׁוּב אָכְלוּ זִקְנֵי הַדּוֹר

סִיר מָלֵא תַּבְשִׁיל מָרוֹר,

הֵם חָשְׁבוּ: הַ'עָבוֹדָה'

לְלא פוּאָד – אֲבוּדָה.



זֶה אֶת זֶה הֵם קְצָת סִיבְּנוּ

וְאֶת מִצְנָע אָז מִינוּ.



הֵן הָגוּן הוּא וְיָשָׁר,

גַּם אִם לא כּל כָּךְ מוּכְשֶׁר.

לא שׁוּעָל וְלא וָתִיק?

הוּא, בַּסּוֹף, יִלְמַד כּל שְׁטִיק!

הוּא לא לָמַד. ומוּל שָׁרוֹן

רָאוּ כּוּלָם: הָאִישׁ טִירוֹן.



כּל 'הַתִּקְוָה' נִדְהֲמָה לָהּ,

מְהוּמָה קָשָׁה לְאַלְלָה:

מִצְנָע מָה זֶה? מָה קָרָה?

הֵן אַתָּה סְתָם פֶּגַע רַע.



וְלָכֵן קָבְעוּ שִׂיא גִינֶס

שֶׁבַּשַּׁרְבִיט יאחַז לוֹ פִּינֶס.



שׁוּב הֵחֵל מָחוֹל שֵׁדִים,

שׁוּב כּוּלָם מִתְמוֹדְדִים,

וּמֵרוֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת

לא נוֹתָר אָף חַ"כּ פָּשׁוּט.



פֶּרֶס, שׂוֹיְן, פִּתְאוֹם הִגִּיעַ,

אֵיתָן כַּבֶּל גַּם הוֹפִיעַ.

וְהַגְּבִירָה הַמָּזְקִינָה?

מֵרוֹב קוֹמְבִּינוֹת הִתְּאַבְּנָה.



רוֹעֲמִים כּוּלָּם כְּרַעַם:

אֵיזוֹ מִפְלָגָה בְּלִי טַעַם,

מָה זֶה? מִי זֶה פּה הִגְזִים?

עִם מִיפְקָד שֶׁל אַרְגָּזִים.



נוּ, הַפַּעַם, שׁוֹמִי אֶרֶץ,

אֶת הַבְּכוֹרָה כָּבַשׁ לוֹ פֶּרֶץ.

פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זַהוּ לֵץ!

גַּם יוֹנָה הוּא וְגַם נֵץ,

רַק דָּבָר אֶחָד מַכִּיר:

מָה שֶׁטּוֹב לוֹ, לְעָמִיר.



גַּם מַכְעִיס אֶת הַבְּרִיּוֹת,

גַּם עוֹשֶׂה הָמוֹן שְׁטוּיוֹת.

חֶבְרָתִי אוֹ בִּטְחוֹנִי?

הֶחָשׁוּב הוּא רַק 'אָנִי'.



כָּךְ לָבַשׁ הוּא בְּלִי תְּנָאִים

אֶת הַמְּעִיל הַלּא מַתְאִים.



זָנַח בִּכְלָל אֶת הַנִּדְכָּא,

עִם הַמִּלְחָמָה נִתְקַע

וְשִׁגַּע אֶת הַמַּטְכָּ"ל,

כִּי רַק לְכָךְ הוּא מְסוּגָל!



אָז הֵבִינוּ כְּבָר כּוּלָם

בְּאַרְצֵנוּ, בָּעוֹלָם,

כּל אִשָּׁה, זָקֵן וָאִישׁ:

הַבַּרְנָשׁ הוּא חַנְטָרִישׁ.



מַבִּיטִים כּוּלָּם בְּפַחַד,

רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד:

מָה עָשִׂינוּ? אֵיךְ פִישַׁלְנוּ?

אֵיךְ לְחֶלֶם פּה נִמְשַׁלְנוּ?



הָאֲזִינִי אֶרֶץ, אֶרֶץ,

מָה חוֹלֵל כָּאן זֶה הַשֶּׁרֶץ!



אִם חָכָם הוּא, אִם טִפֵּשׁ,

לֹא יֵדַע לְהִתְבַּיֵּשׁ.



מֵהָאִישׁ אֵין רֶגַע נַחַת,

רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד:

פֶּרֶץ, עֲמָלֵק, פַּרְעה,

מָה עָשִׂיתָ לָנוּ פּה?



אָז עָנָה לָהֶם הַבָּעַר

וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה כַּתָּעַר:



כּל מִי שֶׁבִּי אֶתְמוֹל בָּחַר

רַק מְפַסְפֵס אֶת הַמָּחָר,

וּמִי שֶׁאֶת דַּרְכִּי נִיסָה

שֶׁיִתְכַּבֵּד לוֹ בַּדַּיְסָה.



כִּי אִם נָתַן לִי אֶת קוֹלוֹ,

אוֹמַר רַק זאת: מַגִּיעַ לוֹ.



מַסְכִּימִים כּוּלָם שׁוּב יַחַד:

כּל מַנְהִיג תּוֹפֵס פּה תַּחַת

וְעוֹשֶׂה, בְּלִי בְּעָיוֹת,

עַל בְּשָׂרֵנוּ טָעוּיוֹת.







הֵם קִבְּלוּ אַשְׁרַאי כַּמַּיִם

וּמְעִיל זָהָב פַּרְוָיִים

וּכְּשֶׁשִׂיחֲקוּ בּוֹ בְּכְּאִילוּ

חִירְבְּשׁו אוֹתוֹ אֲפִילוּ.



וַאֲנַחְנוּ? מָה נָגִידָה

לַמְפַשֵׁל?: תָּזוּז הַצִּידָה,

כִּי כּל מִינוּי, לְשֵׁם שִׁינוּי,

מֵכִיל בִּפְנִים גַּם צָו פִּינוּי.



לְבַל יִשְׁפּוֹך פִּתְאוֹם הַשְּׁמוֹק

אֶת הָאַמְבָּט עִם הַתִּינוֹק,

וְלא תִּהְיֶה סִיבָּה אוֹ תֶּרֶץ

לְהָבִיא לְכָאן עוֹד פֶּרֶץ.



__________


© דן זמיר, אילת

01.01.2007.
_____________________________________
could you imagine the price of air if it were brought to you by another supplier
GOD

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 07:05

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר