24-01-2007, 10:14
|
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
|
|
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
|
|
SLATS - הסיפור המלא
המטוס הראשון שכלל את ה-SLATS היה מטוס מדגם E מסחא"א 71-0237 מבלוק 48.
אמנם הרעיון עלה לראשונה כבר בשנת 1958 - אבל בפועל הוא נבנה ונבחן המנהרת רוח רק 10 שנים מאוחר יותר. בשנת 1969 - הוחלט להתקין את הכנפון במטוס הקורנס - דווקא בעקבות ניסויי טיסה בפרוייקט ה-Agile Eagle שכפי שניתן להבין משמו - בכלל בחן אפשרויות תצורה אווירודינמיות שונות של מטוס ה-F-15. באופן מעשי - לבז לא היה כל צורך בכנפונים שכאלה - וכך זכה הקורנס מן ההפקר.
המטוס הראשון עליו נבחנה הקונפיגורציה היה מטוס ה-YF-4E שקיבל כנפונים בדיהדראל ובכנף (SLATS) וביצועיו הושוו למטוס YF-4J (מס' 151497) שבו הותקנו כנפונים בדיהדראלים בלבד.
התברר שהתקנת המערכת איפשרה למטוס להגדיל את זווית ההתקפה בין 3 ל-5 מעלות לפני שהחל להיות מושפע מתופעות הזדקרות שונות. כפועל יוצא - כושר התמרון של המטוס שופר משמעותית. לכנפונים היתה גם תופעת לוואי - הרעה בתכונות היציבות האורכית של המטוס ובביצועי המטוס בטיסה ישרה ואופקית.
בשנת 1970 הותקנה מערכת משופרת במטוס קורנס 68-0544 שהושאל לשם כך מחיל האוויר הישראלי. המערכת החדשה איפשרה למטוס להגדיל את מעטפת ביצועי המטוס, זוית ההתקפה ל-30 מעלות, מהירות 750 קשר או 2 מאך, בתחום ג'י מ- 1- ועד 8.6.
המטוס טס בתצורה זו גם במהלך פעילות מבצעית, וטייסי חיל האוויר הביעו שביעות רצון מביצועיו באופן ששיכנע את חיל האוויר האמריקאי להמשיך בפיתוח ובעצם - לאמץ את הפרוייקט.
במסגרת Agile Eagle I - נבחנו כ-10 קונפיגורציות שונות של הכנפונים בניסיון למצוא קונפיגורציה שתהיה יעילה אווירודינמית, תהיה עצמאית ככל האפשר (ללא צורך במערכות הפעלה שונות) ושלא תצרוך הידראוליקה מעבר לזמין.
המטוס הרביעי עליו הותקנו כנפונים היה מטוס מסחא"א 68-0287. המערכת שהותקנה בו במסגרת Agile Eagle II נועדה למעשה לבחון את מידת התאמתו של קיט הסבה שיועד למטוסים מדגם E שיוצרו עד אז.
מטוס 71-0237 - המטוס ה-756 שיוצר - היה מטוס הקורנס הראשון שירד מפס הייצור כשבכנפיו מותקנת מערכת הכנפונים - אולם בשל בעיות של נזילות ממיכלי הדלק לא היה המטוס הראשון שהמריא בתצורה החדשה אלא דווקא המטוס העוקב - שהמריא ב-11 בפברואר 1972.
חא"א הזמין את הקיטים הראשונים באפריל 1972, וההתקנה בוצעה בבסיס היל ביוטה. למעשה הותקנו הקיטים בכל מטוסי הקורנס מדגם E מלבד מטוסי הקורנס של הצוות האווירובטי - ה-Thunderbirds.
חיל האוויר הישראלי הצטייד במטוסי קורנס ב-8 הזדמנויות.
ב-Peace Echo 1-3 נרכשו 68 מטוסים שהועברו ארצה מ-1969 ועד 1970. לאחר מכן, במסגרת Night Light הועברו 2 קורנסי צילום שהושאלו לישראל בין אוגוסט 1970 ועד מרץ 1971. במבע Peace Patch קיבלה ישראל 12 מטוסים מעודפי חא"א - אחד מהם היה המטוס הראשון שהותקן בו מפנה גזים מדגם מידס 4. מטוסים אלה סופקו עד מרץ 1971.
גם בעיסקה הבאה Peace Echo 4 - קיבלה ישראל מטוסים ללא כנפונים - להוציא מטוס אחד - מטוס האבטיפוס עם כנפונים - ובסה"כ 24 מטוסים משומשים ועוד 18 חדשים.
במסגרת הרכבת האווירי "ניקל גראס" הועברו לחיל האוויר כ-40 מטוסי קורנס - מהם כ-20 שכבר יוצרו עם כנפונים (כלומר מטוסים שמסחא"א שלהם גבוה מ-71-0237.
העיסקה האחרונה - Peace Echo 5 כבר כללה מטוסים שיוצרו עם הכנפונים וכללה 48 קורנסים ו-12 צלמים.
באשר לשבלולים - כל אלה יוצרו ללא כנפונים, ולאור הסבתם למטוסי צילום - לא בוצעה בהם הסבה - מה גם שזו הביאה להרעה מסויימת בביצועי המטוס בטיסה ישרה ואופקית ולצריכת דלק מוגברת בשל גרר הצורה של הכנפונים.
מאחר שבצילומי המטוס, נראה מטוס 187 כשהוא נושא מארז TISEO - מהסוג שהותקן במטוסים שאחרי 71-0237 - הרי שכנראה לא היה זה המטוס הראשון שנבחן בתצורה הזו, אלא אם כן הותקן ה-TISEO שלא במסגרת תהליך הייצור.
אגב המקור: "תנ"ך הפנטום" בהוצאת Aerospace - World Air power
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק
נערך לאחרונה ע"י Soloavia בתאריך 24-01-2007 בשעה 10:23.
|